תנ"ך - זאת
העיר
העליזה
היושבת
לבטח
האמרה
בלבבה
אני
ואפסי
עוד
איך׀
היתה
לשמה
מרבץ
לחיה
כל
עובר
עליה
ישרק
יניע
ידו:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
זֹ֠֞את
הָעִ֤יר
הָעַלִּיזָה֙
הַיּוֹשֶׁ֣בֶת
לָבֶ֔טַח
הָאֹֽמְרָה֙
בִּלְבָבָ֔הּ
אֲנִ֖י
וְאַפְסִ֣י
ע֑וֹד
אֵ֣יךְ׀
הָיְתָ֣ה
לְשַׁמָּ֗ה
מַרְבֵּץ֙
לַֽחַיָּ֔ה
כֹּ֚ל
עוֹבֵ֣ר
עָלֶ֔יהָ
יִשְׁרֹ֖ק
יָנִ֥יעַ
יָדֽוֹ:
פ
(צפניה פרק ב פסוק טו)
זֹאת
הָעִיר
הָעַלִּיזָה
הַיּוֹשֶׁבֶת
לָבֶטַח
הָאֹמְרָה
בִּלְבָבָהּ
אֲנִי
וְאַפְסִי
עוֹד
אֵיךְ׀
הָיְתָה
לְשַׁמָּה
מַרְבֵּץ
לַחַיָּה
כֹּל
עוֹבֵר
עָלֶיהָ
יִשְׁרֹק
יָנִיעַ
יָדוֹ:
פ
(צפניה פרק ב פסוק טו)
זאת
העיר
העליזה
היושבת
לבטח
האמרה
בלבבה
אני
ואפסי
עוד
איך׀
היתה
לשמה
מרבץ
לחיה
כל
עובר
עליה
ישרק
יניע
ידו:
פ
(צפניה פרק ב פסוק טו)
זאת
העיר
העליזה
היושבת
לבטח
האמרה
בלבבה
אני
ואפסי
עוד
איך׀
היתה
לשמה
מרבץ
לחיה
כל
עובר
עליה
ישרק
יניע
ידו:
פ
(צפניה פרק ב פסוק טו)
תרגום יונתן:
דָּא
קַרתָּא
תַקִיפְתָא
דְּיָתְבָא
לְרֻחצָן
דְּאָמְרָא
בְּלִבַּהּ
אֲנָא
וְלֵית
בָּר
מִנִי
עוֹד
אֵיכְדֵין
הֲוָת
לְצָדוּ
בֵּית
מִשׁרֵי
חַיתָא
כָּל
דְּיִעבַּר
עֲלַהּ
יַכלֵי
יְנִיד
יְדֵיהּ
:
עין המסורה:
זאת
-
ה'
בתרי
טעמין
(תלישא
וגרש
או
גרשיים):
בר'
ה
,
כט;
וי'
י
,
ד;
מ"ב
יז
,
יג;
יח'
מח
,
י;
צפ'
ב
,
טו.
עובר
-
ח'
מלא:
מ"ב
יב
,
ה;
יש'
ס
,
טו;
יר'
יג
,
כד;
יח
,
טז;
צפ'
ב
,
טו;
ג
,
ו;
תה'
קמד
,
ד;
אס'
ג
,
ג.
וכל
יחזקאל
דכותהון
בר
מן
א'
(חסר):
יח'
לה
,
ז.
מסורה קטנה:
זאת
-
ה'
בתר'
טעמ';
עובר
-
ח'
מל'
וכל
יחזק'
דכות'
ב'
מ'
א'.
רש"י:
ואפסי
-
ואפס
זולתי.
רד"ק:
זאת
העיר
-
היא
נינוה.
ואפסי
עוד
-
אפס
זולתי
עוד.
וכן
תרגם
יונתן:
"ולית
בר
מני".
ר' יוסף כספי:
זאת
העיר
-
בפרט
נינוה
(ראה
לעיל
,
יג)
,
וכן
בבל.
האומרה
בלבבה
-
כן
אמר
ישעיה
(מז
,
ח).
וביאור
כלל
זה
'אוצר
יי''
יבא.