תנ"ך - ושפט
בין
עמים
רבים
והוכיח
לגוים
עצמים
עד־רחוק
וכתתו
חרבתיהם
לאתים
וחניתתיהם
למזמרות
לא־ישאו
גוי
אל־גוי
חרב
ולא־ילמדון
עוד
מלחמה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשָׁפַ֗ט
בֵּ֚ין
עַמִּ֣ים
רַבִּ֔ים
וְהוֹכִ֛יחַ
לְגוֹיִ֥ם
עֲצֻמִ֖ים
עַד־רָח֑וֹק
וְכִתְּת֨וּ
חַרְבֹתֵיהֶ֜ם
לְאִתִּ֗ים
וַחֲנִיתֹֽתֵיהֶם֙
לְמַזְמֵר֔וֹת
לֹֽא־יִשְׂא֞וּ
גּ֤וֹי
אֶל־גּוֹי֙
חֶ֔רֶב
וְלֹא־יִלְמְד֥וּן
ע֖וֹד
מִלְחָמָֽה:
(מיכה פרק ד פסוק ג)
וְשָׁפַט
בֵּין
עַמִּים
רַבִּים
וְהוֹכִיחַ
לְגוֹיִם
עֲצֻמִים
עַד־רָחוֹק
וְכִתְּתוּ
חַרְבֹתֵיהֶם
לְאִתִּים
וַחֲנִיתֹתֵיהֶם
לְמַזְמֵרוֹת
לֹא־יִשְׂאוּ
גּוֹי
אֶל־גּוֹי
חֶרֶב
וְלֹא־יִלְמְדוּן
עוֹד
מִלְחָמָה:
(מיכה פרק ד פסוק ג)
ושפט
בין
עמים
רבים
והוכיח
לגוים
עצמים
עד־רחוק
וכתתו
חרבתיהם
לאתים
וחניתתיהם
למזמרות
לא־ישאו
גוי
אל־גוי
חרב
ולא־ילמדון
עוד
מלחמה:
(מיכה פרק ד פסוק ג)
ושפט
בין
עמים
רבים
והוכיח
לגוים
עצמים
עד־רחוק
וכתתו
חרבתיהם
לאתים
וחניתתיהם
למזמרות
לא־ישאו
גוי
אל־גוי
חרב
ולא־ילמדון
עוד
מלחמה:
(מיכה פרק ד פסוק ג)
תרגום יונתן:
וִידִין
בֵּין
עַמְמִין
סַגִּיאִין
וְיוֹכַח
לְמַלכִין
תַּקִיפִין
עַד
עָלְמָא
וִיעָפְפוּן
סֵיפֵיהוֹן
לְסִכִּין
וּמוֹרָניָתְהוֹן
לְמַגְּלִין
וְלָא
יִטְלוּן
עַם
בְּאַפֵּי
עַם
זֵין
וְלָא
יִתאַלְפוּן
עוֹד
מִבְּכֵין
קְרָבָא
:
עין המסורה:
עצמים
-
ג'
חסר
(בלישנא):
עמ'
ה
,
יב;
מי'
ד
,
ג;
מש'
ז
,
כו.
וכל
אוריתא
דכותהון
בר
מן
א':
דב'
ז
,
א.
וכתתו
-
ג':
יש'
ב
,
ד;
מי'
ד
,
ג;
זכ'
יא
,
ו.
חרבתיהם
-
ב'
וחסר:
*מי'
ד
,
ג;
*נחמ'
ד
,
ז.
לאתים
-
ב':
יש'
ב
,
ד;
מי'
ד
,
ג.
וחניתתיהם
-
ב'
(אחד
חסר
ואחד
מלא):
יש'
ב
,
ד;
מי'
ד
,
ג.
ילמדו
-
ב':
דב'
ד
,
י;
*מי'
ד
,
ד.
מסורה גדולה:
חרבתיהם
ב'
וחס'
וכתתו
חרבתיהם
ואעמיד
את
העם.
ילמדון
ב'
אשר
ילמדון
ליראה
אתי
ושפט.
מסורה קטנה:
לגוים
עצמים
-
ל';
וכתתו
-
ג';
חרבתיהם
-
ב';
לאתים
-
ב';
וחניתתיהם
-
ב';
לא
-
ישאו
-
ל'.
ר' יוסף קרא:
ושפט
בין
עמים
רבים
-
ושפט
הקדוש
ברוך
הוא
בין
כל
העמים
עד
מרחוק
(ע"פ
דה"ב
כו
,
טו).
לאיתים
-
'קולטרש'
בלעז
(להב
המחרשה).
למזמרות
-
'שרפש'
בלעז.
ראב"ע:
ושפט
-
השופט
,
הוא
המשיח.
ויפת
אמר:
השם
הנזכר
-
"ודבר
יי'"
(לעיל
,
ב).
ואחרים
אמרו:
אנשי
ירושלם;
כאילו
אמר:
ושפט
-
עַמָּהּ.
ועד
היום
לא
עבר
דור
שלא
היתה
בו
מלחמה
,
ואם
שקט
מקום
זה
לא
שקט
אחר;
והכתוב
אמר:
ולא
ישא
(בנוסחנו:
לא
ישאו)
גוי
אל
גוי
חרב
ולא
ילמדו
(בנוסחנו:
ילמדון)
עוד
מלחמה.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ושפט
המקום
בין
עמים
רבים
המתגרים
ביניהם;
כלומר:
הם
יקבלו
עליהם
משפטו
ודינו
יחד
(ע"פ
תה'
ט
,
ה)
,
כַּזכאי
כַּחייב.
וכתתו
חרבותם
(בנוסחנו:
חרבתיהם)
שהיו
נלחמים
בהם
ומתנצחין
זה
על
זה
-
לאתים;
כי
במשפט
אלהים
יבאו
,
לזכות
איש
בזכותו
,
ולא
בחרב
ולא
בחנית
(ע"פ
ש"א
יז
,
מז).
ולא
ילמדו
(בנוסחנו:
ילמדון)
עוד
מלחמה
-
כי
המשפט
יפריד
ביניהם
,
ותורת
אלהי
יעקב
ישבית
מדיניהם
(ע"פ
מש'
יח
,
יח).
רד"ק:
ושפט
-
השופט
,
הוא
המלך
המשיח;
וכן
"ויגד
ליעקב"
(בר'
מח
,
ב)
-
המגיד;
"ויאמר
ליוסף"
(שם
,
א)
-
האומר.
אמר
,
כי
אם
יהיה
בין
גוי
לגוי
מלחמה
או
תביעה
ביניהם
,
יבאו
למשפט
לפני
המשיח
שיהיה
אדון
על
כל
העמים
,
והוא
יוכיח
להם
ויאמר
למי
שיִמָצא
אתו
העול:
יַשֵּׁר
המעוות
לבעל
דינך!
ומפני
זה
לא
תהיה
מלחמה
בין
עם
לעם
,
כי
הוא
ישלים
ביניהם;
ולא
יצטרכו
לכלי
מלחמה
,
וכתתו
אותם
לעשות
מהם
כלי
עבודת
האדמה.
לאתים
-
המָר
שחופרין
בו
נקרא
'את';
ודגש
תי"ו
לאתים
-
מקום
הנח
אשר
במלת
"את
מחרשתו
ואת
אֵתו"
(ש"א
יג
,
כ).
למזמרות
-
הם
הכלים
שזומרים
בהם
הגפנים
ושאר
העצים;
כמו
"וכרמך
לא
תזמור"
(וי'
כה
,
ד).