תנ"ך - עריה
תעור
קשתך
שבעות
מטות
אמר
סלה
נהרות
תבקע־ארץ:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עֶרְיָ֤ה
תֵעוֹר֙
קַשְׁתֶּ֔ךָ
שְׁבֻע֥וֹת
מַטּ֖וֹת
אֹ֣מֶר
סֶ֑לָה
נְהָר֖וֹת
תְּבַקַּע־אָֽרֶץ:
(חבקוק פרק ג פסוק ט)
עֶרְיָה
תֵעוֹר
קַשְׁתֶּךָ
שְׁבֻעוֹת
מַטּוֹת
אֹמֶר
סֶלָה
נְהָרוֹת
תְּבַקַּע־אָרֶץ:
(חבקוק פרק ג פסוק ט)
עריה
תעור
קשתך
שבעות
מטות
אמר
סלה
נהרות
תבקע־ארץ:
(חבקוק פרק ג פסוק ט)
עריה
תעור
קשתך
שבעות
מטות
אמר
סלה
נהרות
תבקע־ארץ:
(חבקוק פרק ג פסוק ט)
תרגום יונתן:
אִתגְּלָאָה
אִתגְּלִיתָא
בִגבוּרְתָך
בְּדִיל
קְיָמָך
דְּעִם
שִׁבטַיָא
מֵימְרָך
קַיָים
לְעָלְמִין
לְהוֹן
בַּזַעתָּא
טִנָרִין
תַּקִיפִין
נְפַקוּ
נַהרִין
שָׁטְפִין
אַרעָא
:
עין המסורה:
שבעות
-
ד':
יר'
ה
,
כד;
יח'
כא
,
כח;
מה
,
כא;
חב'
ג
,
ט.
אמר
-
ו'
(בסגול):
חב'
ג
,
ט;
תה'
יט
,
ג
,
ד;
סח
,
יב;
עז
,
ט;
איוב
כב
,
כח.
רש"י:
עריה
תעור
קשתך
-
נגלֹה
נגלית
גבורתך.
שבועות
מטות
-
שבועה
שנשבעת
לשבטים.
אומר
סלה
-
מאמר
הקיים
לעולם.
אומר
-
נקוד
פתח
[קטן]
וטעמו
למעלה
,
שהוא
שם
דבר.
נהרות
תבקע
ארץ
-
כתרגומו.
[כעניין
שנאמר
"המוציא
לך
מים
מצור
החלמיש"
(דב'
ח
,
טו).]
ר' יוסף קרא:
עריה
תעור
קשתך
-
כזה
שמריק
את
קשתו
,
שיורה
חיציו
במלחמה
,
כמו
כן
יורה
הקדוש
ברוך
הוא
חיציו
על
מצרים;
וכן
הוא
אומר
"וישלח
חיציו
ויפיצם
ברק
ויהם"
(צירוף
של
ש"ב
כב
,
טו
ותה'
יח
,
טו).
שבועות
מטות
אומר
סלה
-
וכל
כך
למה?
שתקיים
סלה
מאמר
שבועות
שנשבעת
לאבותינו;
וכן
הוא
אומר
"וישמע
אלהים
את
נאקתם"
וגו'
(שמ'
ב
,
כד).
נהרות
תבקע
ארץ
-
"ויבקעו
המים"
(שמ'
יד
,
כא).
ראב"ע:
עריה
-
לשון
גלוי;
כמו
"וקיר
ערה
מגן"
(יש'
כב
,
ו).
ומלת
תעור
-
תִּגָּלה
,
מבניין
'נפעל'
,
משרש
אחר
('עור')
,
על
משקל
"אף
תיכון
תבל"
(תה'
צג
,
א);
והתי"ו
-
סימן
ה'קשת':
תעור
-
תִגָּלה
הקשת;
וזאת
כמראה
הקשת
אשר
יהיה
בענן
ביום
הגשם
(ע"פ
יח'
א
,
כח).
וטעם
שבועות
מטות
-
על
החצים
―
וככה
כתוב
"ברק
חניתך"
(להלן
,
יא)
―
כאילו
המטות
נשבעו
לקיים
מאמרך
סלה.
נהרות
תבקע
ארץ
-
לנכח
השם
,
והארץ
,
שהיא
הבקועה
,
היא
הפעולה
,
עד
שתֵעשה
כמו
נהרות.
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
עריה
תעור
קשתך
-
פירוש:
וגיליתה
קשתך
בענן.
