תנ"ך - ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבְנֵ֣י קֳהָ֔ת עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵ֑ל וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י קֳהָ֔ת שָׁלֹ֧שׁ וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה: (שמות פרק ו פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וּבְנֵי קֳהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל וּשְׁנֵי חַיֵּי קֳהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה: (שמות פרק ו פסוק יח)

טקסט בלבד:

ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה: (שמות פרק ו פסוק יח)

תיקון קוראים:

ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה: (שמות פרק ו פסוק יח)

תרגום אונקלוס:
וּבנֵי קְהָת עַמרָם וְיִצהָר וְחֶברוֹן וְעֻזִיאֵל וּשׁנֵי חַיֵי קְהָת מְאָה וּתלָתִין וּתלָת שְׁנִין :

עין המסורה:
ובני קהת - ה' פסוקים דמיין (בשמותיהם אך שונים בשימוש בו"ו החיבור): שמ' ו , יח; במ' ג , יט; דה"א ה , כח; ו , ג; כג , יב.

מסורה קטנה:
ובני קהת - ה' פסוק' דמיין.

רשב"ם:
ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועוזיאל - על שלשה בני קהת , עמרם ויצהר ועוזיאל , מפרש בניהם , ועל חברון לא פירש. ואם תאמר כי לא היו לו בנים , והלא בחומש הפקודים כתיב "ומשפחת החברוני" (במ' כו , נח)! ולמה לא פירש כאן בני חברון? לפי שאינן נזכרים בתורה לפנינו שמותם; אבל אילו שלשה , עמרם ויצהר ועוזיאל , הוזכרו בניהם בתורה: בני עמרם - בשביל אהרן ומשה ומרים; "בני יצהר" (להלן , כא) - בשביל קרח , דכתיב "ויקח קרח בן יצהר" וגו' (במ' טז , א); "בני עוזיאל" - בשביל מישאל ואלצפן , דכתיב "ויקרא משה אל... אליצפן בני עוזיאל... אהרן" (וי' י , ד); "ובני קרח אסיר ואלקנה" (להלן , כד) - לפי שכתוב לפנינו "ובני קרח לא מתו" (במ' כו , יב); ובני אהרן (ראה להלן , כג) - על שם שכתוב "ואל משה אמר עלה אל יי' אתה ואהרן נדב ואביהוא" (שמ' כד , א); "ואלעזר בן אהרן" וגו' (להלן , כה) - בשביל "פנחס בן אלעזר" (במ' כה , יא); אבל בבני איתמר לא פירש כאן , שאין צריך להזכירן לפנינו בתורה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
ובני. והזכיר חיי קהת , ולא חיי גרשון ומררי , בעבור כבוד השְלוחים.

ר' יוסף בכור שור:
וידבר יי' אל משה ואל אהרון - שיתף אהרן עמו , על שאמר: "אני ערל שפתים" (לעיל , יב). לשון "ערל" - כל דבר שאינו יכול לעשות מה שדרכו לעשות; כגון: "ערילה אזנם" (יר' ו , י) - ואינם יכולים לשמוע; וכן "ערלי לב" (יר' ט , כה) - מי שאינו יכול להבין; ו"ערל שפתים" - מי שאינו יכול לדבר; ואף פירות שאין רשות לאדם לאכלן , נקראו כמו כן: "וערלתם ערלתו את פריו" (וי' יט , כג). ויצוום אל בני ישראל - עתה חוזר לתחילת הדברים , לסדר כל הדבר מתחילתו על הסדר. ומתחיל לספר , כי צוום הקדוש ברוך הוא על ישראל - להוציאם , ועל פרעה - לרדותו. ומפרש מי הם ומי תולדותם וראש בית אבותם; והתחיל בראובן ומנה עד שמגיע ללוי , ומשהגיע ללוי מונה זרעו של לוי עד שמגיע למשה ואהרון , ואף בני אהרון ואף פנחס ובני קרח וכל ראשי אבות הלוים; ובני חברון לא מנה , ואע"פ שהיו לחברון בנים , כדכתיב לחברון: "משפחת החברוני" (במ' כו , נח) , דשמא לא היו ראשי האבות. ורבי שמואל פירש (ראה רשב"ם) , כי לכן לא מנה בני חברון , שלא (נזכרו) בשום מקום בתורה; שלא מנה אלא אותם שנזכרו בתורה , כגון: בני עמרם , שהם משה ואהרון; ובני יצהר וקרח ובניו , שנזכרו ב"ויקח קרח" (במ' טז , א) , ואגב קרח מנה אחיו; ובני עזיאל נזכרו , דכתיב "ויאמר משה אל מישאל ואל אליצפן..." (ראה וי' י , ד); ובני אהרון (ראה וי' י , א - ב ושם , ו ואי'); וגם פנחס נזכר (ראה במ' כה , ז ואי'); אבל בני חברון ובני איתמר ובני משה לא נזכרו - ולא מנאן. וגם פירש , שלכך מנה שנות לוי וקהת ועמרם: כי כל דורות נימנו , עד לוי: ב'בראשית' - עד נח , ב'נח' - עד אברהם , ואברהם ויצחק ויעקב נמנו שנותם , ועכשיו מנה משה ואהרון [הגה"ה]. ומנה שנותיו של לוי ושל קהת ושל עמרם , שהיו אבותם של משה ואהרון. וגם מנה שנותם של משה ואהרון (ראה שמ' ז , ז) , ללמדך שלא היו בחורים , כי זקנים היו כבר , וברצונם לא היו באים לעשות תחבולות הללו; אלא שהבחירם הקדוש ברוך הוא להוציא את בניו.

רלב"ג - ביאור המילות:
בא דבר אל פרעה מלך מצרים - רוצה לומר: בלא אמצעות אהרן; ולזה אמר משה: הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים. והנה הרצון בערל שפתים - סתום הדבור; רוצה לומר , שננעלו שערי הדבור לפניו , כמשפט מי שאינו איש דברים. ולזה באר , שאחר זה דבר יי' אל משה ואל אהרן , בכל מה שצוה לאמר אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים. והרצון בזה , שדבור השם יתעלה היה למשה , שיאמר זה לאהרן , והוא יהיה המליץ בינו ובין מי שישלחהו השם יתעלה לדבר אליו. והנה אחר שהשלים לזכור תולדות אהרן ומשה , שב לבאר זה שנית. הוא אהרן ומשה - מפני שהיה מדבר עתה בתולדות אהרן , הקדים אהרן למשה , ועוד: שהוא היה גדול ממנו; והנה אחר זה (פס' כז) , כשתארם בשהם המדברים אל פרעה , הקדים משה לאהרן , כי משה היה העיקר בזה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וזכר תולדות אהרן ומשה - לכבודם ומעלתם; ולזה החל מתולדות ראובן , כי הוא הבכור (ע"פ דה"א ה , א) , וספר תולדותיו ותולדות שמעון הבא אחריו בקצור , והאריך בתולדות לוי לכבוד משה ואהרן. ולזה זכר כמה שנים חיו לוי וקהת ועמרם , כי הם היו אבותיהם. ולזאת הסבה זכר גם כן שֵׁם אשת עמרם ומשפחתה , וזכר שֵׁם אשת אהרן ומשפחתה; ולא הוצרך להזכיר שֵׁם אשת משה , כי כבר נזכר זה במה שקדם (שמ' ב , כא). והנה זכר משפחת אשת אלעזר לכבוד פנחס (בנוסחנו: פינחס) , אשר קנא לאלהיו והיתה מפני זה ברית השם יתעלה אתו , כמו שנזכר במה שיבא (במ' כה , ז - יג).
ריכוז קישורים