תנ"ך - כי שב ה' את־גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כִּ֣י שָׁ֤ב יְהוָה֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַעֲקֹ֔ב כִּגְא֖וֹן יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י בְקָקוּם֙ בֹּֽקֲקִ֔ים וּזְמֹרֵיהֶ֖ם שִׁחֵֽתוּ: (נחום פרק ב פסוק ג)

כִּי שָׁב יְהוָה אֶת־גְּאוֹן יַעֲקֹב כִּגְאוֹן יִשְׂרָאֵל כִּי בְקָקוּם בֹּקֲקִים וּזְמֹרֵיהֶם שִׁחֵתוּ: (נחום פרק ב פסוק ג)

כי שב ה' את־גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו: (נחום פרק ב פסוק ג)

כי שב יהוה את־גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו: (נחום פרק ב פסוק ג)

תרגום יונתן:

אֲרֵי אֲתֵיב יְיָ תּוּקפֵּיהּ לְיַעֲקֹב רְבוּתֵיהּ לְיִשׂרָאֵל אֲרֵי בַזוּנוּן בָּזוֹזִין וְקִרוֵי תֻשׁבְּחָתְהוֹן חַבִּילוּ :

מסורה קטנה:

כגאון - ל'; בקקום - ל'; בקקים - ל'; וזמריהם - ל'.

רש"י:

כגאון ישראל - כמו שהיה כבר. [כי אשור] בקקום - בזזום והריקום. ולשון 'בקיקה' נופל על גפן (ראה הו' י , יא).

ר' יוסף קרא:

כגאון ישראל - פתרון: כמו שהיה גאונם גדול מקדם. כי בקקום בוקקים וזמוריהם שיחתו - שנתרוקנו מארצם על ידי האומות כגפן בוקק (ע"פ הו' י , א) שזמורותיו נישחתו והוא ריקם מפירות.

ראב"ע:

ודע כי עתה ישיב השם שבות גאון יעקב כגאון ישראל - בהיותו בארצו; הטעם: ישיבם לגאונם , כמו שהיו ישראל מימי קדם בגאונם. ומלת בקקום תורה כי הפעל יוצא. והנה יהיה "גפן בוקק" (הו' י , א) פועֵל , והפעול הוא הפרי שישוה לו (ראה שם). או תהיה כמלת שב , שתמצא עומדת ויוצאה. וטעם כי בקקום - שמום כגפן בוקק , על כן: וזמוריהם - כמו "ויכרתו משם זמורה" (במ' יג , כג). ושב לפרש המפיץ העולה (ראה לעיל , ב):

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

כי שב יי' את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בוקקים - פירוש: כי זו נינוה - בקקום הבבליים , וזמוריהם שחתו.

ר' אליעזר מבלגנצי:

כי שב יי' את גאון יעקב - בימי חזקיה , כאשר היה גאון ישראל מתחלתן. כי בקקום בקקים - לאויביהם הבאים עליהם. וזמוריהם שחתו - וכלם נכרתו , הנשארים , על ידי נבוכד נצר מלך בבל.

ר' יוסף כספי:

כגאון ישראל - שהוא השם היקר ליעקב מצד שהיה לו גאון וכח , כי שרה עם אלהים ועם אנשים ויוכל (ראה בר' לב , כט). בוקקים - הוא נבוכד נצר ומחנהו וזרעו אחריו עד בלשאצר; ועליהם רומז אמרו: מגן גבורהו (בנוסחנו: גבריהו) מאדם. ודמיון מתולעים - כמו "אם יאדימו כתולע" (יש' א , יח). וכל זה בכלל - על כל תגבורת נבוכד נצר וזרעו; אבל בפרט - על המושל אשר בנינוה מצד מלך אשור; כי כל אלו המערכות עשו כשעלה עליהם מלך מדי. וטעם והברושים הרעלו - החניתות והחצים שבם עצים; והמנהג לשום בם סם ממית.

ר' ישעיה מטראני:

כי שב יי' את גאון יעקב - שיהא כגאון ישראל הקדמוני; וזה הפסוק מדבר על העתיד , ואומר הנבואות מעורבבות: ישועת ישראל ומפלת נינוה.