תנ"ך - ורבצו
בתוכה
עדרים
כל־חיתו־גוי
גם־קאת
גם־קפד
בכפתריה
ילינו
קול
ישורר
בחלון
חרב
בסף
כי
ארזה
ערה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְרָבְצ֨וּ
בְתוֹכָ֤הּ
עֲדָרִים֙
כָּל־חַיְתוֹ־ג֔וֹי
גַּם־קָאַת֙
גַּם־קִפֹּ֔ד
בְּכַפְתֹּרֶ֖יהָ
יָלִ֑ינוּ
ק֠וֹל
יְשׁוֹרֵ֤ר
בַּֽחַלּוֹן֙
חֹ֣רֶב
בַּסַּ֔ף
כִּ֥י
אַרְזָ֖ה
עֵרָֽה:
(צפניה פרק ב פסוק יד)
וְרָבְצוּ
בְתוֹכָהּ
עֲדָרִים
כָּל־חַיְתוֹ־גוֹי
גַּם־קָאַת
גַּם־קִפֹּד
בְּכַפְתֹּרֶיהָ
יָלִינוּ
קוֹל
יְשׁוֹרֵר
בַּחַלּוֹן
חֹרֶב
בַּסַּף
כִּי
אַרְזָה
עֵרָה:
(צפניה פרק ב פסוק יד)
ורבצו
בתוכה
עדרים
כל־חיתו־גוי
גם־קאת
גם־קפד
בכפתריה
ילינו
קול
ישורר
בחלון
חרב
בסף
כי
ארזה
ערה:
(צפניה פרק ב פסוק יד)
ורבצו
בתוכה
עדרים
כל־חיתו־גוי
גם־קאת
גם־קפד
בכפתריה
ילינו
קול
ישורר
בחלון
חרב
בסף
כי
ארזה
ערה:
(צפניה פרק ב פסוק יד)
תרגום יונתן:
וְיִשׁרוֹן
בְּגַוַהּ
עֶדרִין
דְּכָל
חֵיוַת
בָּרָא
אַף
קָתִין
אַף
קוּפדִּין
בְּפִתּוּח
תַּרעַהּ
יְבִיתוּן
קָל
עוֹפָא
דִמנַצֵיף
בְּכַוָה
חֲרוּבוּ
תַרעַהּ
וּטלָתַהּ
סְתַרוּ
:
מסורה קטנה:
בכפתריה
-
ל'
חס'
בנביא';
ישורר
-
ל';
ארזה
-
ל'.
רש"י:
[כל
חיתו
גוי
-
כל
בהמות
הגוים.
קאת
וקפוד
-
עופות.
בכפתוריה
-
'פומלש'
(בלעז)
שבראש
הגג.]
חרב
בסף
-
החורבן
יהא
ניכר
בסיפי
הבית.
קול
ישורר
בחלון
-
קול
העופות
מצפצפין
בחלונות.
כי
ארזה
ערה
-
כי
ארזיה
שֵרשו
ועָקרו;
כמו
"ערו
ערו"
(תה'
קלז
,
ז).
ויונתן
תירגם:
"וטללתא
סתרו"
-
הוא
גג
הבית
הספון
בארז
(ע"פ
מ"א
ז
,
ג);
שאפילו
בתי
אבנים
מסוככין
בנסרים
של
עץ.
ר' יוסף קרא:
כל
חיתו
גוי
-
כמו
'כל
חיית
גוי'
,
אסיפת
חייות;
כמו
"כי
גוי
עלה
על
ארצי"
(יואל
א
,
ו)
,
שהוא
אסיפת
גוי
,
'האתייטא'
בלעז.
קיפוד
-
'הירוצון'
בלעז.
בכפתוריה
ילינו
-
בסיפי
הדלת
ילינו.
חורב
בסף
כי
ארזה
ערה
-
שסף
הבית
חרב
,
לפי
שארז
הגג
למעלה
ערה
ונסתלק
משם.
ראב"ע:
ורבצו.
קפוד
-
בלשון
ישמעאל:
'קפיד'.
בכפתוריה
-
בצל
כפתוריה;
כמו
"הך
הכפתור"
(עמ'
ט
,
א).
קול
העופות
בחלון
הקירות.
וטעם
חרב
בסף
-
כמו
"ואקרא
חורב
על
הארץ
ועל
ההרים"
(חגי
א
,
יא).
