תנ"ך - ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד־רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא־ישאו גוי אל־גוי חרב ולא־ילמדון עוד מלחמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשָׁפַ֗ט בֵּ֚ין עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים וְהוֹכִ֛יחַ לְגוֹיִ֥ם עֲצֻמִ֖ים עַד־רָח֑וֹק וְכִתְּת֨וּ חַרְבֹתֵיהֶ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֹֽתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹֽא־יִשְׂא֞וּ גּ֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־יִלְמְד֥וּן ע֖וֹד מִלְחָמָֽה: (מיכה פרק ד פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד־רָחוֹק וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא־יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל־גּוֹי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה: (מיכה פרק ד פסוק ג)

טקסט בלבד:

ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד־רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא־ישאו גוי אל־גוי חרב ולא־ילמדון עוד מלחמה: (מיכה פרק ד פסוק ג)

תיקון קוראים:

ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד־רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא־ישאו גוי אל־גוי חרב ולא־ילמדון עוד מלחמה: (מיכה פרק ד פסוק ג)

תרגום יונתן:
וִידִין בֵּין עַמְמִין סַגִּיאִין וְיוֹכַח לְמַלכִין תַּקִיפִין עַד עָלְמָא וִיעָפְפוּן סֵיפֵיהוֹן לְסִכִּין וּמוֹרָניָתְהוֹן לְמַגְּלִין וְלָא יִטְלוּן עַם בְּאַפֵּי עַם זֵין וְלָא יִתאַלְפוּן עוֹד מִבְּכֵין קְרָבָא :

עין המסורה:
עצמים - ג' חסר (בלישנא): עמ' ה , יב; מי' ד , ג; מש' ז , כו. וכל אוריתא דכותהון בר מן א': דב' ז , א. וכתתו - ג': יש' ב , ד; מי' ד , ג; זכ' יא , ו. חרבתיהם - ב' וחסר: *מי' ד , ג; *נחמ' ד , ז. לאתים - ב': יש' ב , ד; מי' ד , ג. וחניתתיהם - ב' (אחד חסר ואחד מלא): יש' ב , ד; מי' ד , ג. ילמדו - ב': דב' ד , י; *מי' ד , ד.

מסורה גדולה:
חרבתיהם ב' וחס' וכתתו חרבתיהם ואעמיד את העם. ילמדון ב' אשר ילמדון ליראה אתי ושפט.

מסורה קטנה:
לגוים עצמים - ל'; וכתתו - ג'; חרבתיהם - ב'; לאתים - ב'; וחניתתיהם - ב'; לא - ישאו - ל'.

ר' יוסף קרא:
ושפט בין עמים רבים - ושפט הקדוש ברוך הוא בין כל העמים עד מרחוק (ע"פ דה"ב כו , טו). לאיתים - 'קולטרש' בלעז (להב המחרשה). למזמרות - 'שרפש' בלעז.

ראב"ע:
ושפט - השופט , הוא המשיח. ויפת אמר: השם הנזכר - "ודבר יי'" (לעיל , ב). ואחרים אמרו: אנשי ירושלם; כאילו אמר: ושפט - עַמָּהּ. ועד היום לא עבר דור שלא היתה בו מלחמה , ואם שקט מקום זה לא שקט אחר; והכתוב אמר: ולא ישא (בנוסחנו: לא ישאו) גוי אל גוי חרב ולא ילמדו (בנוסחנו: ילמדון) עוד מלחמה.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ושפט המקום בין עמים רבים המתגרים ביניהם; כלומר: הם יקבלו עליהם משפטו ודינו יחד (ע"פ תה' ט , ה) , כַּזכאי כַּחייב. וכתתו חרבותם (בנוסחנו: חרבתיהם) שהיו נלחמים בהם ומתנצחין זה על זה - לאתים; כי במשפט אלהים יבאו , לזכות איש בזכותו , ולא בחרב ולא בחנית (ע"פ ש"א יז , מז). ולא ילמדו (בנוסחנו: ילמדון) עוד מלחמה - כי המשפט יפריד ביניהם , ותורת אלהי יעקב ישבית מדיניהם (ע"פ מש' יח , יח).

רד"ק:
ושפט - השופט , הוא המלך המשיח; וכן "ויגד ליעקב" (בר' מח , ב) - המגיד; "ויאמר ליוסף" (שם , א) - האומר. אמר , כי אם יהיה בין גוי לגוי מלחמה או תביעה ביניהם , יבאו למשפט לפני המשיח שיהיה אדון על כל העמים , והוא יוכיח להם ויאמר למי שיִמָצא אתו העול: יַשֵּׁר המעוות לבעל דינך! ומפני זה לא תהיה מלחמה בין עם לעם , כי הוא ישלים ביניהם; ולא יצטרכו לכלי מלחמה , וכתתו אותם לעשות מהם כלי עבודת האדמה. לאתים - המָר שחופרין בו נקרא 'את'; ודגש תי"ו לאתים - מקום הנח אשר במלת "את מחרשתו ואת אֵתו" (ש"א יג , כ). למזמרות - הם הכלים שזומרים בהם הגפנים ושאר העצים; כמו "וכרמך לא תזמור" (וי' כה , ד).
ריכוז קישורים