תנ"ך - וארא אל־אברהם אל־יצחק ואל־יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם: (שמות פרק ו פסוק ג)

וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם: (שמות פרק ו פסוק ג)

וארא אל־אברהם אל־יצחק ואל־יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם: (שמות פרק ו פסוק ג)

וארא אל־אברהם אל־יצחק ואל־יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם: (שמות פרק ו פסוק ג)

תרגום אונקלוס:

וְאִתגְּלִיתִי לְאַברָהָם לְיִצחָק וּליַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשׁמִי יְיָ לָא הוֹדַעִית לְהוֹן :

מסורה קטנה:

וארא - ל'; באל שדי - ל'; ושמי יי' - ל'.

רש"י:

וארא אל האבות באל שדי - הבטחתים הבטחות , ובכלן אמרתי להם: "אני אל שדי" (בר' יז , א; לה , יא). ושמי יי' לא נודעתי להם - 'לא הודעתי להם' אין כתיב כאן , אלא לא נודעתי - לא ניכרתי להם במדה אמתית שלי שעליה נקרא שמי יי' - נאמן לאמת דברי , שהרי הבטחתים ולא קיימתי.

רשב"ם:

באל שדי - הבטחה על העתיד , ולא קיימתי עדיין. ושמי יי' - כך צריך לפרש: אני נראיתי להם באל שדי , ועיקר שמי - יי' הוא. וזהו כפל לשון: לא נודעתי להם - לא נתגליתי להם בעיקר השם אלא באל שדי , אבל אליך גליתי עיקר שמי: "אהיה" , ו"זכרי" - יי' (ראה פירושו לשמ' ג , יד - טו) , ובימיך אקיים הבטחתי לתת להם את ארץ כנען. ושמי - מחובר למעלה , כמו שפירשתי; ואלו היה כתוב 'לא הודעתי להם' , אז היה מוסב ושמי יי' על 'לא הודעתי'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

וידבר - המלאך , בשליחות השם. ויאמר אליו אני יי' - שלחתיך להודיע שמי הנכבד , כי לא נודעתי לאבות בו כראוי להם.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