שבועות
מטות
אמר
סלה
פירוש:
הברקים
,
שהם
כמו
מטות
,
כאילו
הם
מושבעים
שיעשו
אמרתך
סלה;
ויבקעו
הארץ
וישימו
אותה
כמו
נהרות.
ר' אליעזר מבלגנצי:
עריה
תעור
-
גלה
תגָלה
קשתך
,
לאות
ברית
לארץ
על
זיכר
שבועֹת
(בנוסחנו:
שבעות)
שנשבעת
,
שלא
תוסיף
עוד
[מטות]
להכות
כל
חי
(ראה
בר'
ח
,
כא).
[אומר
(סלה)]
-
הבטחַת
עולם;
לפי
שנהרות
היתה
מבקעת
הארץ
,
כמו
במבול
שנבקעו
כל
מעינות
תהום
רבה
(ראה
בר'
ז
,
יא)
מפני
פחד
כבודך
אז.
רד"ק:
עריה
תעור
קשתך
-
כמו
שדמה
ידו
הגדולה
אשר
עשה
במצרים
(ע"פ
שמ'
יד
,
לא)
ותשועתו
לישראל
לרוכב
הסוס
(לעיל
,
ח)
,
כן
דמה
אותה
לתופש
הקשת.
ופירוש
עריה
-
עניין
גִלוי
,
כלומר:
נגלתה
זרועך
עליהם
(ע"פ
יש'
נג
,
א);
והוא
שֵם
,
כמו
"ערום
ועריה"
(יח'
טז
,
ז).
ותעור
-
גם
כן
עניין
גלוי
,
אלא
שאינו
משרשו;
כי
עריה
מנחי
הלמ"ד
,
ותעור
-
'נפעל'
מנחי
העי"ן.
וכן
בעניין
גלוי:
"פשוטה
ועורה"
(יש'
לב
,
יא);
"למען
הביט
אל
(בנוסחנו:
על)
מעוריהם"
(חב'
ב
,
טו).
שבועות
מטות
אומר
סלה
-
עשית
כל
זה
לקיים
השבועות
שנשבעת
לאבות
לתת
הארץ
למטות
ישראל;
זהו
אומר
סלה
-
לקיים
האומר
שאמרת.
אומר
-
בשקל
'קדש';
'חדש'.
נהרות
תבקע
ארץ
-
בקעת
להם
הארץ
היבשה
להוציא
להם
מים
רבים
כמי
הנהרות
,
כמו
שכתוב
"ויוציא
נוזלים
מסלע
ויורד
כנהרות
מים"
(תה'
עח
,
טז).
ועל
הדרך
הזה
תרגם
יונתן:
"אתגלאה
אתגלית
בגבורתך
בדיל
קיימך
דעם
שבטיא
מימרך
קיים
לעלמין
להון
בזעתא
טנרין
תקיפין
נפקו
נהרין
שטפין
ארעא".
ר' יוסף כספי:
אחרי
כן
התחיל
ענינים
נפלאים
,
היו
לעמנו
על
יד
יהושע.
וזה
תחלה
קריעת
הירדן
,
שהוא
תחת
סוג
נהרים
וים
,
כי
הים
הוא
סוג
ליסוד
המים.
וזהו
אמרו:
הבנהרים
חרה
יי'?!
כמו
שאמר
ישעיה
"חמה
אין
לי"
(יש'
כז
,
ד);
והטעם
בזה
,
כי
השם
לא
קרע
הירדן
מצד
חרון
שהיה
לו
עִמו
,
רק
להעביר
ישראל
ביבשה
,
לקיום
השבועות
למטות
ישראל
שאמר
לאבות;
ולכן
נהרות
תבקע
ארץ.
תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
עריה
תעור
-
עריה
הוא
שם
דבר
מנחי
הלמ"ד
,
ותעור
הוא
אית"ן
מנחי
העי"ן
,
ושניהם
לשון
גילוי.
כלומר:
בכל
זמן
היתה
מגולה
קשתך
להושיע
את
ישראל
ולקיים
השבועות
שנשבעת
לשבטי
ישראל
ולקיים
להם
סלה
האומר
-
שאמרת
להם
להושיעם
מאויביהם.
נהרות
תבקע
-
הנהרות
והארצות
ביקעת
לפניהם.
תבקע
-
כמו
"הובקעה
העיר"
(יר'
לט
,
ב).