תנ"ך - וגם׀
אני
שמעתי
את־נאקת
בני
ישראל
אשר
מצרים
מעבדים
אתם
ואזכר
את־בריתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְגַ֣ם׀
אֲנִ֣י
שָׁמַ֗עְתִּי
אֶֽת־נַאֲקַת֙
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
אֲשֶׁ֥ר
מִצְרַ֖יִם
מַעֲבִדִ֣ים
אֹתָ֑ם
וָאֶזְכֹּ֖ר
אֶת־בְּרִיתִֽי:
(שמות פרק ו פסוק ה)
וְגַם׀
אֲנִי
שָׁמַעְתִּי
אֶת־נַאֲקַת
בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
אֲשֶׁר
מִצְרַיִם
מַעֲבִדִים
אֹתָם
וָאֶזְכֹּר
אֶת־בְּרִיתִי:
(שמות פרק ו פסוק ה)
וגם׀
אני
שמעתי
את־נאקת
בני
ישראל
אשר
מצרים
מעבדים
אתם
ואזכר
את־בריתי:
(שמות פרק ו פסוק ה)
וגם׀
אני
שמעתי
את־נאקת
בני
ישראל
אשר
מצרים
מעבדים
אתם
ואזכר
את־בריתי:
(שמות פרק ו פסוק ה)
תרגום אונקלוס:
וְאַף
קֳדָמַי
שְׁמִיעַ
יָת
קְבִילַת
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
דְּמִצרָאֵי
מַפלְחִין
בְּהוֹן
וּדכִרנָא
יָת
קְיָמִי
:
עין המסורה:
וגם
-
י"ג
ראשי
פסוקים
בתורה:
ראה
לעיל
,
ד.
וגם
אני
שמעתי
-
ב':
שמ'
ו
,
ה;
דה"ב
לד
,
כז.
מסורה קטנה:
וגם
-
י"ג
ראש'
פסו'
בתו';
מעבדים
-
ל'
וחס'.
רש"י:
וגם
אני
-
כמו
שהצבתי
הברית
יש
עלי
לקיים
,
לפיכך
שמעתי
את
נאקת
בני
ישראל
הנואקים
אשר
מצרים
מעבידים
אותם
,
ואזכור
אותה
הברית
,
כי
בברית
בין
הבתרים
אמרתי
לו:
"וגם
את
הגוי
אשר
יעבדו
דן
אנכי"
(בר'
טו
,
יד).
ר' יוסף בכור שור:
וארא
אל
אברהם...
באל
שדי
-
דכתיב
"אני
אל
שדי
התהלך
לפני"
וגו'
(בר'
יז
,
א)
,
ושמי
יי'
-
דכתיב
"אני
יי'
אלהי
אברהם
אביך"
(בר'
כח
,
יג).
וגם
הראיתי
להם
שאני
אל
שדי
-
שֶדיי
בברכותיי
,
שהשפעתי
להם
טובה
וברכתים
(ראה
בר"ר
מג
,
ח):
"בכל"
(בר'
כד
,
א)
,
"מכל"
(בר'
כז
,
לג)
ו"כל"
(בר'
לג
,
יא);
ושמי
יי'
-
וגם
שמי
יי'
הראיתי
להם
,
שהייתי
עמם
בכל
צרתם;
שפירוש
השם
,
שאני
הווה
עם
עבדיי
בצרתם
,
כמו
שפירשתי
למעלה
(שמ'
ג
,
יד):
ואני
הוכחתי
עליהם
מלכים
(ע"פ
תה'
קה
,
יד)
,
כגון
פרעה
ואבימלך
שלקחו
את
שרה
(ראה
בר'
יב;
בר'
כ)
,
וגם
ארבע
מלכים
מסרתי
ביד
אברהם
(ראה
בר'
יד)
,
וגם
ליצחק
הלך
אבימלך
לכרות
עמו
ברית
(ראה
בר'
כו)
,
וליעקב
עזרתי
מכל
הקמים
עליו
,
כגון
לבן
ועשו;
ולכך
'זקוף'
על
יי'
,
שֶשָם
סיום
הדיבור.
