תנ"ך - הבנהרים חרה ה' אם בנהרים אפך אם־בים עברתך כי תרכב על־סוסיך מרכבתיך ישועה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

הֲבִנְהָרִים֙ חָרָ֣ה יְהוָ֔ה אִ֤ם בַּנְּהָרִים֙ אַפֶּ֔ךָ אִם־בַּיָּ֖ם עֶבְרָתֶ֑ךָ כִּ֤י תִרְכַּב֙ עַל־סוּסֶ֔יךָ מַרְכְּבֹתֶ֖יךָ יְשׁוּעָֽה: (חבקוק פרק ג פסוק ח)

הֲבִנְהָרִים חָרָה יְהוָה אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ אִם־בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ כִּי תִרְכַּב עַל־סוּסֶיךָ מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה: (חבקוק פרק ג פסוק ח)

הבנהרים חרה ה' אם בנהרים אפך אם־בים עברתך כי תרכב על־סוסיך מרכבתיך ישועה: (חבקוק פרק ג פסוק ח)

הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם־בים עברתך כי תרכב על־סוסיך מרכבתיך ישועה: (חבקוק פרק ג פסוק ח)

תרגום יונתן:

הָא עַל מַלכִין וּמַשׁרְיָתְהוֹן דְּסַגִּיאִין כְּמֵי נַהרָא הֲוָה רְגַז מִן קֳדָמָך יְיָ וְעַל מַלכַיָא הֲוָה רֻגזָך וּביַמָא הוֹדַעתָּא לְהוֹן פּוֹרעָנוּת גְּבוּרְתָך אֲרֵי אִתגְּלִיתָא עַל מַרכְּבָת יְקָרָך שְׁכִינְתָך לְעַמָך תְּקוֹף וּפֻרקָן :

עין המסורה:

מרכבתיך - ב' וחסר: מי' ה , ט; חב' ג , ח.

מסורה קטנה:

הבנהרים - ל'; מרכבתיך - ב' וחס'.

רש"י:

הבנהרים חרה יי' - יש תמיהות מתקיימות; הראינו שכל אלה עשה. ופירוש המקרא כתרגומו. מרכבותיך - לנו לישועה.

ר' יוסף קרא:

הבנהרים חרה יי' אם בנהרים אפך - בתמיהא. כלומר: האיפשר לומר דבר זה שהירדן נחרב לפני ישראל מפני שחרה אפו של הקדוש ברוך הוא בהם? אבל אינו אלא מפני אהבתם של ישראל , וכי תרכב על סוסיך ומרכבותיך לישועת ישראל , כדי להוציאם ממצרים.

ראב"ע:

הבנהרים - השלים עתה לספר גבורת השם בעבור ישראל; עתה יחל לספר גבורתו , שהוא דורש תמיד ארץ ישראל להשקותה (ע"פ דב' יא , יב) , כאשר הזכיר דוד "גשם נדבות תניף אלהים" (תה' סח , י) אחר שאמר "חיתך ישבו בה" (שם , יא). וגבורת השם תֵראה בכל דור ודור בצוותו להמטיר; וכתוב "עושה גדולות..." (איוב ה , ט) - ואחריו "הנותן מטר" (שם , י). כי יש לתמוה איך יעלו העננים מהנהרים , וכן מהים , כמו "הקורא למי הים" (עמ' ה , ח) - כשהעננים עולים מהים והולכים אל המקום שיצום השם. על כן כתוב "וישפכם... יי' צבאות (בנוסחנו ללא 'צבאות') שמו" (שם). סוסיך - הם העבים , שיצום להמטיר על מקום רצונו. ואל תתמה בעבור שקראם 'סוסיו' - כמו "הנה יי' רוכב על עב קל" (יש' יט , א); "השם עבים רכובו" (תה' קד , ג). וטעם ישועה - להושיע יושבי הארץ.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

