תנ"ך - בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לעז:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז: (תהלים פרק קיד פסוק א)

טקסט וניקוד:

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז: (תהלים פרק קיד פסוק א)

טקסט בלבד:

בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לעז: (תהלים פרק קיד פסוק א)

תיקון קוראים:

בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לעז: (תהלים פרק קיד פסוק א)

תרגום תהלים:
בְּמִפַּק יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם דְּבֵית יַעֲקֹב מֵעַמָּא בַּרְבְּרָאֵי :

מסורה קטנה:
בצאת ישראל - ל'; לעז - ל'.

רש"י:
מעם לועז - עם שפת לשון אחר שאינו לשון הקדש; וחבירו: "את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה" (יש' לג , יט) , ונו"ן ולמ"ד מתחלפות זו בזו , כמו "נשכה" (נחמ' יג , ז) שהיא "לשכה" (שם , ח) בספר עזרא.

ראב"ע תהלים פירוש א:
בצאת ישראל. לועז - כמו (נדרים צ , ב) 'לעז על בניה' , או (משנה מגילה ב , א) 'ללועזות'.

רד"ק:
בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לעז - מדבר בלשון אחרת , שאינו לשון עברי; כלומר: יצאו מעם שלא היו מבינים לשונם , כמו שכתוב בקללות "גוי אשר לא תשמע לשונו" (דב' כח , מט). אע"פ שאי אפשר שלא היו מבינים , שהרי היו ביניהם כמה שנים - אפשר שקצתם היו מבינים , אותם שהיו עובדים ביניהם , והיו בהם שלא יצאו ממקומם שהיה מיוחד להם , והיא ארץ גשן , והיו מדברים בלשון עברי; ואפילו אותם שהיו יוצאים ביניהם , עם המצרים היו מדברים לשון מצרי בהכרח , אבל בינם לבינם היו מדברים לשונם , שהוא לשון עברי. והנה היו מוכרחים ללשון אחרת , והאל הוציאם מאותו עם שהיה לועז. וכן בדברי רבותינו ז"ל (משנה מגילה ב , א): אבל קורין אותה ללעוזות בלעז.

ר' מנחם המאירי:
בצאת ישראל וכו'. מצד שכיוֵן במזמור שלפניו להודיע יחוד האל והשגחתו בתחתונים , והיותו גומל לטובים , כיוֵן בזה להודיע יכלתו בשנוי הטבעים; וספר הענין ביציאת מצרים , ואמר: בצאת ישראל ממצרים. ובית יעקב מעם לועז - רוצה לומר: עם מדבר בלשון אחרת , לא בלשון עברי.

ר' ישעיה מטראני:
בצאת ישראל ממצרים - כלומר: כשיצא ישראל ממצרים. בית יעקב - כשיצא מעם לועז. לועז יקרא כל לשון שאינו לשון הקודש; ודומה לו במשנה (מגילה ב , א): וקורין ללעוזות בלעז.
ריכוז קישורים