תנ"ך - הוי
משקה
רעהו
מספח
חמתך
ואף
שכר
למען
הביט
על־מעוריהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ה֚וֹי
מַשְׁקֵ֣ה
רֵעֵ֔הוּ
מְסַפֵּ֥חַ
חֲמָתְךָ֖
וְאַ֣ף
שַׁכֵּ֑ר
לְמַ֥עַן
הַבִּ֖יט
עַל־מְעוֹרֵיהֶֽם:
(חבקוק פרק ב פסוק טו)
הוֹי
מַשְׁקֵה
רֵעֵהוּ
מְסַפֵּחַ
חֲמָתְךָ
וְאַף
שַׁכֵּר
לְמַעַן
הַבִּיט
עַל־מְעוֹרֵיהֶם:
(חבקוק פרק ב פסוק טו)
הוי
משקה
רעהו
מספח
חמתך
ואף
שכר
למען
הביט
על־מעוריהם:
(חבקוק פרק ב פסוק טו)
הוי
משקה
רעהו
מספח
חמתך
ואף
שכר
למען
הביט
על־מעוריהם:
(חבקוק פרק ב פסוק טו)
תרגום יונתן:
יֵי
דְּמַשׁקֵי
חַברֵיהּ
וְזָלֵיף
בַּחֲמָא
בְּדִיל
דְּיִשׁתֵּי
וְיִתרְוֵי
וְיִתגַּלֵי
קְלָנֵיהּ
:
עין המסורה:
משקה
-
ד':
בר'
מ
,
א;
מ"א
י
,
כא;
חב'
ב
,
טו;
דה"ב
ט
,
כ.
מסורה קטנה:
משקה
-
ד';
שכר
-
ל';
הביט
-
ל';
מעוריהם
-
ל'.
רש"י:
הוי
משקה
רעהו
-
יין
,
ובאותה
השקאה
הוא
מספח
ואוסף
את
חמתך
עליו
,
ואף
משכרהו
בחמתך;
וכל
זה
הוא
עושה
למען
הביט
על
מעוריהם
-
על
גִּלויים
,
ולראות
את
ערותם.
זה
נבוכד
נצר
הרשע
,
שהיה
משקה
את
המלכים
יין
ומשכרם
ושוכב
עמם
משכבי
אשה
,
כדאיתא
במסכת
שבת
(קמט
,
ב).
[שכר
-
כמו
'לשכר'.]
דבר
אחר:
הוי
משקה
רעהו
-
ב'סדר
עולם'
(סע"ר
כח)
דורשו
כלפי
בלשצר
,
שהשקה
את
השרים
בכלי
בית
המקדש
,
ובהם
נספחו
ונשתכרו
-
חמתו
של
הקדוש
ברוך
הוא;
ובו
בלילה
נהרג
(ראה
דנ'
ה
,
ל).
על
מעוריהם
-
להִגָלות
קלונם
,
וראו
שונאיהם
בניוולם.
ר' יוסף קרא:
הוי
משקה
רעהו
מספח
כוס
חמתו
ואף
שכר
-
אוי
לנבוכד
נצר
,
שמספח
ומוסיף
חמת
הקדוש
ברוך
הוא
עליו
,
שמשקה
ומשכר
ריעיו.
למען
הביט
אל
(בנוסחנו:
על)
מעוריהם
-
למען
דבר
זה
,
שמביט
למקום
גילויים;
ששוכב
עמם
משכב
זכור.
ראב"ע:
הוי.
עם
נבוכדנצר
ידבר;
ורעהו
-
מלך
כל
גוי
שתפס.
וטעם
משקה
-
דרך
משל
,
שהשקה
הגוים
כוס
התרעלה
(ע"פ
יש'
נא
,
יז).
ומספח
-
מגזרת
"ספחני
נא"
(ש"א
ב
,
לו);
והטעם
,
שאתה
מספח
מלכים
להשקותם.
חמתך
-
כמו
"חמת
מים"
(בר'
כא
,
יד).
ואף
תשכרם
למען
יראה
קלונם
ומעוריהם:
"כמער
איש"
(מ"א
ז
,
לו).
והמפרש
אותו
על
משתה
בלשצר
(ראה
רש"י)
תוהו
דִבֵּר
,
כי
ה'מביט'
שם
-
השם
,
וכן
לא
יֵאמר
כנגד
השם.
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
הוי
משקה
רעהו
-
פירוש:
לנבוכדנצר
יאמר
,
שהשקה
המלכים.
מספח
חמתך.
מספח
-
כמו
"ספחני
נא"
(ש"א
ב
,
לו);
חמתך
-
כמו
"חמת
מים"
(בר'
כא
,
יד).
ואף
שיכר
אותם
למען
הביט
אל
(בנוסחנו:
על)
ערוותם
(ראה
שבת
קמט
,
ב).
ר' אליעזר מבלגנצי:
הוי
משקה
רעהו
-
לבזותו.
גם
זה
היה
מעשה
החומסים
כדי
ליקח
ממונו
ולא
ירגיש
,
ואז
בהיותו
שכור
,
חשופי
שת
ערותו
(ע"פ
יש'
כ
,
ד)
,
היו
משחקים
בו.