וארא. נבואת האבות היתה במראות הלילה , על כן מלת וארא. מלת שדי - קשה בפירוש. והגאון אמר (ראה רס"ג בראשית ע' 365 ) , כי השי"ן נוסף , כשי"ן "שאתה מדבר עמי" (שו' ו , יז); והטעם: שאמר לעולם די (ראה חגיגה יב , א). ולא אדע טעם לפירוש זה: כי איך יקרא שֵם 'אשר די'?! רק להיותו תאר , כמו "טוב וסלח" (תה' פו , ה); "עלי לבי דוי" (יר' ח , יח). והנגיד רב שמואל פירש בו בלשון ערבי 'אלקאהר' , ופירושו: מנצח ותקיף; והיו"ד תחת אות הכפל , כיו"ד "דליו שוקים מפסח" (מש' כו , ז) , ואל"ף "אשר בזאו נהרים ארצו" (יש' יח , ב); וכמוהו "כקול שדי" (יח' א , כד); "והיה שדי בצריך" (איוב כב , כה). ויפה פירש. ומלת נודעתי - מבניין 'נפעל' , ואיננו כמו 'הודעתי' כדברי מנחם (מחברת: 'דע'). ורבי מרינוס אמר (רקמה ע' פח , וראה הערה 5 שם) , כי ושמי יי' - שבועה , כי בלשון ערבי יש ו"ו לשבועה; וטעם לא נודעתי להם - כאשר נודעתי לך. והו"ו הזה לא מצאנו בלשון הקדש. וככה דקדוקו: יש מלות מושכות עצמם ואחרות עמם , גם כן אותיות; כמ"ם "מאל אביך ויעזרך ואת שדי" (בר' מט , כה) - שהוא 'ומאת שדי'; וככה בי"ת באל שדי , וכאילו כתוב 'ובשמי יי' לא נודעתי להם'. אמר רב סעדיה הגאון (רס"ג תורה) , כי תחסר באחרונה מלת 'לבדו' , כאלו אמר: 'ובשמי יי' לבדו לא נודעתי להם; רק פעם אחת באל שדי , ופעם בשם יי''. וכמוהו לפי דעתו: "לא יעקב" לבדו "יאמר עוד שמך כי אם ישראל" משתתף עמו (בר' לב , כט). ואין צריך לתיקון הזה , כי ידענו כי אל שדי הוא השם הנכבד , ואין ביניהם הפרש; רק ששם 'שדי' הוא תאר , והוא , השם הנכבד , פעם שם עצם ופעם שם תאר , כאשר פירשתי (שמ' ג , טו). והנה מצאנו כתוב באברהם: "אני יי' אשר הוצאתיך מאור כשדים" (בר' טו , ז); וביעקב: "אני יי' אלהי אברהם אביך" (בר' כח , יג). ורבי ישועה אמר , כי אברהם ויעקב לא ידעו השם הזה , רק משה כתב ככה. ולא דבר נכונה , כי איך יכתב משה שֵם לא הזכירו השם? ואין ספק , כי האבות ידעו זה השם , שהוא שם העצם; רק זה השם , הוא התאר , לא ידעו. ועתה אגלה לך קצות סוד אל שדי: ידענו , כי השם ברא השלשה עולמות שהזכרתי (שמ' ג , טו). והעולם השפל יקבל כח מהעולם התיכון - כל אחד מהפרטים כפי המערכת העליונה. ובעבור כי נשמת האדם גבוהה מן העולם האמצעי , אם היתה הנפש חכמה והכירה מעשה השם שהם בלא אמצעי , ועל ידי אמצעי , והניחה תאות העולם השפל , והתבודדה לדבקה בשם הנכבד - אם יש במערכת הכוכבים בעת ההריון רעה שתבוא עליו ביום ידוע , השם , שדבק בו , יסבב סבות להצילו מרעתו. וככה אם יש במערכה שיהיה עָקר , השם יתקן כח תולדתו ויוליד; על כן אמרו חכמינו ז"ל (שבת קנו , א): צא מאצטגנינות שלך! וקרוב מזה הטעם (שם): אין מזל לישראל. ועוד אבאר זה באר היטב בפרשת 'כי תשא' (שמ' לג , כא). על כן אמר השם לאברהם קודם "וארבה זרעך" (ראה בר' יז , ב) - "אני אל שדי" (שם , א) , שפירושו: מנצח המערכת העליונה; לא שהמערכת תשחת , רק שידע הדבק בו שמו , חִדֵּש לו טוב , לא היה במערכתו. על כן אמר יעקב: "המלאך הגואל אותי מכל רע" (בר' מח , טז) - שהיה נכון לבא עליו. וזהו סוד כל התורה , כאשר אפרש עוד (שמ' לג , כא). והנה האבות - לא הגיעה מעלתם לדבקה בשם כמשה , אשר ידעו השם פנים אל פנים (ע"פ דב' לד , י); על כן יכול משה לשנות תולדת העולם השפל , ולחדש אותות ומופתים שלא יכלו האבות לחדשם. והנה משה אמר שני דברים; האחד: "למה זה שלחתני" (שמ' ה , כב) , והשני: "והצל לא הצלת את עמך" (שם , כג). והשיב על האחרון: "עתה תראה אשר אעשה לפרעה" (לעיל , א) , ועל הראשון: "ויאמר אליו אני יי'" (לעיל , ב). והטעם , כי על ידי האבות נודע שמי שהוא אל שדי , ועל ידך יִוָדע שמי 'יי'' הנכבד בעולם , כאשר אמר: "לכן אמר לבני ישראל אני יי'" (להלן , ו) - והנה שלחתיך להודיע זה השם.

