תנ"ך - ויאמר ה' אל־משה ואל־אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֘ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ קְח֤וּ לָכֶם֙ מְלֹ֣א חָפְנֵיכֶ֔ם פִּ֖יחַ כִּבְשָׁ֑ן וּזְרָק֥וֹ מֹשֶׁ֛ה הַשָּׁמַ֖יְמָה לְעֵינֵ֥י פַרְעֹֽה: (שמות פרק ט פסוק ח)

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה: (שמות פרק ט פסוק ח)

ויאמר ה' אל־משה ואל־אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה: (שמות פרק ט פסוק ח)

ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה: (שמות פרק ט פסוק ח)

תרגום אונקלוס:

וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה וּלאַהֲרֹן סַבוּ לְכוֹן מְלֵי חֻפנֵיכוֹן פִּיחַ דְּאַתּוּנָא וְיִזרְקִנֵיהּ מֹשֶׁה לְצֵית שְׁמַיָא לְעֵינֵי פַרעֹה :

עין המסורה:

ויאמר יי' - ד' בטעמא בסיפרא (מונח זרקא): *שמ' ד , כא; ח , א , יב; ט , ח. ויאמר יי' אל - משה ואל - אהרן - ה': ראה שמ' ז , ח. פיח כבשן - י"ד זוגין , חד לית בה ה"א ותינינא כתב ה"א: בר' מא , ב , ד. - *שמ' ט , ח , י. - כח , כד; לט , יז. - ש"א כג , יט; כו , א. - ש"ב יח , כט , לב. - כ , יד , טו. - יש' ב , יא , יז. - יר' ל , יח; לא , לז. - לב , יא , יב. - יח' לד , ז , ט. - מ , כג , כז. - תה' נ , ו; צז , ו. - *עז' ב , סג; נחמ' ז , סה. - דה"א ח , כח; כג , ט. השמימה - י"א: בר' טו , ה; כח , יב; שמ' ט , ח , י; *דב' ד , יט; ל , יב; יהו' ח , כ; שו' יג , כ; כ , מ; איוב ב , יב; דה"ב ו , יג.

מסורה קטנה:

ויאמר יי' - ד' בטע' בסיפ'; פיח כבשן - ל'.

רש"י:

מלא חפניכם - 'יילויישמנש' בלעז (מידת הידים). פיח כבשן - דבר הניפח מן הגחלים עמומים הנשרפין בכבשן , ובלעז 'אולבש'. פיח - לשון 'הפחה' , שהרוח מפיחן ומפריחן. וזרקו משה - כל דבר הנזרק בכח אינו נזרק אלא בידו אחת; הרי נסים הרבה: אחד , שהחזיק קומצו של משה מלא חפנים שלו ושל אהרן (ראה תנח' וארא יד) , ואחד , שהלך "לאבק על כל ארץ מצרים" (להלן , ט).

רשב"ם:

פיח - אפר דק שמתנפח ברוח.

ראב"ע פירוש א - הקצר:

פיח כבשן - העולה למעלה; והוא האיד שיתחבר , והוא שחור.

ראב"ע פירוש ב - הארוך:

ויאמר. לא הזכיר בזאת המכה לשלח עמו; אולי לא עמדה הרבה.

ר' יוסף בכור שור:

קחו לכם מלא חפניכם - כאן לא היה התראה , דהיא שלישית (ראה פירושו לשמ' ח , יב). פיח - כמו רמץ; 'רישאיילט' בלעז. ונתן בהם כח ליקח אותם בחפניהם. וזרקו משה השמימה - שיפול על האדם ועל הבהמה ויהיו נכוים בו ויעלו בהם אבעבועות , כי אדם הנכוה עולה אבעבוע במקום המכוה; ומכל מקום , קורא אותו הפסוק 'שחין'. ושחין - משמע שלא על ידי האש , ולא מתולדות , כדמוכח בחולין (ח , א) , מפני ש'מלא חפנים אש' לא היה יכול להספיק לכל מצרים; ומשום הכי , מעצמו בא השחין ולא מחמת האש , אלא שהקדוש ברוך הוא אינו רוצה לשנות מנהג העולם ועשה מקצת לפי מנהג העולם , ולכך צוה להשליך עליהם רמץ. וכן תמצא ברוב ניסים , שהקדוש ברוך הוא אינו משנה על מנהג העולם; כמו "ויורהו יי' עץ" (שמ' טו , כה) - נראה שׁשָׂם תבלין להמתיק המים , ואם היה רוצה לא היה צריך עץ; וכן "עשה לך נחש ושים אותו על נס" (ראה במ' כא , ח) - ואם רצונו , בלא נחש היה יכול לרפאותם; וכן הרבה. וזו המכה של שחין , נתעסקו בה הקדוש ברוך הוא ומשה ואהרון , דכתיב מלא חפניכם - משמע: אהרן חפן , וזרקו משה השמימה , ומן השמים נתחלקה ונפלה על כולם. כי המכות היו שלש על ידי הקדוש ברוך הוא: ערוב , דבר ומכות בכורות; ושלש על ידי משה: ברד , ארבה , חושך; ושלש על ידי אהרן: דם , צפרדע , כינים; ושחין - על ידי שלשתן.

רלב"ג - ביאור המילות:

פיח הכבשן (בנוסחנו: כבשן) - הוא הרֶמץ. וזרקו משה השמימה - אפשר שֶׁשָׂם משה הכל בכלי אחד , וזרקו באויר לצד השמים. ורבותינו ז"ל אמרו בבראשית רבה (ב"ר ה , ז) , שכבר נעשה נס , שהחזיקו מלֹא חפני משה מלֹא חפניו ממשה ואהרן. פורח - כתרגומו.