ספח
(לפנינו:
מספח)
חמתך
-
להוסיף
חמה
ומרורות
(ע"פ
דב'
לב
,
לב
-
לג)
על
היין
ואף
לשכרו
,
והוא
נתגל
באהלו
(ע"פ
בר'
ט
,
כא)
,
ומביטין
אל
מעוריו
ושוחקין
בו.
רד"ק:
הוי
משקה
רעהו
-
נבוכדנצר
שהיה
שותה
ומשתכר
,
כמו
שכתבנו
למעלה
בפסוק
"ואף
כי
היין
בוגד"
(פס'
ה);
והיה
משקה
עִמו
מלכי
העמים
שהוליך
בגולה
והיו
בבתי
כלאים
(ע"פ
יש'
מב
,
כב)
בביתו
,
והיה
מוציאם
בעת
שהיה
רוצה
לשתות
ולהשתכר
,
שישתכרו
עמו.
רעהו
-
כמו
'רעיו';
וכן
"מגן
גבורהו"
(נח'
ב
,
ד);
"בהתפללו
בעד
רעהו"
(איוב
מב
,
י);
וקראם
'רעיו'
לפי
שהיו
מלכים.
מספח
חמתך
-
והיה
מספח
להם
חמת
היין
,
למען
ישתו
תמיד
וישתכרו;
זהו
אף
שכר.
וגם
היה
משכר
אותם
על
כרחם
,
אפילו
לא
ירצו
,
כדי
להתלוצץ
וללעוג
עליהם;
זהו
למען
הביט
אל
(בנוסחנו:
על)
מעוריהם
-
שישכרו
ויתגלו
,
כמו
שנאמר
בנח
"וישכר
ויתגל
בתוך
אהלו"
(בר'
ט
,
כא).
מעוריהם
-
כמו
'ערותם'
,
אע"פ
שהם
שני
שרשים.
וכן
משורש
מעוריהם:
"פשוטה
ועורה"
(יש'
לב
,
יא).
מספח
-
עניין
דִבוק
,
כמו
"ספחני
נא"
(ש"א
ב
,
לו);
"תחת
חרול
יסופחו"
(איוב
ל
,
ז).
חמתך
-
כמו
"ויכלו
המים
מן
החמת"
(בר'
כא
,
טו)
,
אבל
אינו
ממשקלו
אלא
ממשקל
"חמת
מיין"
(הו'
ז
,
ה).
והחכם
רבי
אברהם
בן
עזרא
ז"ל
פירש
הפסוק
דרך
משל:
משקה
רעהו
כוס
התרעלה
(ע"פ
יש'
נא
,
יז)
,
ותשכרם
בחמתך;
ופירש
חמתך
כמו
"חמת
מים"
(בר'
כא
,
יד)
,
כמו
שפירשנו.
ויותר
נכון
לפרש
לפירושו
חמתך
-
כמשמעו
,
מן
'אף
וחמה'
(ע"פ
מיכה
ה
,
יד);
ואמר
זה
על
דרך
"ואשכרם
בחמתי"
(יש'
סג
,
ו).
למען
הביט
-
למען
יֵרָאה
קלונם
לַכל
ויתגלה.
ונכון
הוא
הפירוש
שיהיה
הפסוק
דרך
משל
,
לפי
שאמר
"תסוב
עליך
כוס
ימין
יי'"
(להלן
,
טז).
ר' יוסף כספי:
הוי
משקה
רעהו
וכו'
-
גם
זה
מרעות
שעשו
נבוכד
נצר
וזרעו
בלשאצר
לקיים
,
כי
כל
אחד
גרם
לו
חטא
וחטאים.
וגם
זה
'אוצר
יי''
יבא.
ואולם
אע"פ
שלא
נמצא
זה
כתוב
במקום
אחר
,
כדאי
הוא
זה
הנביא
לסמוך
עליו
,
כי
נבוכד
נצר
וגם
בלשאצר
עשו
אלה
הנבָלות
למלכים
ולגדולים
התפושים
בידו
,
דרך
לעג;
וכן
המנהג
היום
בכל
הארצות
ההם.
וטעם
מספח
-
מְדַבק;
כמו
"ספחני
נא"
(ש"א
ב
,
לו).
וטעם
חמתך
-
מטעם
"חמת
מים"
(בר'
כא
,
יד)
,
כלומר:
נאד
מלא
יין;
והעד:
אף
שכר.
ואמרוֹ
למען
הביט
אל
(בנוסחנו:
על)
מעוריהם
-
כמו
שכתוב
"תשכרי
ותתערי"
(איכה
ד
,
כא);
וכן
כתוב
"וישכר
ויתגל"
(בר'
ט
,
כא).
תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
הוי
משקה
רעהו
-
מקרא
מסורס
,
ועל
נבוכדנצר
אומר:
הוי
לו
שמספח
ומוסיף
על
חמתך
,
ומשקה
רעהו
מכוס
התרעלה
(ע"פ
יש'
נא
,
יז)
ומשכר
אותו
למען
הביט
אל
(בנוסחנו:
על)
מעוריהם
-
להביט
ולראות
בשפלותם
ובבזיונם.
מעוריהם
-
לשון
"ערות
הארץ"
(בר'
מב
,
ט).
מספח
-
לשון
תוספת
,
כמו
"ונספחו
על
בית
יעקב"
(יש'
יד
,
א).
חמתך
-
כנגד
הבורא
הוא
אומר.