תנ"ך - עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע־ארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֶרְיָ֤ה תֵעוֹר֙ קַשְׁתֶּ֔ךָ שְׁבֻע֥וֹת מַטּ֖וֹת אֹ֣מֶר סֶ֑לָה נְהָר֖וֹת תְּבַקַּע־אָֽרֶץ: (חבקוק פרק ג פסוק ט)

טקסט וניקוד:

עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה נְהָרוֹת תְּבַקַּע־אָרֶץ: (חבקוק פרק ג פסוק ט)

טקסט בלבד:

עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע־ארץ: (חבקוק פרק ג פסוק ט)

תיקון קוראים:

עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע־ארץ: (חבקוק פרק ג פסוק ט)

תרגום יונתן:
אִתגְּלָאָה אִתגְּלִיתָא בִגבוּרְתָך בְּדִיל קְיָמָך דְּעִם שִׁבטַיָא מֵימְרָך קַיָים לְעָלְמִין לְהוֹן בַּזַעתָּא טִנָרִין תַּקִיפִין נְפַקוּ נַהרִין שָׁטְפִין אַרעָא :

עין המסורה:
שבעות - ד': יר' ה , כד; יח' כא , כח; מה , כא; חב' ג , ט. אמר - ו' (בסגול): חב' ג , ט; תה' יט , ג , ד; סח , יב; עז , ט; איוב כב , כח.

מסורה קטנה:
תעור - ל'; שבעות - ד'; אמר - ו'.

רש"י:
עריה תעור קשתך - נגלֹה נגלית גבורתך. שבועות מטות - שבועה שנשבעת לשבטים. אומר סלה - מאמר הקיים לעולם. אומר - נקוד פתח [קטן] וטעמו למעלה , שהוא שם דבר. נהרות תבקע ארץ - כתרגומו. [כעניין שנאמר "המוציא לך מים מצור החלמיש" (דב' ח , טו).]

ר' יוסף קרא:
עריה תעור קשתך - כזה שמריק את קשתו , שיורה חיציו במלחמה , כמו כן יורה הקדוש ברוך הוא חיציו על מצרים; וכן הוא אומר "וישלח חיציו ויפיצם ברק ויהם" (צירוף של ש"ב כב , טו ותה' יח , טו). שבועות מטות אומר סלה - וכל כך למה? שתקיים סלה מאמר שבועות שנשבעת לאבותינו; וכן הוא אומר "וישמע אלהים את נאקתם" וגו' (שמ' ב , כד). נהרות תבקע ארץ - "ויבקעו המים" (שמ' יד , כא).

ראב"ע:
עריה - לשון גלוי; כמו "וקיר ערה מגן" (יש' כב , ו). ומלת תעור - תִּגָּלה , מבניין 'נפעל' , משרש אחר ('עור') , על משקל "אף תיכון תבל" (תה' צג , א); והתי"ו - סימן ה'קשת': תעור - תִגָּלה הקשת; וזאת כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם (ע"פ יח' א , כח). וטעם שבועות מטות - על החצים ― וככה כתוב "ברק חניתך" (להלן , יא) ― כאילו המטות נשבעו לקיים מאמרך סלה. נהרות תבקע ארץ - לנכח השם , והארץ , שהיא הבקועה , היא הפעולה , עד שתֵעשה כמו נהרות.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
עריה תעור קשתך - פירוש: וגיליתה קשתך בענן. שבועות מטות אמר סלה פירוש: הברקים , שהם כמו מטות , כאילו הם מושבעים שיעשו אמרתך סלה; ויבקעו הארץ וישימו אותה כמו נהרות.

ר' אליעזר מבלגנצי:
עריה תעור - גלה תגָלה קשתך , לאות ברית לארץ על זיכר שבועֹת (בנוסחנו: שבעות) שנשבעת , שלא תוסיף עוד [מטות] להכות כל חי (ראה בר' ח , כא). [אומר (סלה)] - הבטחַת עולם; לפי שנהרות היתה מבקעת הארץ , כמו במבול שנבקעו כל מעינות תהום רבה (ראה בר' ז , יא) מפני פחד כבודך אז.

רד"ק:
עריה תעור קשתך - כמו שדמה ידו הגדולה אשר עשה במצרים (ע"פ שמ' יד , לא) ותשועתו לישראל לרוכב הסוס (לעיל , ח) , כן דמה אותה לתופש הקשת. ופירוש עריה - עניין גִלוי , כלומר: נגלתה זרועך עליהם (ע"פ יש' נג , א); והוא שֵם , כמו "ערום ועריה" (יח' טז , ז). ותעור - גם כן עניין גלוי , אלא שאינו משרשו; כי עריה מנחי הלמ"ד , ותעור - 'נפעל' מנחי העי"ן. וכן בעניין גלוי: "פשוטה ועורה" (יש' לב , יא); "למען הביט אל (בנוסחנו: על) מעוריהם" (חב' ב , טו). שבועות מטות אומר סלה - עשית כל זה לקיים השבועות שנשבעת לאבות לתת הארץ למטות ישראל; זהו אומר סלה - לקיים האומר שאמרת. אומר - בשקל 'קדש'; 'חדש'. נהרות תבקע ארץ - בקעת להם הארץ היבשה להוציא להם מים רבים כמי הנהרות , כמו שכתוב "ויוציא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים" (תה' עח , טז). ועל הדרך הזה תרגם יונתן: "אתגלאה אתגלית בגבורתך בדיל קיימך דעם שבטיא מימרך קיים לעלמין להון בזעתא טנרין תקיפין נפקו נהרין שטפין ארעא".

ר' יוסף כספי:
אחרי כן התחיל ענינים נפלאים , היו לעמנו על יד יהושע. וזה תחלה קריעת הירדן , שהוא תחת סוג נהרים וים , כי הים הוא סוג ליסוד המים. וזהו אמרו: הבנהרים חרה יי'?! כמו שאמר ישעיה "חמה אין לי" (יש' כז , ד); והטעם בזה , כי השם לא קרע הירדן מצד חרון שהיה לו עִמו , רק להעביר ישראל ביבשה , לקיום השבועות למטות ישראל שאמר לאבות; ולכן נהרות תבקע ארץ.

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
עריה תעור - עריה הוא שם דבר מנחי הלמ"ד , ותעור הוא אית"ן מנחי העי"ן , ושניהם לשון גילוי. כלומר: בכל זמן היתה מגולה קשתך להושיע את ישראל ולקיים השבועות שנשבעת לשבטי ישראל ולקיים להם סלה האומר - שאמרת להם להושיעם מאויביהם. נהרות תבקע - הנהרות והארצות ביקעת לפניהם. תבקע - כמו "הובקעה העיר" (יר' לט , ב).
ריכוז קישורים