תנ"ך - שיר
מזמור
לדוד:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שִׁ֖יר
מִזְמ֣וֹר
לְדָוִֽד:
ס
(תהלים פרק קח פסוק א)
שִׁיר
מִזְמוֹר
לְדָוִד:
ס
(תהלים פרק קח פסוק א)
שיר
מזמור
לדוד:
ס
(תהלים פרק קח פסוק א)
שיר
מזמור
לדוד:
ס
(תהלים פרק קח פסוק א)
עין המסורה:
שיר
מזמור
-
ג'
בטעמא
(צירופי
מלים
בטעמים
טרחא
,
מונח):
תה'
לח
,
א;
פג
,
א;
קח
,
א.
שיר
מזמור
-
ה':
ראה
תה'
פג
,
א.
ראב"ע תהלים פירוש א:
שיר
מזמור
לדוד.
נכון
לבי
-
שאשיר.
אף
כבודי
-
נכון
,
כדרך
"שמח
לבי
ויגל
כבודי"
(תה'
טז
,
ט).
ורבי
משה
אמר:
אף
כבודי
תזמר.
רד"ק:
שיר
מזמור
לדוד.
נכון
לבי
אלהים
-
זה
המזמור
נכתב
רובו
במזמור
ס'
,
ושם
כתוב
כי
נאמר
זה
המזמור
"בהצותו
את
ארם
נהרים"
(תה'
ס
,
ב)
,
ושם
פירשנוהו;
ושָנָה
אותו
הנה
,
לא
ידענו
למה.
ואפשר
,
כי
שם
נאמר
על
הענין
שזכר
,
ועתה
אמר
אותו
על
העתיד;
לפיכך
לא
זכר
בזה
מאותו
מענין
המלחמה
דבר.
והפסוקים
ששָנה
בזה
שנאמרו
באותו
המזמור
,
נכון
פירושם
על
קבוץ
הגליות
,
שישובו
ישראל
למקומם
,
כמו
שענינם
שם
,
ששבו
אל
המקומות
אשר
לקחו
מהם
מלכי
ארם.
ומה
שזכר
בפרט
אלה
המקומות:
שכם
וסוכות
וגלעד
(להלן
,
ח
-
ט)
,
וזכר
מן
השבטים
מנשה
ואפרים
(להלן
,
ט)
-
לפי
שמלכות
יוסף
תשוב
לעתיד
תחת
מלכי
יהודה
,
כמו
שכתוב
בנבואת
יחזקאל
"ונתתים
(לפנינו:
ועשיתִם)
לעץ
אחד
והיו
אחד
בידי"
(לז
,
יט);
ואמר
"ועבדי
דוד
מלך
עליהם
ורועה
אחד
יהיה
לכולם"
,
"ולא
יהיו
עוד
לשני
גוים
ולא
יחצו
עוד
לשתי
ממלכות"
(שם
,
כד
,
כב).
ומה
שזכר
מואב
,
פלשת
,
אדום
(להלן
,
י
-
יא)
,
ואינם
במקומותם
לימות
המשיח
,
שכבר
כלו
כל
האומות
ונתערבו
אלה
באלה
,
ואין
היום
גוי
מיוחד
אלא
ישראל
לבדם
-
רוצה
לומר:
המקומות
שהיו
בהם
מקדם
אלו
האומות;
וכן
אמר
בנבואת
ישעיה
לימות
המשיח
"ועפו
בכתף
פלשתים
ימה
יחדו
יבזו
את
בני
קדם
אדום
ומואב
משלוח
ידם
ובני
עמון
משמעתם"
(יא
,
יד);
וכן
זכר
בנבואת
דניאל
לעתיד
"אדום
ומואב
וראשית
בני
עמון"
(יא
,
מא).
והנה
זה
המזמור
כלו
נאמר
פעמַיִם
,
כי
מתחלת
המזמור
עד
"למען
יחלצון
ידידיך"
(להלן
,
ז)
הוא
במזמור
נ"ז
(ח
-
יב)
,
ומן
"למען
יחלצון
ידידיך"
עד
סוף
המזמור
הוא
במזמור
ס'
(ז
-
יד)
,
אלא
שיש
ביניהם
שנוי
מעט
במלות
שונות
,
והענין
אחד;
והנה
הקודמים
נאמרים
על
דוד
עצמו
,
וזה
המזמור
נאמר
על
ימות
המשיח.
ואמר
המזמור
על
לשון
בני
הגלות
ועל
לשון
מי
שהוא
מזרע
דוד
שתהיה
לו
המלוכה.
אמר:
נכון
לבי
אלהים
-
אע"פ
שאני
בגלות
זה
כמה
שנים
,
לא
נואשתי
מן
הגאולה
,
אבל
לבי
נכון
ובטוח
באל
שיגאלנו
,
ואז
אשירה
ואזמרה;
ומלת
אלהים
-
קריאה.
אף
כבודי
-
הנפש
תקָרא
'כבוד'
,
כי
היא
כבוד
הגוף.
והנה
טעם
אשירה
-
בפה
,
ואזמרה
-
בכלי
,
ואף
נפשי
תזמר
בעצמה
במחשבות
השכליות.
ויש
לפרש
אף
כבודי
דבק
עם
"עורה"
ראש
הפסוק
(להלן
,
ג)
,
ויהיה
טעם
"עורה"
לשנַיִם
,
אל
הכבוד
ואל
הנבל
,
וכן
אמר
במזמור
האחר
"עורה
כבודי
עורה
הנבל
וכנור"
(תה'
נז
,
ט).
ר' מנחם המאירי:
שיר
מזמור
לדוד.
נכון
לבי
אלהים
וכו'.
זה
המזמור
כבר
נאמר
כלו
פעם
אחרת
בספר
זה;
קצת
הפסוקים
שבו
,
והם
חמשה
פסוקים
הראשונים
-
במזמור
נ"ז
(ח
-
יב)
,
ושאר
המזמור
,
והם
שמונה
פסוקים
הנשארים
-
בסוף
מזמור
ס'
(יב
-
יד);
אין
ביניהם
חלוף
בענין
,
רק
בחלוף
קצת
תיבות.
וכבר
נזכר
במזמור
נ"ז
,
שהוא
נאמר
"בברחו
מפני
שאול
במערה"
(פס'
א)
,
ובמזמור
ס'
נזכר
,
שהוא
נאמר
"בהצותו
את
ארם
נהרים
ואת
ארם
צובא"
(בנוסחנו:
צובה;
פס'
ב);
ופרטי
המקראות
כבר
ביארנום
שם.
ומכל
מקום
פירשו
קצת
מפרשים
(ראה
רד"ק)
,
שזה
שחזר
אותו
המזמור
,
הנה
הוא
שפע
נבואי
העירוֹ
,
לזָכרו
על
זה
הגלות;
ואע"פ
שהלשון
אחד
,
נשתנה
הֵנָּה
בענין.
ואמר:
נכון
לבי
אלהים
-
שאיני
מתיאש
מן
הגאולה
לאורך
הגלות
,
אלא
לבי
נכון
,
כלומר:
בטוח
ובריא
על
הגאולה
,
ולכן
אשירה
ואזמרה.
אף
כבודי
-
רוצה
לומר:
נפשי
,
כלומר:
אף
נפשי
בטוחה
בכך;
והוא
כפל
ענין.
ר' ישעיה מטראני:
שיר
מזמור
לדוד.
נכון
לבי
-
נאמן
לבי
עמך.
אף
כבודי
-
ישיר
ויזמר.