תנ"ך - שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֤וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ: (חבקוק פרק ג פסוק יא)

טקסט וניקוד:

שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ: (חבקוק פרק ג פסוק יא)

טקסט בלבד:

שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך: (חבקוק פרק ג פסוק יא)

תיקון קוראים:

שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך: (חבקוק פרק ג פסוק יא)

תרגום יונתן:
אַף בְּמֶעבְּדָך נִסִין לִיהוֹשֻׁעַ בְּמֵישַׁר גִּבעוֹן שִׁמשָׁא וְסֵיהֲרָא קָמוּ בִמדוֹרֵיהוֹן עַמָך בְּמֵימְרָך אִתגַּבַּרוּ בִּתקוֹף נִצחָן גְּבוּרְתָך :

מסורה קטנה:
שמש ירח - ל'; זבלה - ל'.

רש"י:
עמד זבולה - "במדוריהון" (ת"י). כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"י בסופה (ראה יבמות יג , ב). [ופירשוה על מלחמת גבעון (ראה יהו' י) , כתרגומו.] לאור חציך - הלכו ישראל [כשירדו על האמוֹרים אבנים גדולות מן השמים (ראה שם , יא).]

ר' יוסף קרא:
שמש וירח (בנוסחנו: ירח) עמד זבולה - עמדו כל אחד בגבולו שלו; וכן הוא אומר "וידום השמש וירח עמד" (יהו' י , יג).

ראב"ע:
שמש... - כל אחד מהם עמד בזבולו. והטעם: אין צורך לשמש ביום ולא לירח בלילה , כי לאור חציך יוכלו ללכת בני אדם. לנגה - הטעם כפול.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
שמש וירח עמד זבולה - פירוש: השמש והירח עמדו בזבול , כי לא הוצרכו להאיר להם; כי לאור חציך יהלכו ולנוגה ברק חניתיך (בנוסחנו: חניתך).

ר' אליעזר מבלגנצי:
שמש ירח עמד - במקומו , עד יקוֹם גוי אויביו (ע"פ יהו' י , יג) , כאילו הם עצורים ונאספים בזבול ומדור שלא לילך. לאור חציך - שהיית זורק באויבי עמך , יהלכו - עמך במלחמה , כבני החיל שמהלכים אחר תופס הכידון שקורין 'קומפנון' (בלעז) - הוא הדגל והנס , אות לבני הצבא לילך אחריו להכות באויביהם ולרדוף. כלומר: אתה היית להם תופס הדגל , ואחר נוגה ברק חנית הדגל ילכו אחריך במלחמה. והוא שאמר משה: "יי' אלהיך הוא עבר לפניך" (דב' לא , ג).

רד"ק:
שמש ירח - במלחמת יהושע עם המלכים , שעמד השמש וכן הירח עד יִקום גוי אויביו (ראה יהו' י , יג). זבולה - בשמים , שהם זבול ומעון להם; כמו שאמר "ויעמד השמש בחצי השמים" (שם). זבולה - הה"א נוספת כה"א 'לילה'; כי המלה מלעיל. לאור חציך יהלכו - ישראל הלכו בלילה , רודפים אחריהם לאור הברקים. ואבני הברד (ראה שם , יא) והברקים הם חצי האל וחניתיו; והאויבים נגפו בהם , וישראל הלכו לאורם. ואע"פ שלא הזכיר בפסוק ברקים , כיון שהזכיר אבני הברד הרי הוא כאלו הזכיר ברקים , כי לא יפלו אבני הברד בלא לפידים וברקים; גם אבני הברד לבנים , מבהיקים ונותנים אורה בלילה וביום. ובלילה היתה המלחמה , שהרי התפלל יהושע על הירח שיעמד גם כן עד יקום גוי אויביו; והנה היה נס בתוך נס , שהאיר הירח בלילה עם הברד.

ר' יוסף כספי:
ואמרוֹ שמש ירח וכו' - הוא מה שהיה אחר כן עמידת השמש והירח (ראה יהו' י , יג). וטעם זבולה - 'בזבול' או 'לזבול'. ופירש זה יותר ואמר: לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך - כלומר: הצלָחָתם בעזר אלהִי על הכנענים באותה מלחמה; כמו שיסמוך לזה: בזעם וכו'. וזה אמת , כמו שרמז המורה (מו"נ ב , כט); ומצורף לזה מה שחדשתי אני. והכל 'אוצר יי'' יבא.

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
שמש וירח (בנוסחנו: ירח) - כל אחד ואחד עמדו בזבולו (לפנינו: זבלה) , כמו שנאמר "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" (יהו' י , יב). לאור חציך יהלכו - על ידי הישועה שהיִתה עושה להן בחציך ובחניתך , הם היו הולכים לאורה ולנוגה.
ריכוז קישורים