ר' יוסף בכור שור:

וארא אל אברהם... באל שדי - דכתיב "אני אל שדי התהלך לפני" וגו' (בר' יז , א) , ושמי יי' - דכתיב "אני יי' אלהי אברהם אביך" (בר' כח , יג). וגם הראיתי להם שאני אל שדי - שֶדיי בברכותיי , שהשפעתי להם טובה וברכתים (ראה בר"ר מג , ח): "בכל" (בר' כד , א) , "מכל" (בר' כז , לג) ו"כל" (בר' לג , יא); ושמי יי' - וגם שמי יי' הראיתי להם , שהייתי עמם בכל צרתם; שפירוש השם , שאני הווה עם עבדיי בצרתם , כמו שפירשתי למעלה (שמ' ג , יד): ואני הוכחתי עליהם מלכים (ע"פ תה' קה , יד) , כגון פרעה ואבימלך שלקחו את שרה (ראה בר' יב; בר' כ) , וגם ארבע מלכים מסרתי ביד אברהם (ראה בר' יד) , וגם ליצחק הלך אבימלך לכרות עמו ברית (ראה בר' כו) , וליעקב עזרתי מכל הקמים עליו , כגון לבן ועשו; ולכך 'זקוף' על יי' , שֶשָם סיום הדיבור. לא נודעתי להם - כלומר: אבל לא נודעתי להם; שלא קיימתי להם בימיהם מה שנדרתי להם את ארץ כנען , את ארץ מגוריהם , וגם לא הראיתי להם ניסים וגבורות כמו שאראה לך - והאמינו , כי לא אמרו: 'לא קיימת את נדריך לתת לנו את הארץ' , אע"פ שיש זמן גדול שנדרתי להם , אלא סמכו על אמונתי; ועתה , עדיין לא יש חודש אחד שאמרתי לך שאציל את עמי מיד מצרים , וכבר אמרת לי "הצל לא הצלת" (שמ' ה , כג). וויי על דאבדין ולא משתכחין (ראה סנה' קיא , א)! וכי אין שהות ומתון בדבר? עדיין אני עומד בדבורי , כי מודה אני: על כל הטובה אשר עשיתי להם , גם זאת עשיתי , שהקימותי בריתי אתם ונשבעתי להם לתת להם את ארץ כנען , וגם שמעתי את נאקת בני ישראל , ואזכור את בריתי , ואקיימנו.

רמב"ן:

