תנ"ך - כי אם־אינך משלח את־עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את־הערב ומלאו בתי מצרים את־הערב וגם האדמה אשר־הם עליה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י אִם־אֵינְךָ֘ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַעֲבָדֶ֧יךָ וּֽבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת־הֶעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֙יִם֙ אֶת־הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר־הֵ֥ם עָלֶֽיהָ: (שמות פרק ח פסוק יז)

טקסט וניקוד:

כִּי אִם־אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת־עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת־הֶעָרֹב וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת־הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־הֵם עָלֶיהָ: (שמות פרק ח פסוק יז)

טקסט בלבד:

כי אם־אינך משלח את־עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את־הערב ומלאו בתי מצרים את־הערב וגם האדמה אשר־הם עליה: (שמות פרק ח פסוק יז)

תיקון קוראים:

כי אם־אינך משלח את־עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את־הערב ומלאו בתי מצרים את־הערב וגם האדמה אשר־הם עליה: (שמות פרק ח פסוק יז)

תרגום אונקלוס:
אֲרֵי אִם לָיְתָך מְשַׁלַח יָת עַמִי הָאֲנָא מַשׁלַח בָּך וּבעַבדָּך וּבעַמָך וּבבָתָּך יָת עָרוֹבָא וְיִתמְלוֹן בָּתֵּי מִצרַיִם יָת עָרוֹבָא וְאַף אַרעָא דְּאִנוּן עֲלַהּ :

עין המסורה:
משלח - ז': בר' מג , ד , ה; שמ' ח , יז; וי' יח , כד; כ , כג; יר' ח , יז; כט , יז. ובעמך - ג': שמ' ז , כט; ח , יז; דה"א כא , יז. ומלאו - ג' בתורה (בלישנא): בר' כט , כא; שמ' ח , יז; י , ו.

מסורה קטנה:
משליח - ל'.

רש"י:
הנני משליח בך - מגרה בך; וכן "ושן בהמות אשלח בם" (דב' לב , כד) - לשון שיסוי; 'אינטיציר' בלעז. את הערוב - כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא (ראה תנח' וארא יד) , והיו משחיתים בהם. ויש טעם באגדה בכל מכה ומכה , למה זו ולמה זו: בטכסיסי מלחמות מלכים בא עליהם , כסדר מלכות שצרה על העיר; בתחילה מקלקל את מעינותיה , ואחר כך תוקע עליהם ומריעים בשופרות וחצוצרות לייראם ולבהלם , וכן הצפרדעים מקרקרים והומים וכו'; כדאיתא במדרש תנחומא בפרשת 'בא' (תנח' בא ד).

רשב"ם:
הערוב - אומר אני כי מיני זאבים הם , שנקראים ערוב על שם שדרכם לטרוף בלילות , כדכתיב "זאב ערבות ישדדם" (יר' ה , ו) , וכתיב "זאבי ערב לא גרמו לבקר" (צפ' ג , ג). וכאשר יֵאמר מ'אוֹדם' 'אדום' , כן יאמר מֵעֵמֶק 'עמוק' , מ'עֶרֶב' - ערוב; 'נויטריניר' בלעז; שהזאב ערוב הוא , שהוא הולך בערב. 'עמק' - 'שם דבר' , והמעשה קרוי 'עמוק'; 'אדום'; 'שחור'.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
משליח - מהבנין 'הכבד הנוסף'; ובספר תהלות "ישַלַח בהם ערוב ויאכלם" (תה' עח , מה). והוא מין בהמה דקה. גם יתכן היותה מינים רבים , על כן קראה בשם ערוב. וטעם וגם האדמה - בכל מקום שיהיו חוץ לבתים , גם במדבר.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:
כי. משליח - מלה זרה במקרא , מהבניין 'הכבד הנוסף'. ומלת ערוב - חיות רעות מעורבים , כמו זאבים ודובים ונמרים. וטעם גם האדמה - מקום שאין בתים.

ר' יוסף בכור שור:
הנני משליח בך... את הערוב - הנה שלחתי ערבוביא של כינים ויתושין ודברים דקים (ראה פירושו לעיל , יב) - לא חשתה , הנני משליח בך משלחת ערבוביא כבד מהם: אריות , דובים ונמרים , חזירים וזאבים וחיות רעות; כמו "ושן בהמות אשלח בם" (דב' לב , כד).

רלב"ג - ביאור המילות:
משליח בך - מגרה ומשסה , כטעם "והשלחתי בכם את חית השדה" (וי' כו , כב). ערוב - הם חיות מעורבות ממינים רבים , כמו זאבים ושועלים; והיו אוכלים מזונותיהם בבתים ובשדות ומשחיתים המקנה. והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן - יתכן ששאר המכות היו כוללות לישראל ולמצרים , כמו שכתב החכם אבן עזרא (בפירוש הארוך לשמ' ז , כד). למען תדע כי אני יי' בקרב הארץ - רוצה לומר , שאני משגיח בתחתונים , ואעפ"י שמעלתי גבוהה מאד; וזה , שכבר אביא זאת המכה בך ובעמך , ולא אביא אותה בארץ גושן , ששם עמי ישראל. ושמתי פדות בין עמי ובין עמך - רוצה לומר , שאני אשים ההבדל בין עמי ובין עמך פדות; וזה , כי לעמי יהיה פדות מהמכה הזאת , ולא כן לעמך; וזאת היא ההפלאה וההבדל שאמר השם יתעלה , שיפליא ארץ גושן לבלתי היות שם ערוב. ואפשר שרצה בזה , והוא הנכון , כי גם בארץ גשן לא ימלטו מזאת המכה כי אם הישראלים; וזה , כי כבר היו שם מצרים , כמו שהורה באמרו "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה" (שמ' ג , כב). או יהיה הרצון בפדות - הפרש , כמו שכתב החכם אבן עזרא (בפירוש הארוך לפס' יט).
ריכוז קישורים