תנ"ך - הנני אליך נאם ה' צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא־ישמע עוד קול מלאככה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

הִנְנִ֣י אֵלַ֗יִךְ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וְהִבְעַרְתִּ֤י בֶעָשָׁן֙ רִכְבָּ֔הּ וּכְפִירַ֖יִךְ תֹּ֣אכַל חָ֑רֶב וְהִכְרַתִּ֤י מֵאֶ֙רֶץ֙ טַרְפֵּ֔ךְ וְלֹא־יִשָּׁמַ֥ע ע֖וֹד ק֥וֹל מַלְאָכֵֽכֵה: פ (נחום פרק ב פסוק יד)

הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וְהִבְעַרְתִּי בֶעָשָׁן רִכְבָּהּ וּכְפִירַיִךְ תֹּאכַל חָרֶב וְהִכְרַתִּי מֵאֶרֶץ טַרְפֵּךְ וְלֹא־יִשָּׁמַע עוֹד קוֹל מַלְאָכֵכֵה: פ (נחום פרק ב פסוק יד)

הנני אליך נאם ה' צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא־ישמע עוד קול מלאככה: פ (נחום פרק ב פסוק יד)

הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא־ישמע עוד קול מלאככה: פ (נחום פרק ב פסוק יד)

תרגום יונתן:

הָאֲנָא שָׁלַח רֻגזִי עֲלַך אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת וְאַדלֵיק בְּאִישָׁתָא רְתִיכַּך וְשִׁלטוֹנַך תְּקַטֵיל חַרבָּא וְשֵׁיצִיתִי מֵאַרעָא סְחוֹרְתִיך וְלָא יִשׁתְּמַע עוֹד קָל אִזגַּדִּיך :

עין המסורה:

נאם יי' צבאות - כ"ו: יש' יד , כב , כג; יז , ג; כב , כה; יר' ח , ג; כה , כט; ל , ח; מט , כו; נח' ב , יד; ג , ה; צפ' ב , ט; חגי א , ט; ב , ד , ח , ט , כג (פעמיים); זכ' א , ג , טז; ג , ט , י; ה , ד; ח , ו , יא; יג , ב , ז. ולא - ישמע - ב': יש' סה , יט; נח' ב , יד. ישמע - י': שמ' כג , יג; יש' ס , יח; סה , יט; יר' ו , ז; לג , י; יח' יט , ט; כו , יג; נח' ב , יד; איוב לז , ד; נחמ' ו , ז.

מסורה גדולה:

ולא ישמע ב' ולא ישמע בה עוד ולא ישמע עוד קול מלאככה .

מסורה קטנה:

רכבה - ל' מפק' ה'; ולא - ישמע - ב'; מלאככה - ל'.

רש"י:

רכבה - רוב רכב שליך; 'קררייריץ' [בלעז]; ה"י יתירה (בנוסחנו ה"א מפיק) הופך הלשון לריבוי: מרכבות; וכן "סיר אשר חלאתה בה" (יח' כד , ו) - זוהם רב. [והבערתי בעשן - מוקדה. רכבה - של נינוה. וכפיריך - עיר הדמים , תאכל חרב. והכרתי מארץ טרפך - שלא תהי טורפת שכנייך. רכבה - מפיק ה"י; חד מן אחד עשר זוגין , חד מפיק ה"י וחד לא מפיק ה"י: "בגדי חפש לרכבה" (יח' כז , כ); במסורת גדולה.] ולא ישמע עוד קול מלאככה - קול מלאכייך; כמו שעשו כבר רב שקה וחביריו שלוחי אשור: "ויקראו בקול גדול יהודית" (מ"ב יח , כח).

ר' יוסף קרא:

והבערתי בעשן רכבה - "אדליק באישתא רתיכך" (ת"י). ולא ישמע עוד קול מלאככה - קול מלאך שהיית שולח; וכן הוא אומר "ויאמר רב שקה (בנוסחנו: רבשקה) האל אדוניך ואליך שלחני אדוני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים היושבים על החומה לאכול את חוריהם" (בנוסחנו: חראיהם; יש' לו , יב).

ראב"ע:

הנני אליך - נינוה. בעשן - מרוב חום האש; והטעם - על חרון השם. טרפך - הטרף שהיית טורפת. וה"א מלאככה - תחת יו"ד , סימן לשון נקבה; כמו "עווניכי"; "תחלואיכי" (תה' קג , ג). והטעם: רב שקה; וכתוב "ביד מלאכיך" (מ"ב יט , כג).

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

הנני אליך נאם יי' - פירוש: על נינוה נאמר. ולא ישמע עוד מלאככה - פירוש: מלאכים שלך.

ר' אליעזר מבלגנצי:

הנני אליך - נינוה. וכפיריך - מלכייך ושריך. והכרתי מארץ טרפך - שלא תטרפי עוד אחרים. ולא ישמע עוד קול מלאכיך (בנוסחנו: מלאככה) - שאת שולחת אל גוים רבים להחרידם ולכובשם , כגון סנחריב ששלח אל חזקיה את רבשקה לחרף אלהים חי (ראה מ"ב יח , טז ואי'; מ"ב יט , ד).

ר' יוסף כספי:

וסמך: הנני אליך וכו' - כלומר: להשחיתך. וזכר כפיריך , וטרפיך גם כן , מפני שזכר "לכפירים" (לעיל , יב) וכן "טורף" "וטרפה" (לעיל , יג). וגם על נינוה הליץ עוד ואמר:

ר' ישעיה מטראני:

הנני אליך - לעשות נקמה ממך , והכרתי מן הארץ טרפך - הטרף שהיית טורפת כל העולם. וכאשר תאמר מן 'ארץ' - 'ארצך' , כך תאמר מן 'טרף' - טרפך. ולא ישמע עוד קול מלאככה - המלאכים שהיית שולחת לכל הממלכות ליקח מהם מס. ונתחלפה הקמץ בצירי , שהיה לו לומר 'מלאככָה'. והה"א כמו ה"א ד"ידכה" (שמ' יג , טז) , וכמוהם רבים.