לא
נודעתי
להם
-
כלומר:
אבל
לא
נודעתי
להם;
שלא
קיימתי
להם
בימיהם
מה
שנדרתי
להם
את
ארץ
כנען
,
את
ארץ
מגוריהם
,
וגם
לא
הראיתי
להם
ניסים
וגבורות
כמו
שאראה
לך
-
והאמינו
,
כי
לא
אמרו:
'לא
קיימת
את
נדריך
לתת
לנו
את
הארץ'
,
אע"פ
שיש
זמן
גדול
שנדרתי
להם
,
אלא
סמכו
על
אמונתי;
ועתה
,
עדיין
לא
יש
חודש
אחד
שאמרתי
לך
שאציל
את
עמי
מיד
מצרים
,
וכבר
אמרת
לי
"הצל
לא
הצלת"
(שמ'
ה
,
כג).
וויי
על
דאבדין
ולא
משתכחין
(ראה
סנה'
קיא
,
א)!
וכי
אין
שהות
ומתון
בדבר?
עדיין
אני
עומד
בדבורי
,
כי
מודה
אני:
על
כל
הטובה
אשר
עשיתי
להם
,
גם
זאת
עשיתי
,
שהקימותי
בריתי
אתם
ונשבעתי
להם
לתת
להם
את
ארץ
כנען
,
וגם
שמעתי
את
נאקת
בני
ישראל
,
ואזכור
את
בריתי
,
ואקיימנו.
רלב"ג - ביאור המילות:
באל
שדי
-
רוצה
לומר:
באל
שֶדַּי
במציאותו
להשפיע
מה
שיצטרך
לנמצא
באופן
היותר
שלם;
וכאלו
יאמר
,
שהוא
נראה
לאבות
בזה
השם
,
שאם
לא
יתכן
שיהיה
מה
שיעד
להם
מצד
הסדור
המסודר
באמצעות
הגרמים
השמימיים
,
הנה
הוא
יביא
להם
זה
הטוב
מפאת
הסדור
המסודר
מההשגחה
האלהית
אשר
דבקה
באבות
הקדושים
.
וכבר
בארנו
זה
בשלמות
בששי
מ'ספר
מלחמות
יי''.
ושמי
יי'
לא
נודעתי
להם
-
רוצה
לומר:
לישראל;
והרצון
בזה
,
כי
בעת
ששמי
,
שהוא
יי'
,
לא
נודע
לישראל
-
כמו
שהוא
נודע
עתה
על
ידך
,
במה
שלמדת
אותו
לזקני
ישראל
-
הנה
עם
כל
זה
הייתי
משתדל
להקים
אתם
בריתי
שהיה
עם
האבות
,
לתת
להם
את
ארץ
כנען
,
את
ארץ
מגוריהם
אשר
גרו
בה.
והנה
קראהּ
ארץ
מגוריהם
-
מפני
האבות
שגרו
בה
,
כמו
שאמר
על
יצחק
"רק
את
בני
לא
תשב
שמה"
(בר'
כד
,
ח)
,
בעבור
אברהם
שיצא
משם.
ויותר
נפלא
מזה
,
שכבר
שמעתי
גם
כן
נאקת
בני
ישראל
קודם
היות
שמי
נודע
להם
,
כמו
שנזכר
בפרשה
הקודמת
(שמ'
ב
,
כד).
ובהיות
הענין
כן
,
הנה
הוא
מבואר
שהם
יותר
ראויים
עתה
שתדבק
בהם
השגחתי
,
לפי
ששמי
יי'
נודע
ביניהם;
ולזה
ראוי
שתבטח
שאני
אקיים
מה
שהבטחתיך.
והנה
אמר
ושמי
יי'
לא
נודעתי
להם
,
ולא
אמר
'ושמי
יי'
לא
נודע
להם'
-
להעיר
על
ששמו
הוא
עצמו
,
ועצמו
הוא
שמו.
וזה
,
כי
בנמצא
המורכב
יקרה
בו
שיהיה
הגדר
זולת
הנגדר
באופן
מה
,
לפי
שהנגדר
הוא
אחד
ובגדר
ימָּצא
רבוי
מה
,
כמו
שהתבאר
במקומו
;
ואולם
השם
יתעלה
הוא
אחד
פשוט
,
ולזה
יהיה
שמו
ועצמו
דבר
אחד
מכל
הפנים.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וגם
אני
שמעתי
את
נאקת
בני
ישראל
,
עם
חסרונם
,
כשצעקו
אלי
מכובד
העבודה.
ואזכור
את
בריתי
-
שהיתה
עם
האבות
,
כמו
שקדם
הספור
בזה
בפרשה
הקודמת
(שמ'
ב
,
כד).