תנ"ך - העתירו
אל־ה'
ורב
מהית
קלת
אלהים
וברד
ואשלחה
אתכם
ולא
תספון
לעמד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַעְתִּ֙ירוּ֙
אֶל־יְהוָ֔ה
וְרַ֕ב
מִֽהְיֹ֛ת
קֹלֹ֥ת
אֱלֹהִ֖ים
וּבָרָ֑ד
וַאֲשַׁלְּחָ֣ה
אֶתְכֶ֔ם
וְלֹ֥א
תֹסִפ֖וּן
לַעֲמֹֽד:
(שמות פרק ט פסוק כח)
הַעְתִּירוּ
אֶל־יְהוָה
וְרַב
מִהְיֹת
קֹלֹת
אֱלֹהִים
וּבָרָד
וַאֲשַׁלְּחָה
אֶתְכֶם
וְלֹא
תֹסִפוּן
לַעֲמֹד:
(שמות פרק ט פסוק כח)
העתירו
אל־ה'
ורב
מהית
קלת
אלהים
וברד
ואשלחה
אתכם
ולא
תספון
לעמד:
(שמות פרק ט פסוק כח)
העתירו
אל־יהוה
ורב
מהית
קלת
אלהים
וברד
ואשלחה
אתכם
ולא
תספון
לעמד:
(שמות פרק ט פסוק כח)
תרגום אונקלוס:
צַלוֹ
קֳדָם
יְיָ
וְסַגִּי
קֳדָמוֹהִי
רְוַח
דְּלָא
יְהוֹן
עֲלַנָא
קָלִין
דִּלוָט
כְּאִלֵין
מִן
קֳדָם
יְיָ
וּברַד
וַאֲשַׁלַח
יָתְכוֹן
וְלָא
תֵיסְפוּן
לְאִתעַכָּבָא
:
עין המסורה:
מהית
-
ח'
חסר
(בלישנא):
שמ'
ט
,
כח;
יט
,
טז;
כג
,
א;
לו
,
יח;
לט
,
כא;
מ
,
טו;
*וי'
יא
,
מה;
כו
,
יג.
קלת
-
ד'
חסר:
שמ'
ט
,
כג
,
כח;
יט
,
טז;
ש"א
יב
,
יח.
ואשלחה
-
ב':
שמ'
ח
,
ד;
ט
,
כח.
תספון
-
ד'
,
ג'
כתיב
תספון
וחד
כתיב
תאספון:
בר'
מד
,
כג;
*שמ'
ה
,
ז;
ט
,
כח;
דב'
יז
,
טז.
מסורה גדולה:
תספון
ד'
ג'
כת'
תספון
וחד
כת'
תאספון
לא
תספון
לראות
פני
לא
תאספון
לתת
תבן
לעם
ואשלחה
אתכם
ולא
תספון
לשוב.
רש"י:
ורב
-
די
לו
במה
שהוריד
כבר.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
וטעם
העתירו
אל
יי'
ואחר
כן
קולות
אלהים
-
הידועים;
על
כן
אמר
משה
"מפני
יי'
אלהים"
(להלן
,
ל).
וכבר
הודעתיך
(ראה
שמ'
ג
,
יג).
ראב"ע פירוש ב - הארוך:
העתירו.
הזכיר
השם
הנכבד
,
ואמר:
קולות
אלהים
,
כי
הוא
מודה
כי
יש
אלהים
,
כאשר
הזכרתי
(שמ'
ו
,
ב;
ח
,
טו).
ובעבור
שלא
אמר
'קולות
יי''
,
חבר
משה
שם
העצם
והתואר:
"מפני
יי'
אלהים"
(להלן
,
ל);
והטעם
,
כי
השם
הוא
אלהים
לבדו.
ולא
תמצא
ככה
בדברי
משה
בכל
התורה
כולה.
ואין
טענה
ממלת
"יי'
אלהים
אתה
החלות"
(דב'
ג
,
כד)
,
כי
ב'אל"ף
דל"ת'
הוא
כתוב.
רלב"ג - ביאור המילות:
קולות
אלהים
-
קולות
חזקים;
כמו
"רוח
אלהים"
(בר'
א
,
ב);
"כהררי
אל"
(תה'
לו
,
ז);
"שלהבת
יה"
(בנוסחנו:
שלהבתיה;
שה"ש
ח
,
ו);
"כקול
שדי"
(יח'
א
,
כד).
והרצון
בזה
הפסוק
הוא
,
כי
מפני
שראה
פרעה
,
שכאשר
היה
מעתיר
משה
שתסור
המכה
,
היה
מעתיר
שתסור
למחרת
היום
ההוא
-
כמו
שתראה
בענין
הערוב
(ראה
שמ'
ח
,
כה)
-
הנה
שאל
פרעה
שתסור
עתה
זאת
המכה
תכף
,
ולזה
אמר:
העתירו
אל
יי'
שתסור
זאת
המכה
,
והוא
רב
מה
שהביא
ממנה
ודי
בו
להכניע
לבי
לשלח
אתכם
,
ולזה
בִּטחו
שכבר
אשלח
אתכם
ולא
תוסיפון
לעמוד
,
כי
נפלה
יראת
השם
יתעלה
על
פני
במה
שהביא
מזאת
המכה.