תנ"ך - הנה יד־ה' הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

הִנֵּ֨ה יַד־יְהוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד: (שמות פרק ט פסוק ג)

הִנֵּה יַד־יְהוָה הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד: (שמות פרק ט פסוק ג)

הנה יד־ה' הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד: (שמות פרק ט פסוק ג)

הנה יד־יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד: (שמות פרק ט פסוק ג)

תרגום אונקלוס:

הָא מַחָא מִן קֳדָם יְיָ הָויָא בִּבעִירָך דִּבחַקלָא בְּסוּסָוָתָא בִחמָרֵי בְּגַמלֵי בְּתוֹרֵי וּבעָנָא מוֹתָא סַגִּי לַחדָּא :

מסורה קטנה:

הויה - ל'.

רש"י:

הנה יד יי' הויה - לשון 'היה' , 'תהיה'; כי כן יאמר בלשון נקיבה על שעבר: היתה , ועל העתיד: תהיה , ועל העומד: הויה - כמו עושָה , רועָה.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

דבר - שם כלל.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

הנה. (הויה) - מצאנו שיתחלף היו"ד בו"ו: "ואתה הוה להם למלך" (נחמ' ו , ו); והפך זה , שו"ו "אשר לא יבושו קֹוָי" (יש' מט , כג) התחלף ביו"ד "וקוֹיֵי יי' יחליפו כח" (יש' מ , לא). ומלת דֶבֶר - שם , לא מצאנוהו בפעלים , רק במקום אחד: "ותקם וַתְּדַבֵּר כל זרע המלוכה" (ראה דה"ב כב , י) , ובספר מלכים כתוב "ותאבד" (מ"ב יא , א); והפירוש רחוק , רק לא ידענו טוב ממנו.

ר' יוסף בכור שור:

הנה יד יי' הויה במקנך אשר בשדה - מן הערוב היִיתה ניצול במגדלים ובמבצרים (ראה פירושו לשמ' ח , כ) , אבל עתה לא תוכל להציל בהמתך מן הדבר , שהוא בידי שמים.

רמב"ן:

במקנך אשר בשדה - התרה אותם בהווה , כי רוב המקנה בשדה , אבל היה הדבר גם במקנה אשר בבית , כמו שאמר "וימת כל מקנה מצרים" (להלן , ו). ויתכן כי בעבור היות תועבה למצרים "כל רועה צאן" (בר' מו , לד) , היו מפרישין אותם מן הערים , זולתי בעת השתמשם בסוסים לרכוב ובחמורים במשא. והנה היה המקנה רחוק ממצרים , בשדה - גבול ארץ גשן , ויתערב במקום המרעה מקנה מצרים ומקנה ישראל , על כן הוצרך לומר: והפלא (בנוסחנו: והפלה) יי' בין מקנה מצרים ובין מקנה ישראל (בנוסחנו: בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים). או בעבור שהדֶבֶר - משנוי האויר ראוי שיתפשט בכל הפלך , רק שעשה השם עמהם להפליא (ע"פ יואל ב , כו).

רלב"ג - ביאור המילות:

הנה יד יי' הויה - רוצה לומר: מכת השם יתעלה. במקנך אשר בשדה - הנה זה היה פלא עצום , כי זה העפוש אשר נתחדש באויר אז על דרך פלא , שהיה ממית המקנה , לא נתפשט כי אם באויר שהיה חוץ לעיר. וימת כל מקנה מצרים - רוצה לומר , שמת ממנו הרבה; כי הגזרות הכוללות תעשינה בכמו אלו הספורים על זה האופן. וכן אמרו "וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים" (מ"ב יט , לה); "כי אמרו כלנו מתים" (שמ' יב , לג) - בעבור הבכורות שמתו. והנה מתו אשר בשדה ונשארו אשר בעיר. ואולי לא מתו כל אשר בשדה , כי לא אמר כן משה לפרעה , אבל אמר שיהיה בהם דבר כבד מאד.