תנ"ך - אז נדברו יראי ה' איש אל־רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

אָ֧ז נִדְבְּר֛וּ יִרְאֵ֥י יְהוָ֖ה אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וַיַּקְשֵׁ֤ב יְהוָה֙ וַיִּשְׁמָ֔ע וַ֠יִּכָּתֵב סֵ֣פֶר זִכָּר֤וֹן לְפָנָיו֙ לְיִרְאֵ֣י יְהוָ֔ה וּלְחֹשְׁבֵ֖י שְׁמֽוֹ: (מלאכי פרק ג פסוק טז)

אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְהוָה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ: (מלאכי פרק ג פסוק טז)

אז נדברו יראי ה' איש אל־רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו: (מלאכי פרק ג פסוק טז)

אז נדברו יראי יהוה איש אל־רעהו ויקשב יהוה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהוה ולחשבי שמו: (מלאכי פרק ג פסוק טז)

תרגום יונתן:

בְּכֵין מְמַלְלִין דָּחֲלַיָא דַייָ גְּבַר עִם חַברֵיהּ וְאַצֵית יְיָ וּגלֵי קֳדָמוֹהִי וְאִתכְּתֵיב בְּסֵפַר דֻּכרָנַיָא קֳדָמוֹהִי לְדָחֲלַיָא דַייָ וּלדִמחַשְׁבִין לְיַקָרָא שְׁמֵיהּ :

עין המסורה:

וישמע - ב' בקמץ: יר' כג , יח; מל' ג , טז.

מסורה קטנה:

נדברו - ל'; וישמע - ל' זק' קמ' , ב'; ולחשבי - ל'.

רש"י:

אז נדברו וגו' - אני משיב על דבריכם: אז , בעשות הרשעים רשעם והטובים הלכו קדורנית מפנַי (ראה לעיל , יד - טו) , נדברו יראי יי' , שלא לידבק במעשהם הרשעים. ואני , לא נשתכחו דבריהם מלפניי , אף על פי שאיני ממהר להשיב גמול; כי הקשבתי ושמעתי , וציויתי לכתוב להם ספר זכרון , והיו לי דבריהם קיימים.

ר' יוסף קרא:

אז נדברו יראי יי' איש אל רעהו - כששומעין יראי יי' שנדברו הרשעים בדברים קשים האלה , נדברים הן ואומרים: טוב עבוד אלהים (ראה לעיל , יד). ויקשב יי' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו - ושומע הקדוש ברוך הוא דברי הרשעים ודברי הצדיקים , כותבן לפניו בספר זכרון.

ראב"ע:

אז נדברו - המשכילים. וטעם ויכתב - כתוב בשמים מכתב לא ימחק. ליראי השם - הם הצדיקים. ולחושבי שמו - הם חכמי הלב , יודעי סוד השם הנכבד והנורא.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:

אז נדברו יראי יי' - פירוש: יאמר הנביא: כשהרשעים יאמרו "אנחנו מאשרים זדים" (לעיל , טו) , אם באותו הזמן יהיו יראי יי' שמדברים איש אל רעהו מיראתו של הקדוש ברוך הוא - הוא יקשב וישמע אותם , ויכתב ספר זכרונות לפניו.

ר' אליעזר מבלגנצי:

ומי שהוא ירא יי' אז , בראותו רשע מצליח , לא יאמר "שוא עבד אלהים" (לעיל , יד) , אלא ישימו לבם לאחריתם ולאחרית העובדים אותי. ובכך נדברו בי , ויקשב יי' דבריהם וישמע ויָבן אותם , כי הכריעו מדתי ודיני לצדק. ויכתב ספר זכרון לפניו על כך , להטיב להם; כמו שיאמר למטה: שיהיו לי סגלה מן השאר (פס' יז).

רד"ק:

אז נדברו - כי המאמר ההוא (לעיל , יד - טו) הוא מאמר אנשים שלא יבינו דרכי האל ומשפטיו; וכשישמעו יראי יי' דברי האנשים האלה , הכופרים בהשגחת האל יתעלה בתחתונים , נדברו הם איש אל רעהו ומרבים בדברים האלה ונושאים ונותנים בהם , עד שימצאו בשכלם "כי כל דרכיו משפט , אל אמונה ואין עול" (דב' לב , ד). ויקשב יי' - האל הקשיב דבריהם ויתן להם שכרם בזה: ויכתב ספר זכרון לפניו - דרך משל כלשון בני אדם , שכותבין המלכים ספר הזכרונות (ראה אס' ו , א) , כי אין שכחה לפניו יתעלה; וכן "מספרך אשר כתבת" (שמ' לב , לב); "כל הנמצא כתוב בספר" (דנ' יב , א). והנה יראי יי' וחושבי שמו - שָמוּר להם עד עולם. ופירוש חושבי שמו - שחושבים תמיד בדרכי השם ובידיעת אלהותו; כי שמו הוא , והוא שמו. וכתב החכם רבי אברהם בן עזרא , כי ליראי יי' - הם הצדיקים , וחושבי שמו - הם חכמי לב יודעי סוד השם הנכבד והנורא (ע"פ דב' כח , נח).

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:

אז נדברו - כלומר: כשהייתם אומרים "שוא עבוד אלהים" (לעיל , יד) , אז הצדיקים הנביאים שהיו יראי יי' היו מדברים איש אל רעהו והיו אומרים: אינו שוא לעבוד את אלהים! ויקשב יי' את דבריהם , וישמע אותם , ויכתב ספר - מאלו הדברים שהיו אומרים הצדיקים יראי יי' , להיות אותו הספר לזיכרון ליראי יי' ולחושבי שמו - שתופשים את שמו שלבורא בחשיבות.