תנ"ך - ביום
ההוא
נאם־ה'
צבאות
אקחך
זרבבל
בן־שאלתיאל
עבדי
נאם־ה'
ושמתיך
כחותם
כי־בך
בחרתי
נאם
ה'
צבאות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בַּיּ֣וֹם
הַה֣וּא
נְאֻם־יְהוָ֣ה
צְבָא֡וֹת
אֶ֠קָּחֲךָ
זְרֻבָּבֶ֨ל
בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵ֤ל
עַבְדִּי֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
וְשַׂמְתִּ֖יךָ
כַּחוֹתָ֑ם
כִּֽי־בְךָ֣
בָחַ֔רְתִּי
נְאֻ֖ם
יְהוָ֥ה
צְבָאֽוֹת:
(חגי פרק ב פסוק כג)
בַּיּוֹם
הַהוּא
נְאֻם־יְהוָה
צְבָאוֹת
אֶקָּחֲךָ
זְרֻבָּבֶל
בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל
עַבְדִּי
נְאֻם־יְהוָה
וְשַׂמְתִּיךָ
כַּחוֹתָם
כִּי־בְךָ
בָחַרְתִּי
נְאֻם
יְהוָה
צְבָאוֹת:
(חגי פרק ב פסוק כג)
ביום
ההוא
נאם־ה'
צבאות
אקחך
זרבבל
בן־שאלתיאל
עבדי
נאם־ה'
ושמתיך
כחותם
כי־בך
בחרתי
נאם
ה'
צבאות:
(חגי פרק ב פסוק כג)
ביום
ההוא
נאם־יהוה
צבאות
אקחך
זרבבל
בן־שאלתיאל
עבדי
נאם־יהוה
ושמתיך
כחותם
כי־בך
בחרתי
נאם
יהוה
צבאות:
(חגי פרק ב פסוק כג)
תרגום יונתן:
בְּעִדָּנָא
הַהוּא
אֲמַר
יְיָ
צְבָאוֹת
אֲקָרְבִנָך
זְרֻבָּבֶל
בַּר
שְׁאַלתִּיאֵל
עַבדִּי
אֲמַר
יְיָ
וַאֲשַׁוֵינָך
כִּגלָף
דְּעִזקָא
עַל
יַד
אֲרֵי
בָך
אִתרְעִיתִי
אֲמַר
יְיָ
צְבָאוֹת
:
עין המסורה:
נאם
-
יי'
צבאות
-
כ"ו:
ראה
נח'
ב
,
יד.
שאלתיאל
-
ג':
*חגי
א
,
א;
ב
,
כג;
דה"א
ג
,
יז.
וכל
עזרא
(ונחמיה)
דכותהון.
כחותם
-
ג':
*חגי
ב
,
כג;
שה"ש
ח
,
ו
(פעמיים).
מסורה גדולה:
כחותם
ג'
ביום
ההוא
נאם
שימני
כחותם
על
לבך
ב'
בו.
רש"י:
ושמתיך
כחותם
-
כלפי
שנגזר
על
יכניה
אביו:
"חי
אני...
אם
יהיה
כניהו
בן
יהויקים...
חותם
על
יד
ימיני...
משם
אתקנך"
(יר'
כב
,
כד)
,
ואומר:
"כתבו
את
האיש
הזה
ערירי"
(שם
,
ל)
-
למדנו
שהועילה
לו
תשובתו
,
ונולד
לו
זרובבל
,
והושם
כחותם
(ראה
פר"כ
כד
,
יא).
ר' יוסף קרא:
ושמתיך
כחותם
-
כאותו
חותם
שאדם
רואה
כל
שעה
ואינו
שוכחו;
כי
בך
בחרתי
נאם
יי'
צבאות.
ראב"ע:
ביום.
אקחך
-
כדרך
"ישלח
ממרום
יקחני"
(תה'
יח
,
יז).
ושמתיך
שָמוּר
,
כאילו
היית
חותם
על
יד
ימיני
(ע"פ
יר'
כב
,
כד);
וזה
דרך
משל.
ר' אליעזר מבלגנצי:
והפכתי
כסא
ממלכות
-
כגון
מפרס
ליון
ומיון
לרומי
ולארבע
רוחות
השמים
,
כמפורש
בדניאל
(ח
,
ח).
