תנ"ך - אל קנוא ונקם ה' נקם ה' ובעל חמה נקם ה' לצריו ונוטר הוא לאיביו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

אֵ֣ל קַנּ֤וֹא וְנֹקֵם֙ יְהוָ֔ה נֹקֵ֥ם יְהוָ֖ה וּבַ֣עַל חֵמָ֑ה נֹקֵ֤ם יְהוָה֙ לְצָרָ֔יו וְנוֹטֵ֥ר ה֖וּא לְאֹיְבָֽיו: (נחום פרק א פסוק ב)

אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם יְהוָה נֹקֵם יְהוָה וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם יְהוָה לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו: (נחום פרק א פסוק ב)

אל קנוא ונקם ה' נקם ה' ובעל חמה נקם ה' לצריו ונוטר הוא לאיביו: (נחום פרק א פסוק ב)

אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו: (נחום פרק א פסוק ב)

תרגום יונתן:

דַּיָין וּפֻרעָן יְיָ מִתפְּרַע יְיָ וְסַגִּי חֵילָא קֳדָמוֹהִי עֲתִיד יְיָ לְאִתפְּרָעָא מִסָנְאֵי עַמֵיהּ וּבִרגַז חַסִין מִבַּעֲלֵי דְבָבוֹהִי :

עין המסורה:

קנוא - ב' מלא: יהו' כד , יט; נח' א , ב. קנוא - ד' , ב' מלא וב' חסר: יהו' כד , יט; מ"א יט , י , יד; נח' א , ב.

מסורה קטנה:

קנוא - ב' מל'; ונוטר - ל' ומל'.

רש"י:

אל קנוא ונוקם יי' - על זרעו של סנחריב נתנבא נחום , ובימי מנשה , כמו שמצינו ב'סדר עולם' (סע"ר כ). אל קנוא ונוקם יי' - מאז שנפרע לישראל מאויביהם , וגם עדיין עתה נוקם הוא ובעל חימה , ועתיד הוא להיות נוקם לצריו שהחריבו את ארצו והגלו את עמו. ונוטר - וצופן הוא איבתו לאויביו. ורבי שמשון אומר: שלש נקימות הללו כנגד שלש גליות שהגלה סנחריב את ישראל; כמו שמצינו ב'סדר עולם' (סע"ר כג).

ר' יוסף קרא:

אל קנוא ונוקם יי' - לפי שחזרו לשׂיאורם (ראה ירוש' ע"ז ב , ב [מא , א]) , לעבודה זרה (ראה פירושו לעיל , א) , לכך אמר הנביא עליהם: הקדוש ברוך הוא מקנא לרשעים עובדי עבודה זרה ופורע מהם ונוטר איבה לשונאיו.

ראב"ע:

אל. הזכיר אל - שיַראה כוחו. וטעם קנא (בנוסחנו: קנוא) - כמו "ויקנא יי' לעמו" (לפנינו: לארצו; יואל ב , יח); כי מלך אשור השחית ישראל. וקנוא - שם התואר , כמו "קנָא" (שמ' כ , ה). ונוקם - שיקח נקמה. ופירש כי הוא נוקם לצריו , לא לאחרים. וטעם נוקם [יי'] ובעל חמה - שיהיה נודע בעולם.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

משא נינוה ספר חזון נחום האלקושי. פירוש אלקושי - שם מקום , ומשם היה נחום. וראה זו הנבואה על נינוה ואמר: אל קנוא ונוקם יי' נוקם יי' ובעל חימה.

ר' אליעזר מבלגנצי:

אל קנא (בנוסחנו: קנוא) ונקם יי' - דעו , ישראל , אע"פ ששלוה וגדולה יש לו לאשור , והרע לכם יותר מכל - כי המקום יקנא לכם וינקום נקמתכם , כי אל קנא ונקם הוא , נקם ונטר (בנוסחנו: ונוטר) בלב לאויביו.

ר' יוסף כספי:

ולכן אל קנוא ונוקם יי' - הטעם: על מלכות אשור , ובפרט על נבוכד נצר וכשדים , כמו שהאריך בזה ירמיה; ובפרט אמר "... נקמת יי' היא נקמת היכלו" (יר' נא , יא).

ר' ישעיה מטראני:

משא נינוה - בעבור שהיו בני נינוה רשעים , ולא נקם הבורא מהם כלל וניחם עליהם בימי יונה (יונה ג , י) , אומר הנביא: אל תסברו שלא ינקום הבורא מכם , כי הוא אל קנוא ונוקם , והוא ארך אפיים , ולבסוף אינו מנקה , שלא ינקום נקמתו , כי יש לו כח וגבורה (ע"פ דה"א כט , יב) לעשות ואין מוחה בידו. וגדל כח - מפני שהוא דבוק , נשתנה החלם בקמץ.