תנ"ך - מי
מצור
שאבי־לך
חזקי
מבצריך
באי
בטיט
ורמסי
בחמר
החזיקי
מלבן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מֵ֤י
מָצוֹר֙
שַֽׁאֲבִי־לָ֔ךְ
חַזְּקִ֖י
מִבְצָרָ֑יִךְ
בֹּ֧אִי
בַטִּ֛יט
וְרִמְסִ֥י
בַחֹ֖מֶר
הַחֲזִ֥יקִי
מַלְבֵּֽן:
(נחום פרק ג פסוק יד)
מֵי
מָצוֹר
שַׁאֲבִי־לָךְ
חַזְּקִי
מִבְצָרָיִךְ
בֹּאִי
בַטִּיט
וְרִמְסִי
בַחֹמֶר
הַחֲזִיקִי
מַלְבֵּן:
(נחום פרק ג פסוק יד)
מי
מצור
שאבי־לך
חזקי
מבצריך
באי
בטיט
ורמסי
בחמר
החזיקי
מלבן:
(נחום פרק ג פסוק יד)
מי
מצור
שאבי־לך
חזקי
מבצריך
באי
בטיט
ורמסי
בחמר
החזיקי
מלבן:
(נחום פרק ג פסוק יד)
תרגום יונתן:
מַיָא
בִציָרָא
כְּנוּשִׁי
לִיך
תַּקִיפִי
כַּרכַך
אַסגַּא
מַרוָא
וְשַׁעֲבִידִי
בְטִינָא
אַתקִיפִי
בִניָנִיך
:
עין המסורה:
בטיט
-
ב':
יר'
לח
,
ו;
נח'
ג
,
יד.
בחמר
-
ב'
בפתח:
יר'
יח
,
ד;
נח'
ג
,
יד.
מסורה גדולה:
בטיט
ב'
ויטבע
ירמיהו
באי
בטיט
.
בחמר
ב'
פת'
ונשחת
הכלי
באי
בטיט
.
רש"י:
מי
מצור
שאבי
לך
-
עיר
שבאים
לצור
עליה
,
אוספים
להם
בני
העיר
לתוכה
מים
רבים
לתוך
חביות
לשתות
בימי
המצור
,
כשאין
בתוכה
בורות.
באי
בטיט
ורמסי
אותו
-
ללבון
ממנו
לבנים
,
כדי
לחזק
בו
בדקי
החומה.
החזיקי
מלבן
-
אחזי
בידך
המלבן
,
העשוי
לדפוס
הלבנים
,
ללבון
בתוכו.
ר' יוסף קרא:
מי
מצור
שאבי
לך
-
אם
היית
שואבת
מים
לעיר
בשביל
המצור;
חזקי
מבצריך
,
בואי
בטיט
ורמסי
בחומר
החזיקי
מלבן
-
אם
היית
מְחזקת
מבצרייך
,
להביא
טיט
וחומר
לרמוס
ולעשות
ממנו
מלבן
לטוח
החומה
להחזיקה
-
כל
זאת
לא
יהיה
שווה
לך
,
כי
אם
שם
תאכלך
אש.
התכבדי
(בנוסחנו:
התכבד)
כילק
התכבדי
כארבה
-
כי
אם
תרבי
לך
עם
כבד
כילק
וכארבה
,
כל
זאת
לא
יִשוה
לך
ולא
יועיל
לך
,
שכולם
יהיו
כילק
פשט
ויעוף
-
שמעופף
והולך
לו.
ראב"ע:
מי
-
יהתל
בה
הנביא:
שאבי
טרם
בא
הכשדים
מַים
,
שתמצאי
אותם
בהיותך
במצור.
וטעם
(מלבן)
-
לבֵנה;
או
מלבן
-
מקום
מעשי
הלבֵנים.
ר' אליעזר מבלגנצי:
מי
מצור
-
מים
המחזקים
אותך
במצור
האויב.
שאבי
לך
-
הסיבי
אליך
סביבות
חומתך.
באי
בטיט
-
לבנין
,
לבנות
ולחזק
מבצריך.
שכמו
שתחזקי
אותם
,
שם
תאכלך
חרב
,
להתכבד
האויב
עליך
לרוב
מאד
כיֵלק
פושט.
אע"פ
שגם
את
תתכבדי
ותתרבי
כארבה
,
שהרבית
רכליך
כככבי
(בנוסחנו:
כוכבי)
השמים
-
מכל
מקום
,
ילק
פשט
עליך
ויעף
-
לאכול
ולכלות
הכל.