תנ"ך - והיו
לי
אמר
ה'
צבאות
ליום
אשר
אני
עשה
סגלה
וחמלתי
עליהם
כאשר
יחמל
איש
על־בנו
העבד
אתו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָ֣יוּ
לִ֗י
אָמַר֙
יְהוָ֣ה
צְבָא֔וֹת
לַיּ֕וֹם
אֲשֶׁ֥ר
אֲנִ֖י
עֹשֶׂ֣ה
סְגֻלָּ֑ה
וְחָמַלְתִּ֣י
עֲלֵיהֶ֔ם
כַּֽאֲשֶׁר֙
יַחְמֹ֣ל
אִ֔ישׁ
עַל־בְּנ֖וֹ
הָעֹבֵ֥ד
אֹתֽוֹ:
(מלאכי פרק ג פסוק יז)
וְהָיוּ
לִי
אָמַר
יְהוָה
צְבָאוֹת
לַיּוֹם
אֲשֶׁר
אֲנִי
עֹשֶׂה
סְגֻלָּה
וְחָמַלְתִּי
עֲלֵיהֶם
כַּאֲשֶׁר
יַחְמֹל
אִישׁ
עַל־בְּנוֹ
הָעֹבֵד
אֹתוֹ:
(מלאכי פרק ג פסוק יז)
והיו
לי
אמר
ה'
צבאות
ליום
אשר
אני
עשה
סגלה
וחמלתי
עליהם
כאשר
יחמל
איש
על־בנו
העבד
אתו:
(מלאכי פרק ג פסוק יז)
והיו
לי
אמר
יהוה
צבאות
ליום
אשר
אני
עשה
סגלה
וחמלתי
עליהם
כאשר
יחמל
איש
על־בנו
העבד
אתו:
(מלאכי פרק ג פסוק יז)
תרגום יונתן:
וִיהוֹן
קֳדָמַי
אֲמַר
יְיָ
צְבָאוֹת
לְיוֹמָא
דַּאֲנָא
עֲתִיד
לְמֶעֱבַד
סְגוּלְתָא
וַאֲחוּס
עֲלֵיהוֹן
כְּמָא
דְּחָיֵיס
גֻּברָא
עַל
בְּרֵיהּ
דְּפָלַח
יָתֵיהּ
:
עין המסורה:
ליום
-
כ':
ראה
יואל
א
,
טו.
עשה
-
כ"ב
(בסגול
,
בלישנא):
ראה
עמ'
ט
,
יב.
עשה
-
ו'
בסיפרא
(בסגול):
ראה
עמ'
ט
,
יב.
רש"י:
ליום
אשר
אני
עושה
סגולה
-
ליום
אשר
אצרתי
והנחתי
לשלם
בו
גמוליי
,
ושם
אַראה
אתכם
מה
בין
צדיק
לרשע.
סגולה
-
אוצר;
'אשטוי'
בלעז.
ר' יוסף קרא:
והיו
לי
אמר
יי'
צבאות
-
ולפי
שאני
כותב
דברי
שניהם
כדי
שיהו
לי
לזכרון
ליום
שאפרע
מהם
,
וחמלתי
עליהם
-
כשאשחית
את
הרשעים
אחמול
על
הצדיקים;
שאין
אדם
אומר
'וחמלתי
על
זה'
אם
לא
שיש
אחר
,
שלא
חמל
עליו
אלא
הרגו.
ראב"ע:
והיו.
מלת
סגלה
-
דבקה
עם
והיו
לי.
אשר
אני
עושה
-
משפט.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ליום
אשר
אני
עושה
סגלה
-
מירֵאיי
ומחושבי
שמי
(ראה
לעיל
,
טז);
הוא
יום
הדין
שיפרש
למטה
(ראה
פס'
יט).
וחמלתי
עליהם
-
בדין;
ואז
תשובו
לראות
ולהבחין
מה
בין
צדיק
לרשע
,
שאתם
אומרים:
"שוא
עבד
אלהים"
(לעיל
,
יד).
רד"ק:
והיו
לי
-
יראי
הדור
הזה
שיחיו
בתחיית
המתים
,
ויראי
הדור
ההוא
גם
כן.
ליום
אשר
אני
עושה
-
ליום
המשפט
שאני
עושה
דין
ברשעים
,
הם
יהיו
לי
סגולה.
וחמלתי
עליהם
-
שלא
ישיגם
הרע
המכלה
הרשעים.
העובד
אותו
-
האב
חומל
על
כל
בניו
,
כמו
שאמר
"כרחם
אב
על
בנים"
(תה'
קג
,
יג)
,
אבל
יותר
חומל
על
העובד
אותו.
ר' יוסף כספי:
ואמרוֹ
ליום
אשר
אני
עושה
סגלה
-
הוא
היום
שזכר
זכריה
"הנה
יום
בא
ליי'"
וכו'
(יד
,
א).
ובפרט
היתה
תלונתם
על
המוֹתרות
וההעדפות
(ראה
לעיל
,
יג)
,
מה
שאין
כן
כונת
התורה
,
אבל
ההכרחי
לבד;
כי
זה
צריך
גם
אצל
הפילוסופים.
אבל
ראוי
שההמון
יבין
הלשונות
בענין
העדפות.
בנו
העובד
אותו
-
כי
נמצא
בן
סורר
ומורה
(ראה
דב'
כא
,
יח).
ומדעתי
,
כי
אחת
מכונות
זה
הסיפור
כלו
הוא
על
ענין
הזמן
בעת
גאולתנו
העתידה
שאמר
זכריה
,
(ראה
פירושו
זכ'
יב
,
א)
כי
תהיה
לנו
נפילה
ונפילות
מחוץ
ירושלם
לפני
יתר
האומות
,
עד
שלא
ישאר
לנו
,
רק
משיחנו
עם
מתי
מספר.
אבל
עם
זה
יש
לנו
בזה
כונות.