תנ"ך - וידעו מצרים כי־אני ה' בנטתי את־ידי על־מצרים והוצאתי את־בני־ישראל מתוכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְיָדְע֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בִּנְטֹתִ֥י אֶת־יָדִ֖י עַל־מִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֥י אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִתּוֹכָֽם: (שמות פרק ז פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי יְהוָה בִּנְטֹתִי אֶת־יָדִי עַל־מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם: (שמות פרק ז פסוק ה)

טקסט בלבד:

וידעו מצרים כי־אני ה' בנטתי את־ידי על־מצרים והוצאתי את־בני־ישראל מתוכם: (שמות פרק ז פסוק ה)

תיקון קוראים:

וידעו מצרים כי־אני יהוה בנטתי את־ידי על־מצרים והוצאתי את־בני־ישראל מתוכם: (שמות פרק ז פסוק ה)

תרגום אונקלוס:
וְיִדְּעוּן מִצרָאֵי אֲרֵי אֲנָא יְיָ כַּד אֲרֵים יָת מַחַת גְּבוּרְתִי עַל מִצרָיִם וְאַפֵּיק יָת בְּנֵי יִשׂרָאֵל מִבֵּינֵיהוֹן :

רשב"ם:
וידעו מצרים כי אני יי' - אדון ומושל; שעד עתה יאמרו: "לא ידעתי את יי'" (שמ' ה , ב).

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
וידעו - כבר הזכיר רבי יהודה המדקדק הראשון (שלשה ס"ד ע' 20 : 'ידע') ההפרש בין וְיָדעו ובין "וְיֵדעו" (ש"א יז , מו); כי הקמוץ בקמץ גדול הוא פעל עבר , כמו "שמרו" (דב' לג , ט) , והוא"ו השיבו לעתיד כמשפט; והקמוץ בקמץ קטן (צירה) והיו"ד - סימן לעתיד , כמו "וְיִשמרו" (יח' מג , יא); והנח הנעלם בין היו"ד והדל"ת , תחת היו"ד שהוא שרש. והנה הזכיר למה הביא המכות על מצרים: כדי שיודע בעולם שמו הנכבד.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה במענה השם יתעלה לו קצר בכאן והאריך; וזה , שהוא קצר בכאן מה שנזכר במענה הקודם (שמ' ו , יג) - שאהרן יהיה לו לפה במה שישולח לדבר לבני ישראל להוציאם ממצרים - ולא זכר שיהיה לפה כי אם לפרעה; לפי שמה שיאמרו לפרעה הוא העיקר , להוציא בני ישראל ממצרים , לא מה שיאמרו לישראל. ולזה השמיט בזה המקום שיהיה אהרן לפה למשה במה שיצוה לדבר אל בני ישראל להוציאם ממצרים; והאריך לזכור מה שאמר אז השם יתעלה למשה כשׁשׂם לו אהרן לפה , כי כבר הפסיק המאמר ההוא כדי שיזכור תולדות אהרן ומשה קודם שיזכיר הנפלאות שנעשו על ידיהם לפרעה ולעמו - אשר היו כלי להוציא ישראל ממצרים ולהקנותם אמונה אמתית - ושאר הפעולות אשר ספרה התורה מהם; כי כן מנהג התורה בספוריה. והוא ראוי גם כן , שיודע מי הוא האיש אשר יסופרו מעשיו ועניניו , קודם שיסופר זה ממנו. ואם אמר אומר: מדוע לא ספר תולדותיהם קודם זה מעת ששולחו אהרן ומשה אל פרעה? אמרנו לו , כי בשליחות הראשון לא היה משתתף אהרן למשה כי אם במקרה - וזה , שהוא הושם לו לפה בשליחות ההוא לבד - ולזה לא זכר תולדותיהם עד העת שהשתתף אהרן למשה בכל השליחויות אשר שולח להוציא ישראל מארץ מצרים. ולזה אמר בזכרו תולדותיהם "הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים" (שמ' ו , כז) - רוצה לומר , שהם היו מדברים תמיד אליו להוציא ישראל ממצרים; כי על הדבור שלא יהיה כי אם פעם אחת לא יאמר "הם המדברים" , אבל יאמר 'הם אשר דברו' , וזה מבואר מאד; ומפני זה המתין לזכור תולדותיהם עד העת שהשתתף אהרן למשה בכל הדברים אשר היו לפרעה , להוציא ישראל ממצרים. והנה אמר השם יתעלה למשה: ראה נתתיך לרב ולמורה על דבר פרעה , ואהרן אחיך יהיה המדבר בשליחותך; אתה תדבר לאהרן את כל אשר אצוך , ואהרן אחיך ידבר אל פרעה באופן שישלח את בני ישראל מארצו. ואני אקשה את לב פרעה מפני יתרון השגחתי בישראל בעבור האבות , באופן שיהיה זה סבה אל שאצטרך להרבות אותותי ומופתי בארץ מצרים. וזה , כי מפני שלא ישמע אליכם פרעה אכה את מצרים במכות רבות , בדרך שאוציא כל צבאותי - והם השבטים , שהם עמי בני ישראל - מארץ מצרים בשפטים גדולים; ובסוף הענין אודיע למצרים כי אני יי' , בנטותי את ידי על מצרים ברדפם אחרי בני ישראל , בדרך שיטבעו בים סוף - כמו שנזכר בפרשת 'ויהי בשלח' , כי שם נזכר שכבר ידעו המצרים כי השם יתעלה הוא יי' , בהכבדו בפרעה ברכבו ובפרשיו (ראה שמ' יד , יח) - וזה יהיה סבה שלא יוסיפו עוד לרדוף אחרי בני ישראל; ואז תשלם לישראל היציאה ממצרים , כי לא ישתדלו עוד המצרים לרדוף אחריהם להביאם תחת ידם.
ריכוז קישורים