תנ"ך - הלוך ילך׀ ובכה נשא משך־הזרע בא־יבא ברנה נשא אלמתיו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הָ֮ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ׀ וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֪א מֶשֶׁךְ־הַ֫זָּ֥רַע בֹּא־יָבֹ֥א בְרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו: פ (תהלים פרק קכו פסוק ו)

טקסט וניקוד:

הָלוֹךְ יֵלֵךְ׀ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ־הַזָּרַע בֹּא־יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: פ (תהלים פרק קכו פסוק ו)

טקסט בלבד:

הלוך ילך׀ ובכה נשא משך־הזרע בא־יבא ברנה נשא אלמתיו: פ (תהלים פרק קכו פסוק ו)

תיקון קוראים:

הלוך ילך׀ ובכה נשא משך־הזרע בא־יבא ברנה נשא אלמתיו: פ (תהלים פרק קכו פסוק ו)

תרגום תהלים:
מְהַלְּכָא יְהַלַּךְ בִּבְכִיתָא תּוֹרָא דִמְסוֹבַר נוּגְדָּא דְבַר זַרְעָא מֵיתָא יֵיתֵי בְתוּשְׁבַּחְתָּא כַּד יְסוֹבַר אֱיסַרְתּוֹי וְרָעֵי חַזְיָן מִן תְּלָמָא :

עין המסורה:
בא - ד' חסר בכתיבייא (בלישנא): תה' קה , יט; קכו , ו; אס' ה , יד; דה"ב כה , ח. בא - ה' חסר בשמואל ובכתובים (בלישנא): ראה תה' קה , יט.

מסורה קטנה:
בא - ד' חס' בכת'; אלמתיו - ל'.

רש"י:
כאפיקים בנגב - כאפיקי מים בארץ יבשה , שמלחלחים אותה , כן נהיה מרטיבים בשובך את שבותינו (בנוסחנו כתיב , וקרי: שביתנו); אשר הזורעים בה , בארץ ציה , בדמעה - דואגים , שסבורים שמא לא תצמח , ברנה קוצרים על ידי אפיקי מים כשהם משולחים בה. הלך (בנוסחנו: הלוך) ילך וגו' - כך ישראל , זורעים לפניך צדקה בדמעה בגלות , וברנה יקצרו כשתשלם משכורתם לעתיד.

ראב"ע תהלים פירוש א:
הלוך - הטעם: היה בוכה , שיפחד שיאבד הזרע. וטעם משך - הכלי , שיש בו הזרע. ו"ו אלומותיו - שב אל הזרע , וזה משל לשכר שומרי התורה וסובלי הגלות.

רד"ק:
הלוך ילך. משך הזרע - פירוש: יְקר הזרע; וכן "ומשך חכמה מפנינים" (איוב כח , יח) - יקר החכמה. ונקרא הדבר היקר 'משך' , לפי ששמו נמשך למרחוק. והזרע יקר בארץ הנגב , והעני , הנושא אותו והולך אל השדה לזרעו , הולך ובוכה , מפחדו שמא יאבד ולא יצמח מפני יַבְשוּת הארץ; והאל רואה דמעיו ומרחם עליו וממטיר על הארץ; ובעת הקציר יבא אל ביתו ברנה , תחת אשר היה הולך ובוכה בעת הזרע , וישא ברנה אלומות קצירו אל ביתו. כן ישראל בגלות: סובלי עול הגלות ונושאי משא המסים לקיים התורה והמצות , שהוא הזרע במשל; ובעת הגאולה , שהוא עת הקציר , יבאו אל ארץ ישראל ברנה , ישאו אלומות הטובות שייטיב עמהם האל , ויצאו מהגלות בכסף ובזהב.

ר' מנחם המאירי:
וכן נושא משך הזרע - והוא הכלי שהזורע נושא בו הזרע; ונקרא כן , על שהזרע נזרע במשך השדה. ואמר: הלוך ילך ובכה - רוצה לומר: מרוב פחדו. ובסוף יבא ברנה - במשא אלומותיו. והמשל: כי עשיית הטוב הוא הנקרא 'זריעה' , כדרך "זרעו לכם לצדקה" (הו' י , יב) , והגמול הוא ה'קצירה' , כדרך "וקצרו (בנוסחנו: קצרו) לפי חסד" (שם). ואמר , שישראל מקיימים המצות בגלות בדמע , ליראתם מפני צרת הגלות; ומיחלים לאל ומתפללים לפניו , שיתן להם יכולת לסבול , ויתנם מחיה מעט בעבדותם (ע"פ עז' ט , ח). ואז , בעת הגאולה , יקחהו חלקם בגמול ובאו ציון ברנה (ע"פ יש' לה , י). וראיתי מי שפירשו לענין חיי העולם הבא; וקרא הטובות שאדם עושה בעולם הזה 'זריעה' , והגמול לעולם הנצח - 'קצירה ברנה' , כענין "יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו" (שה"ש ד , טז). ופירש בנושא אלומותיו - שהוא חסר למ"ד , כלומר: בא יבא ברנה לנושא אלומותיו; והוא השכל הפועל , אשר ממנו נאצלו הצורות הנדבקות בחומר , ואליו ישובו. והדברים טובים בעצמם , אלא שאין פרטי המקראות נמשכים יפה עליהם.

ר' ישעיה מטראני:
הזורעים בדמעה - על "שובה" (לעיל , ד) עונה; כלומר: תוציאנו מאפילה לאורה כמו אותם שזורעין בדמעה , שאינן סבורין שיצמח תבואתם , ולבסוף קוצרים ברינה; וכמו אותו שהולך ובוכה כשנושא... הזרע לזרוע , ולבסוף , כשבא מן השדה ונושא אלומותיו , בוא יבוא ברינה.
ריכוז קישורים