הבנהרים חרה יי' - פירוש: אמר הנביא: כשבא הקדוש ברוך הוא להושיע את ישראל - רעש כל העולם מפניו , כאשר נאמר בדוד "ותגעש ותרעש הארץ" (תה' יח , ח); "וירכב על כרוב" (שם , יא) - ו"כרוב" הוא 'עב' , כאשר נאמר "הנה יי' רוכב על עב קל" (יש' יט , א); "ויראו אפיקי מים" (תה' יח , טז) - אפילו ימים ונהרות רעשו מפניו. וכך אמר הנה: בנהרים חרה יי' , או אם בנהרים היה אפך , או אם בים היה עברתך - שיש להם סער גדול? כי תרכב על סוסיך - כשתרכב על סוסיך , והם העבים , לא הוא בשביל שיחרה אפך בהם , אלא מרכבותיך ישועה , כלומר: בשביל שבאתה להושיע את ישראל.

ר' אליעזר מבלגנצי:

הבנהרים חרה יי' - כשהוביש את הירדן מפני עמו , לא בירדן חרה אפו , ולא בנהרים (צ"ל: בים) עברתו - שאינו בן חובה וזכות ולא בן ענש ושכר; אלא לעשות לו שם תפארת ולהרגיז ממלכות (ע"פ יש' כג , יא) מפניהם , להורישם את הארץ. אם בים עברתך - כשגזרת אֹתו לגזרים לפניהם (ע"פ תה' קלו , יג). כי תרכב על סוסיך - לעזרת עמך; לכך הובשת הירדן וקרעת הים. מרכבותיך - רכיבתך על סוסיך - לישועת עמך היתה. ובראות הים כבודך רוכב על כרוב (ע"פ ש"ב כב , י) , נס מפניך , והירדן יסוב לאחור (ראה תה' קיד , ג).

רד"ק:

הבנהרים חרה יי' - זכר קריעת הירדן (ראה יהו' ג , טז) וים סוף (ראה שמ' יד , כא). אמר: מה זה היה לנהרים , אם חרה אף יי' בהם , שנבקעו?! וכפל העניין במלות שונות לחזק העניין , ואמר: אם בנהרים אפך? אמר: נראה שחרה אף יי' בנהרים , שהרי ראינו כי הירדן נבקע; וזה דרך משל ומליצה. וכן אמר: אם בים עברתך - על בקיעת ים סוף; ולא זכר הניסים על הסדר. כי תרכב על סוסיך - כנגד סוס פרעה ורוכבו רמה בים (ראה שמ' טו , א) , מרכבותיך היו לנו ישועה. וזה דרך משל , לפי שהסוסים הם מוכנים למלחמה ורוכביהם הם המנצחים ברוב , אם לא תהיה יד יי' בהם (ע"פ ש"א ז , יג) , כמו שאמר "שקר הסוס לתשועה" (תה' לג , יז) , ואמר "סוס מוכן ליום מלחמה" וגו' (מש' כא , לא). ויונתן תרגם הבנהרים - דרך משל: "הא על מלכוון דמשרייתהון דסגיאין כמי נהרא הוה רגז מן קדמך יי' ועל מלכיא הוה רוגזך" וגו'.

ר' יוסף כספי:

אחרי כן התחיל ענינים נפלאים , היו לעמנו על יד יהושע. וזה תחלה קריעת הירדן , שהוא תחת סוג נהרים וים , כי הים הוא סוג ליסוד המים. וזהו אמרו: הבנהרים חרה יי'?! כמו שאמר ישעיה "חמה אין לי" (יש' כז , ד); והטעם בזה , כי השם לא קרע הירדן מצד חרון שהיה לו עִמו , רק להעביר ישראל ביבשה , לקיום השבועות למטות ישראל שאמר לאבות; ולכן נהרות תבקע ארץ.

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:

הבנהרים חרה יי'? - בתימה; כלומר: דרכך ליתן חרונך ואפך על הנהרים , כמו שהחרבת את הירדן (ראה יהו' ג , יג) , או שמא דרכך ליתן עברתך על הימים , כמו שעשית לים סוף (ראה שמ' יד , כא)? אין דרכך לעשות כן! אלא כשתעשה כן , אז תרכב על סוסיך ועל מרכבותיך - לעשות ישועה לישראל. 'כי' זה משמש בלשון 'אלא'.