תנ"ך - ויען ויאמר אל־העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר אֶל־הָעֹמְדִ֤ים לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר הָסִ֛ירוּ הַבְּגָדִ֥ים הַצֹּאִ֖ים מֵעָלָ֑יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו רְאֵ֨ה הֶעֱבַ֤רְתִּי מֵעָלֶ֙יךָ֙ עֲוֺנֶ֔ךָ וְהַלְבֵּ֥שׁ אֹתְךָ֖ מַחֲלָצֽוֹת: (זכריה פרק ג פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֺנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת: (זכריה פרק ג פסוק ד)

טקסט בלבד:

ויען ויאמר אל־העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות: (זכריה פרק ג פסוק ד)

תיקון קוראים:

ויען ויאמר אל־העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות: (זכריה פרק ג פסוק ד)

תרגום יונתן:
וַאֲתֵיב וַאֲמַר לְדִמשַׁמְשִׁין קֳדָמוֹהִי לְמֵימַר אֵימַרוּ לֵיהּ וְיַפֵּיק נְשִׁין דְּלָא כָשְׁרָן לִכהוּנְתָא מִבֵּיתֵיהּ וַאֲמַר לֵיהּ חֲזִי דְאַעדִּיתִי מִנָך חוֹבָך וְאַלבֵּישִׁית יָתָך זָכְוָן :

עין המסורה:
אל - העמדים ('עמידה אל' או: 'אל עמידה') - י' (בלישנא): ש"א יז , ג (פעמיים) , נא; ש"ב יח , ד; מ"ב ה , כה; יר' מח , יט; יח' כא , כו; כז , כט; זכ' ג , ד; דנ' י , טז.

מסורה קטנה:
אל - העמדים - י'; הבגדים - ל'; והלבש - ל'.

רש"י:
הסירו הבגדים הצואים מעליו - יבדילו בניו את נשותיהם , וימָּחל לו. מחלצות - חליפות בגדים נאים , כלומר: זכיות. אבל לפי שדימה העון לבגדים צואים , דימה הזכות למחלצות - בגדים לבנים.

ר' יוסף קרא:
והלבש אותך מחלצות - שיקחו נשים הראויות להם ויסירו נשים נכריות; בדבר זה אני מעביר מעליהם עונם.

ראב"ע:
ויען - זה המלאך (ראה לעיל , ג). אל העומדים - לפני זה המלאך; והוא שר עליהם , כי יעשו מה שיצום. ויש אומרים , כי לפניו - שב אל יהושע , וזה רחוק; כי למה יעמדו אנשים לפניו ומה מעלה יש לו , כי הוא לבוש בגדים צואים (ראה לעיל , ג)? [ודע , כי 'לבש' - פועל יוצא; ובאומרו 'לובש' - הוא לובש עצמו; ו'לבוש' - אחר שׂם עליו אלה הבגדים הצואים]. ומלת עונך - כדרך "גדול עוני מנשוא" (בר' ד , יג): גדול עונשי וצערי; על כן אמר אחריו "הן גרשת אותי" (שם , יד). וגם זה עונך ככה: העברתי מעליך ענשך וצערך וחרפתך; כדרך "ונקה האיש מעון" (במ' ה , לא) , וכן "והאשה... תשא את עונה" (שם). מחלצות - כמו "אל (לפנינו: את) חליצתו" (ש"ב ב , כא) - חליפתו , דבר שהוא נחלץ ממנו; ומחלצות - שחלץ אחרים תחתיהם.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ומכל מקום צוה להסיר הבגדים ההם מעליו. ראה העברתי מעליך עונך - הבגדים שהיה מלמד עליהם השטן עליך שטנה , לומר: חוטא הוא , שעומד בבגדים כאלה לפני מלך מלכי המלכים. עונך - 'לו פורפייט קאיל מטויט שור טוי' (בלעז); ומעתה לא יהא לו פתחון פה להשטינך ולשים עליך עון לפנַי בדבר הזה. והלבש אתך מחלצות - בגדים נאים להיחלץ בם לפני , ולא תהא נכלם עוד לפני ונסוג אחור מפני בושת ציאוי בגדיך.

רד"ק:
ויען - המלאך אמר אל המלאכים האחרים העומדים לפניו; כי הוא היה הגדול מהם , והוא היה שולחם. ותרגם יונתן: "לדמשמשין קדמוהי". הסירו - רמז שיִבדלו מהנשים הנכריות (ראה פירושו לעיל , ג). ותרגם יונתן: "אמרו ליה ויפק נשין דלא כשרין לכהונתא מביתיה". עונך - פירש , כי הבגדים הצואים משל לעון. מחלצות - הם חליפות בגדים נקיים; וזה משל על הזכיות. כלומר: כיון שיוסר העון ירָאו בך הזכיות; וכן תרגם יונתן: "ואלבש יתך זכוון".

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
העברתי מעליך עוונך - שלא ימָצא בך עון שיוכל השטן לקטרג (ראה לעיל , א - ב). מחלצות - חליפות בגדים קורא 'מחלצות' , מלשון "וחלצה נעלו" (דב' כה , ט); לפי שלובש אילו בהסרת אילו. או יש לומר: מלשון "וקח לך את חליצתו" (שמ"ב ב , כא); וגם זה קרוב לעניין הראשון.
ריכוז קישורים