וידבר אלהים אל משה - לשון רבנו שלמה: דבר אתו משפט על שהקשה לומר "למה הרעותה לעם הזה" (שמ' ה , כב). ויאמר אליו אני יי' - נאמן לשלם שכר למתהלכים לפני בתמים; וכלשון הזה מצינו שהוא נדרש בכמה מקומות וכו'. וארא אל אברהם באל שדי - הבטחתים הרבה הבטחות , ובכלן אמרתי להם "אני אל שדי" (בר' יז , א; לה , יא); ושמי יי' לא נודעתי להם - 'לא הודעתי' אין כתוב כאן , אלא לא נודעתי; שלא נודעתי להם במדה אמתית שלי שעליה נקרא שמי יי' - נאמן לאמת הדברים , שהרי הבטחתים ולא קיימתי; כל אלו דברי הרב. וירצה לפרש , שעדין לא נודע קיום ההבטחה , ואע"פ שעדין לא הגיע הזמן , מכל מקום לא נודע להם בקיום הבטחתו. ועם כל זה לא תקן הלשון , שהיה ראוי לומר 'לא הודעתי' , או שיאמר 'ושמי יי' לא נודע להם'. ואולי לדעתו יאמר: ושמי יי' לא נודעתי להם - כלומר , שלא נודעתי להם בו. והחכם רבי אברהם פירש , כי בי"ת באל שדי מושכת , ושיעורו: וארא אל אברהם באל שדי ובשמי יי' לא נודעתי להם. וענין הכתוב , כי נראה לאבות בשם הזה , שהוא מנצח מערכות השמים , ולעשות עמם נסים גדולים שלא נתבטל בהם מנהג העולם: ברעב פדה אותם ממות (ע"פ איוב ה , כ) ובמלחמה מידי חרב , ולתת להם עושר וכבוד וכל טובה. והם ככל היעדים שבתורה בברכות ובקללות , כי לא תבא על אדם טובה בשכר מצוה או רעה בעונש עבירה , רק במעשה הנס , ואם יונח האדם לטבעו או למזלו , לא יוסיפו בו מעשיו דבר ולא יגרעו ממנו; אבל שכר כל התורה וענשה בעולם הזה הכל נסים , והם נסתרים , יחשב בהם לרואים שהוא מנהגו של עולם , והם באדם עונש ושכר באמת; ומפני זה תאריך התורה ביעדים שבעולם הזה ולא תבאר יעדי הנפש בעולם הנשמות , כי אלה מופתים וכנגד התולדת , וקיום הנפש ודבקה באלהים דבר ראוי בתולדתה , שהיא "תשוב אל האלהים אשר נתנה" (קה' יב , ז). ועוד אפרש זה (ראה וי' כו , יא) , אם גומר השם עלי (ע"פ תה' נז , ג). והנה אמר האלהים למשה: נראיתי לאבות בכח ידי אשר אני שודד בו המזלות ועוזר לבחירי , אבל בשמי של יו"ד ה"א , אשר בו נהיה כל הווה , לא נודעתי להם לברוא להם חדשות בשנוי התולדת , ולכן אמור לבני ישראל: אני יי' , ותודיע להם פעם אחרת השם הגדול , כי בו אני עושה עמהם להפליא (ע"פ יואל ב , כו) , וידעו כי אני יי' עושה כל (ע"פ יש' מד , כד). וצדקו כל דברי רבי אברהם בענין הזה , אלא שהוא כמתנבא ואינו יודע; והנה גם לדבריו היה ראוי שיאמר הכתוב 'ואוָדע אל אברהם באל שדי ובשמי יי' לא נודעתי להם' , או שיאמר 'וארא... ובשמי יי' לא נראיתי להם' , אבל הוא יתקן בזה , כי מפני היות נבואת האבות במראות הלילה (ראה בר' מו , ב; במ' יב , ו) , אמר בהם: וארא , ובעבור היות של משה פנים אל פנים , אמר: לא נודעתי להם כאשר נודעתי לך. ועל דרך האמת: יבא הכתוב כפשוטו ומשמעו , יאמר: אני יי' נראיתי להם באספקלריא של אל שדי , כטעם "במראה אליו אתודע" (במ' יב , ו) , ואותי , אני יי' , לא נודעתי להם , שלא נסתכלו באספקלריא המאירה שידעו אותי , כטעם "ודבר יי' אל משה פנים אל פנים" (שמ' לג , יא); כי האבות ידעו השם המיוחד , אבל לא נודע להם בנבואה , ולכן כשידבר אברהם עם השם יזכיר השם המיוחד עם אל"ף דל"ת , או אל"ף דל"ת לבדו (בר' טו , ב; יח , לב). והנה הענין , כי האבות היה גלוי השכינה להם והדבור עמהם במדת הדין רפה , ונהג עמהם בה , ועם משה יתנהג ויוָדע במדת הרחמים , שהוא בשמו הגדול , כטעם "מוליך לימין משה זרוע תפארתו" (יש' סג , יב) , וכתוב "כן נהגת עַמך לעשות לך שם תפארת" (שם , יד); ולכן לא יזכיר משה מעתה שם 'אל שדי' , כי התורה בשמו הגדול ניתנה , שנאמר "אנכי יי' אלהיך" (שמ' כ , ב) , והוא שנאמר "מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה" (דב' ד , לו); וכבר רמזתי פרוש השמים , והקדוש ברוך הוא יגלה עינינו ויראנו נפלאות מתורתו (ע"פ תה' קיט , יח). וטעם "וגם הקימותי את בריתי אתם" (להלן , ד) , "וגם אני שמעתי" (להלן , ה) - כלומר: נראיתי להם באל שדי , "וגם הקימותי" להם הברית ההוא לפני , וגם בשמי הגדול שמעתי עתה "נאקת בני ישראל... ואזכר את בריתי" (שם) אשר הקימותי להם עמדי; והמשכיל יבין. ומה שדרשו רבותינו (שמ"ר ו , ד) בענין הזה: חבל על דאבדין ולא משתכחין! הרבה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי , ולא הודעתי להם ששמי יי' כשם שאמרתי לך , ולא הרהרו אחר מדותי וכו' , עד שלא שאלוני מה שמי כשם ששאלת אתה; ואתה , תחלת שליחותי אמרת לי 'מה שמך' , ולבסוף אמרת "ומאז באתי אל פרעה" וגו' (שמ' ה , כג); ועל זה נאמר "וגם הקימותי את בריתי אתם" וגו'. גם המדרש הזה ענינו מתישב אחר המקרא , כי הוקשה להם ז"ל , למה יזכיר נבואת האבות לִפחות מעלתם בנבואה , ולאמר שלא נראה אליהם רק ב'אל שדי'? מה צורך היה לזה? היה ראוי לומר: אני יי' , ו"לכן אמור לבני ישראל אני יי' והוצאתי אתכם... וידעתם כי אני יי'... המוציא אתכם" (להלן , ו - ז). ולכן ידרשו , כי היה הדבר תוכחת למשה , לאמר לו: הנה האבות , שלא הגיעה מעלתם בנבואה אליך ולא ראו רק באל שדי , הם האמינו בי , "וגם הקימותי את בריתי אתם" (שמ' ו , ד) , ושמעתי נאקת בניהם בעבורם; אף כי אתה , שידעתני בשמי הגדול והבטחתיך בו , שיש לך לבטוח ברחמי ולהבטיח ישראל בשמי שאעשה עמהם אותות ומופתים! וגם זה נכון והגון.