וכן
כל
המקרא
הזה
בכך
מדבר
,
שגוי
זה
נופל
ביד
זה
,
וכשזה
נופל
זה
גובר.
ביום
ההוא
-
בהפכי
כסא
הממלכות
ואשמיד
חוזק
ממלכות
הגוים
המשעבדים
בישראל
,
אקחך
-
לי.
ושמתיך
על
לבי
ועל
זרועי
כחותם
(ע"פ
שה"ש
ח
,
ו)
-
להיותך
משומר
לי
כל
ימי
בית
שיני
וגלות
רומי
,
להוציא
ממך
מושל
בישראל
מזרע
דוד
עבדי
כנבואת
כל
הנביאים;
ולא
כמו
שאמרתי
ליכניה
אביך
,
לנתקו
מעל
יד
ימיני
(ראה
יר'
כב
,
כד).
כי
בך
בחרתי
-
מכל
זרע
דוד;
כלפי
שאמרתי
לנתק
ולהסיר
את
אביך.
רד"ק:
ביום
ההוא.
אקחך
-
להעלותך
במעלָה
יותר
ממה
שהיית
עד
היום
ההוא.
ותרגם
יונתן:
"אקרבינך".
ושמתיך
כחותם
-
הטבעת
שחותמין
בו
הכְּתבים
נקרא
'חותם';
וכן
"שימני
כחותם"
(שה"ש
ח
,
ו).
והטבעת
ההוא
לא
תסור
מיד
האדם
לא
ביום
ולא
בלילה;
רוצה
לומר
,
שתהיה
השגחת
האל
תמידה
עליו.
ואמרו
רבותינו
ז"ל
(ראה
שה"ר
ח
,
ב):
גדולה
תשובה
,
שמקרעת
גזר
דין;
שנאמר
"כתבו
את
האיש
הזה
ערירי"
(יר'
כב
,
ל)
,
וכיון
שעשה
תשובה
נהפך
לו
גזר
דין
לטובה
ונולד
לו
בן
בבית
האסורים.
ואמר
"חי
אני
נאם
יי'
כי
אם
יהיה
כניהו...
חותם
על
יד
ימיני
כי
משם
אתקנך"
(שם
,
כד)
,
וכיון
שעשה
תשובה
נהפך
לו
לטובה
,
ואמר
לזרובבל
בן
בנו:
ושמתיך
כחותם
-
הפך
מה
שאמר
לו
"אם
יהיה"
וגו'.
ר' יוסף כספי:
עבדי
-
כבוד
גדול
היה
לו
זה
,
ואם
גם
כן
נֶאֱמר
לנבוכד
נצר
בשיתוף
(ראה
יר'
כז
,
ו).
ובאור
זה
'אוצר
יי''
יבא.
ושמתיך
כחותם
-
אין
קושיא
כי
אמר
ירמיה
בשם
האל
על
יהויכין
זקֵנו
(ראה
דה"א
ג
,
יז
-
יט):
"אם
יהיה
כניהו
חותם
על
(בנוסחנו:
על
יד)
ימיני
כי
משם
אתקנך"
(יר'
כב
,
כד)
,
כי
אותו
המאמר
לא
כוון
,
רק
עליו
לבדו
,
כמו
שיש
רבים
כן;
אבל
אין
כלם
כן.
וגם
זה
'אוצר
יי''
יבא.
גם
מצד
זה
אין
קושיא
,
כי
לא
מָשַל
מזרע
זרובבל
איש
,
כי
בבית
שני
לא
היו
מזרע
דוד
רק
זרבבל
ונחמיה
התרשתא
(ראה
נחמ'
ח
,
ט)
,
כשהיו
יחד
מנהיגים
בזמן
החיה
השנית
(ראה
דנ'
ז
וראה
פירושו
חגי
א
,
א)
,
שהיה
קיומה
מעט
שנים;
כי
לא
היה
ממשלתה
,
רק
כמו
שלשים
שנה
אחר
שנבנה
בית
שני.
וכל
אלו
הלשונות
נכונים
וטובים
,
ובאור
הכל
'אוצר
יי''
יבא.
תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
אקחך
זרובבל
בן
שלתיאל
(בנוסחנו:
שאלתיאל)
-
על
זרובבל
עצמו
הוא
אומר
,
שאז
יחיו
כל
המתים.
ויש
אומרים
,
כי
זרובבל
יחיה
אז
,
והוא
יהיה
משיח.