תנ"ך - עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עָשָׂ֣ה יָ֭רֵחַ לְמוֹעֲדִ֑ים שֶׁ֝מֶשׁ יָדַ֥ע מְבוֹאֽוֹ: (תהלים פרק קד פסוק יט)

טקסט וניקוד:

עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ: (תהלים פרק קד פסוק יט)

טקסט בלבד:

עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו: (תהלים פרק קד פסוק יט)

תיקון קוראים:

עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו: (תהלים פרק קד פסוק יט)

תרגום תהלים:
עֲבַד סִיהֲרָא לְמִימְנֵי בֵיהּ זִמְנַיָּא שִׁמְשָׁא יָדַע עִידָּן טִמּוֹעֵיהּ :

עין המסורה:
עשה - ב' ראשי פסוקים: תה' קד , יט; *איכה ב , יז. מבואו - ד' (ג' מלא וחד חסר): מל' א , יא; תה' נ , א; קד , יט; קיג , ג.

מסורה קטנה:
עשה - ב' רא' פס'; למועדים - ל'; מבואו - ד'.

רש"י:
למועדים - למנות בו זמנים ורגלים. שמש ידע מבואו - אבל ירח לא ידע מבואו; פעמים שבא בארוכה , פעמים שבא בקצרה (ראה ר"ה כה , א).

ראב"ע תהלים פירוש א:
עשה - מפרשים רבים אמרו (ראה רש"י) , כי השם עשה הירח בעבור קביעות מועדי השם. ואין זה מטעם המזמור , רק יספר מעשה בראשית. והזכיר השמש והירח ולא הכוכבים , כי אלה שניהם הם המושלים (ראה בר' א , יח). וטעם להזכירם במקום הזה , כי הם סבת הגשמים כפי תנועתם ומבט המשרתים עליהם , וכפי תולדת המזלות שיהיו בהם. ופירוש עשה ירח למועדים - כי אחר התחברו עם השמש , מועדים ידועים בסוף כל חדש , יתחדש הירח; ולא כן הכוכבים. וכפי תוספת אורו וחסרונו , יתחדשו דברים במתכות ובצמחים ובחיים. וכפי נטות השמש , בצפון או בדרום , ייתחדשו שינויים בכל מקומות היישוב. יש אומרים , כי השם לבדו ידע מבוא השמש; וזה איננו נכון , כי ידוע הוא מבואו בראיות גמורות. רק ספר: יש ללבנה שינויים רבים באורה ותנועותיה , ודרך אחד לשמש לזרוח ולשקוע; ועת שקיעתה אז הוא חושך , וזה הוא תשת חשך. ו"ו חייתו - נוסף.

רד"ק:
עשה ירח למועדים - עתה הזכיר הנבראים ביום הרביעי , והם המאורות; והחל בירח , ואע"פ שהוא המאור הקטן , לפי שהלילה קדם ליום , וליל רביעי שמשו הירח והכוכבים , ובבקר ביום רביעי זרח השמש. אמר: עשה ירח למועדים , כמו שכתוב "והיו לאותות ולמועדים" (בר' א , יד); וזכר הנה למועדים על הירח ולא על השמש , כי בזכרו על הירח הוא הדין לשמש , כמו שכתוב בתורה; וכן בזכרו הירח הוא הדין לכוכבים , שהם מושלים עם הירח. או פירוש עשה ירח למועדים - אמר: עשה ירח כן , להיותו חסר ומלא , לדעת בו המועדים , כלומר: לחלוק בו זמני השנה שהם שנים עשר; לפיכך עשה אותו מלא וחסר , כי בכל חדש וחדש מתחדש באורו , ובזה נדע זמני השנה; והנה יש לנו בו תועלת בזה , לבד תועלת האור שיש לנו ותועלות אחרות. שמש ידע מבואו - הנה הסכימו החכמים כלם , כי הירח גוף חשוך , אין לו אורה אלא מהשמש , כפי התקרבו מהשמש וכפי התרחקו; והנה הירח כאלו לא ידע אורו , כי אין אורו מעצמו אלא מזולתו , זהו בואו למועדים; ולא כן השמש , כי אורו מעצמו , והנה הוא ידע אורו. ומלת מבואו כוללת הזריחה והשקיעה , כי כשהשמש זורח הנה הוא בא על הארץ , וכשהוא שוקע הנה הוא בא תחת הארץ; אלא מפני שיש לו שם אחר בהֵראותו , והוא ה'זריחה' , שמשו בלשון 'בא' בסתם על שקיעתו. ויש לפרש מבואו - על הירח; אמר , כי השמש ידע מבוא הירח בזריחתו ביום רביעי בבקר , ובעת זריחתו היה מבוא הירח ושקיעתו , כאלו הוא ידע זמן מבואו. ורבותינו ז"ל אמרו (ר"ה כה , א): שמש ידע מבואו , ירח לא ידע מבואו , כלומר: לפי שיש במהלכו ארחות עקלקלות , כאלו לא ידע מבואו; ואמרו: פעמים שבא בארוכה , פעמים שבא בקצרה.

ר' מנחם המאירי:
ושב עתה לספר מלאכת הרביעי , שנתלו בו המאורות; ואמר: עשה ירח למועדים - כלומר , שנמשך ממנו שנודע זמן המועדות. ומצד שתנועותיו נבוכות , כמו שנודע בתכונה , וכן שאמרו ז"ל (ר"ה כה , א): 'פעמים בא בארֻכָּה' , עד שנדמה כאלו לא ידע ולא ירגיש - אמר על השמש שהוא ידע מבואו. או נאמר , מצד שהירח אין לו אורה מעצמו אלא מצד השמש.

ר' ישעיה מטראני:
עשה ירח למועדים - שמתחדש בכל מועד הקצוב לו , והשמש ידע מתי משלים המהלך שלו; וחוזר חלילה.
ריכוז קישורים