רלב"ג - ביאור המילות:

באל שדי - רוצה לומר: באל שֶדַּי במציאותו להשפיע מה שיצטרך לנמצא באופן היותר שלם; וכאלו יאמר , שהוא נראה לאבות בזה השם , שאם לא יתכן שיהיה מה שיעד להם מצד הסדור המסודר באמצעות הגרמים השמימיים , הנה הוא יביא להם זה הטוב מפאת הסדור המסודר מההשגחה האלהית אשר דבקה באבות הקדושים . וכבר בארנו זה בשלמות בששי מ'ספר מלחמות יי''. ושמי יי' לא נודעתי להם - רוצה לומר: לישראל; והרצון בזה , כי בעת ששמי , שהוא יי' , לא נודע לישראל - כמו שהוא נודע עתה על ידך , במה שלמדת אותו לזקני ישראל - הנה עם כל זה הייתי משתדל להקים אתם בריתי שהיה עם האבות , לתת להם את ארץ כנען , את ארץ מגוריהם אשר גרו בה. והנה קראהּ ארץ מגוריהם - מפני האבות שגרו בה , כמו שאמר על יצחק "רק את בני לא תשב שמה" (בר' כד , ח) , בעבור אברהם שיצא משם. ויותר נפלא מזה , שכבר שמעתי גם כן נאקת בני ישראל קודם היות שמי נודע להם , כמו שנזכר בפרשה הקודמת (שמ' ב , כד). ובהיות הענין כן , הנה הוא מבואר שהם יותר ראויים עתה שתדבק בהם השגחתי , לפי ששמי יי' נודע ביניהם; ולזה ראוי שתבטח שאני אקיים מה שהבטחתיך. והנה אמר ושמי יי' לא נודעתי להם , ולא אמר 'ושמי יי' לא נודע להם' - להעיר על ששמו הוא עצמו , ועצמו הוא שמו. וזה , כי בנמצא המורכב יקרה בו שיהיה הגדר זולת הנגדר באופן מה , לפי שהנגדר הוא אחד ובגדר ימָּצא רבוי מה , כמו שהתבאר במקומו ; ואולם השם יתעלה הוא אחד פשוט , ולזה יהיה שמו ועצמו דבר אחד מכל הפנים.

רלב"ג - ביאור הפרשה:

והנה נראיתי לאברהם ליצחק וליעקב באל שדי , ויעדתי להם לתת לזרעם את הארץ בכחי זה , השליט על הנמצאות. והנה שמי יי' לא היה נודע לישראל , וגם הייתי משתדל עם זה להקים את בריתי אתם; רוצה לומר , שכבר נמשך מההשגחה לישראל מפני מה שיעדתי לאבותיהם לתת לזרעם , אע"פ ששמי יי' לא היה נודע לישראל עד הנה , ולזה לא היו ראויים מצד עצמם שתדבק השגחתי בהם; ועם כל זה התעוררתי להקים בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען , אשר גרו בה האבות.