תנ"ך - מגן גבריהו מאדם אנשי־חיל מתלעים באש־פלדת הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מָגֵ֨ן גִּבֹּרֵ֜יהוּ מְאָדָּ֗ם אַנְשֵֽׁי־חַ֙יִל֙ מְתֻלָּעִ֔ים בְּאֵשׁ־פְּלָדֹ֥ת הָרֶ֖כֶב בְּי֣וֹם הֲכִינ֑וֹ וְהַבְּרֹשִׁ֖ים הָרְעָֽלוּ: (נחום פרק ב פסוק ד)

טקסט וניקוד:

מָגֵן גִּבֹּרֵיהוּ מְאָדָּם אַנְשֵׁי־חַיִל מְתֻלָּעִים בְּאֵשׁ־פְּלָדֹת הָרֶכֶב בְּיוֹם הֲכִינוֹ וְהַבְּרֹשִׁים הָרְעָלוּ: (נחום פרק ב פסוק ד)

טקסט בלבד:

מגן גבריהו מאדם אנשי־חיל מתלעים באש־פלדת הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו: (נחום פרק ב פסוק ד)

תיקון קוראים:

מגן גבריהו מאדם אנשי־חיל מתלעים באש־פלדת הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו: (נחום פרק ב פסוק ד)

תרגום יונתן:
תְּרִיסֵי גִיבָּרֵיהוֹן מְסַמְקִין גֻּברֵי עָבְדֵי קְרָבָא לְבִישִׁין זְהוֹרִיתָא בְּאִישָׁתָא פְיֵילֵי רְתִכֵּיהוֹן זְמִינִין לְיוֹם קִשׁוּטְהוֹן וְרַבָּנֵי מַשׁרְיָתְהוֹן מְסַרבְּלִין בְּצִבעָנִין :

מסורה קטנה:
גבריהו - ל'; מאדם - ל'; מתלעים - ל'; פלדת - ל'; הכינו - ל'; הרעלו - ל'.

רש"י:
מגן גבורהו (בנוסחנו: גבריהו) - של נבוכד נצר , הצרים על אשור , מאדמים הם , ואנשי חילו מתולעים - לבושי זהורית. באש פלדות הרכב ביום הכינו - ביום שהוא מכין עצמו לצאת בצבא , מצחצח רכב ברזל שלו באש פלדות. ולא ידעתי מהו פלדות; ואומר אני , שהוא מין המצחצחת ברזל יפה. [ויש פותרין (ראה מחברת: 'פלד') פלדות - לשון "לפיד אש" (בר' טו , יז) , בדרך ההפך.] והברושים הרעלו - [תרגם יונתן:] "ורבני משריתהון מסרבלין בצבעונין": הרעלו - מעוטפין; ודומה לו "הנטיפות והשרות והרעלות" (יש' ג , יט) , ובלשון משנה שנינו: מדיות רעולות; במסכת שבת (ו , ו).

ר' יוסף קרא:
מגן גיבורהו (בנוסחנו: גבריהו) מאודם - הם מגיני גיבורי אשור שהיו אדומים. אנשי חיל מתולעים - זהו סימן חילם , שכולם לבושים מלבושים הצבועים מתולעת שני. כאש (בנוסחנו: באש) פלדות הרכב ביום הכינו - ביום שהיה מכין חילו למלחמה היו הרוכבים והולכי המלחמה מבריקים כאש פלדות - לפידות. והברושים הורעלו - הם הרומחים של עץ ברוש , והיה הברזל מעוטף בבגדים עד שיבואו למלחמה. הורעלו - לשון עטיפה; כמו 'מדיות רעולות' (ראה משנה שבת ו , ו).

ראב"ע:
מגן. אמר רבי משה הכהן , כי גבורהו (בנוסחנו: גבריהו) בתוספת ה"א - לשון רבים; וככה "בהתפללו בעד רעהו" (איוב מב , י). ולא דבר נכונה; כי "פיו" (במ' כז , כא) - כמו "פיהו" (שמ' ד , טו); "אחיו" (בר' ד , ב) - "אחיהו" (יר' לד , ט); "שיו" (דב' כב , א) - "שיהו" (ש"א יד , לד). וטעם "רעהו" (איוב מב , י) - שהתפלל בעבור כל אחד. וגבורהו - שם המין , שכולל גבורת הגיבורים. מתלעים - שלובשים תולעת שני. ביום הכינו הרכב , כאילו אש פלדות יוצא במרוצתו. ומלת פלדות זרה; אולי היא הפוכה: 'לפידות' (ראה להלן , ה). והברושים הרעלו - כמו רעדו ברושי היער. ויפת אמר כי הם החניתות.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
מגן גיבוריהו מאדם - פירוש: המגינים שלבבליים מאדמים , ואנשי חיל לובשים בגדי תולעת שני , והרכב ביום שיכינו הוא כלפיד אש. והברושים - כלומר: השרים - הרעלו; כמו "יין תרעלה" (תה' ס , ה).

ר' אליעזר מבלגנצי:
מגן גבורהו (בנוסחנו: גבֹּריהו) - של בקקיו (ראה לעיל , ג) , הוא נבוכד נצר. מאדם - ויראה להם. מתלעים - תולעת שני. כמו באש פלדות מצהיב ומבריק הרכב ביום הכינו - לערֹך המלחמה. ואנשי חיל , החסונים והגבוהים כברושים , הרעלו - מיין חמתי (ע"פ יש' נא , כב) , ומשתגעים ממראה עיניהם (ע"פ דב' כח , לד).

ר' יוסף כספי:
כגאון ישראל - שהוא השם היקר ליעקב מצד שהיה לו גאון וכח , כי שרה עם אלהים ועם אנשים ויוכל (ראה בר' לב , כט). בוקקים - הוא נבוכד נצר ומחנהו וזרעו אחריו עד בלשאצר; ועליהם רומז אמרו: מגן גבורהו (בנוסחנו: גבריהו) מאדם. ודמיון מתולעים - כמו "אם יאדימו כתולע" (יש' א , יח). וכל זה בכלל - על כל תגבורת נבוכד נצר וזרעו; אבל בפרט - על המושל אשר בנינוה מצד מלך אשור; כי כל אלו המערכות עשו כשעלה עליהם מלך מדי. וטעם והברושים הרעלו - החניתות והחצים שבם עצים; והמנהג לשום בם סם ממית.

ר' ישעיה מטראני:
אנשי חיל מתולעים - לובשי תולעת שני. באש פלדות דומה הרכב ביום הכינו אותו; שהיו צבועים אדום , והיו מבהיקים למרחוק כמו שלהבת. ופלדות היא מלה הפוכה מ"לפידות" (שו' ד , ד). והברושים הרעלו - הרמחים קורא 'ברושים' מפני שהם ארוכים. והורעלו - הוא לשון "תרעלה" (תה' ס , ה): נמשחו בסם המות , שבכל מקום שמכה , ממית.
ריכוז קישורים