הכפתור
הוא
החזק
והקשה
שבדלת;
ואם
תרקב
הדלת
או
תשָבר
בחזק
,
עוד
ישאר
הכפתור
,
שהוא
הקשה.
ובארץ
ישמעאל
נודע
הכפתור
,
כי
לא
ימָצא
בינינו.
כי
ארזה
ערה
-
היא
הסיפון:
כי
החורב
גִלה
הסיפון;
כמו
"וקיר
ערה
מגן"
(יש'
כב
,
ו).
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
גם
קאת
גם
קפוד
בכפתריה
ילינו
-
כלומר:
במגרשיה
ילינו.
קול
ישורר
בחלון
,
ויאמר:
חרב
בסף
-
כלומר:
נחרב
הסף.
כי
ארזה
ערה
-
פירוש:
כי
הארזים
שלו
נתגלו.
ר' אליעזר מבלגנצי:
בכפתריה
-
בבליטת
כפתורי
העמודים
יתכסו
ויסתוככו
למטה
קול
-
העופות
,
לפי
שחורב
בסף
השער
-
שארזי
תקרת
הבתים
ערה
וגילה
הכל
,
ולפיכך
לא
יהיו
להם
מחסה
ומסתור
אלא
תחת
בליטת
הכפתורים
וגג
החלונות
בעובי
החומה.
ארזה
-
בנין
ארזים.
רד"ק:
ורבצו.
כל
חיתו
גוי
-
כל
בהמות
הגוים
אשר
סביבותיה
ירעו
וירבצו
בה.
גם
קאת
-
הוא
הקוק
(ראה
חולין
סג
,
א).
גם
קפוד
-
הוא
'קנאפד'
בערבי
,
ובלעז
'טרטוגא'.
בכפתוריה
-
הכפתור
הוא
הסמוך
על
שני
הספים
,
שהם
המזוזות.
וקראוֹ
'כפתור'
לפי
שעושין
בו
ציורים
פרחים
וכפתורים
,
שהם
כמין
תפוחים;
וכן
"כפתוריהם
וקנותם"
(שמ'
כה
,
לו).
וכן
תרגם
יונתן:
"בפתוח
תרעהא".
קול
ישורר
בחלון
-
כתרגומו:
"קל
עופא
דמצפצף
בכוא".
ואמר
ישורר
-
כי
הקול
שיתנו
העופות
הוא
כמו
שיר
וזמיר;
וכן
אמר
"מבין
עפאים
יתנו
קול"
(תה'
קד
,
יב)
,
ואמר
"עת
הזמיר
הגיע"
(שה"ש
ב
,
יב).
חורב
בסף
-
חרבן
יהיה
בסף
השער.
כי
ארזה
ערה
-
הה"א
נחה
,
ודינה
במפיק.
וארזה
-
רוצה
לומר
על
קרוי
הבתים
הספונים
בארז
(ע"פ
מ"א
ז
,
ג).
ולפי
שערה
וגלה
האויב
הבא
על
נינוה
קֵרוי
בתיה
,
לפיכך
יחרב
ספה
,
שנשאר
מגולה
למטר
ולרוח
,
ויפול
מעט
מעט.
ותרגם
יונתן:
"וטללא
סתרו".
ר' יוסף כספי:
בכפתוריה
-
כי
אלה
הצורות
עושים
בראשי
החלונות
והשערים
,
כמו
שקדם:
"הך
הכפתור"
(עמ'
ט
,
א).
קול
-
ציים
(ראה
יש'
יג
,
כ).
חרב
-
חרבן
בסף
,
שהוא
למטה
,
כמו
שהכפתור
למעלה.
ארזה
-
ארז
שלה;
והכנוי
-
לסף
,
כי
בָּרוב
יֵעשה
מעץ
ארז.
ובעבור
שקצתו
טמון
בארץ
,
יאמר
שהאויב
גלה
אותו;
כטעם
"ערות
יסוד"
(חב'
ג
,
יג);
כמו
"ויסודיה
אגלה"
(מי'
א
,
ו).
וזה
האויב
הוא
מלך
מדי.
תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
כל
חייתו
גוי
-
הוי"ו
יתירה
,
ופירוש:
חיית
כל
גוי.
בכפתוריה
-
הם
הרימונים
העשויין
בראשי
העמודים
לנוי.
קול
החיה
ישורר
בחלון
-
לשון
'שירה'.
חורב
בסף
-
חורבה
יבוא
בסף.
ארזה
עירה
-
הקירוי
שלארז
גילה
אותו
האויב.