תנ"ך - אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַתָּ֣ה יָ֭דַעְתָּ שִׁבְתִּ֣י וְקוּמִ֑י בַּ֥נְתָּה לְ֝רֵעִ֗י מֵרָחֽוֹק: (תהלים פרק קלט פסוק ב)

טקסט וניקוד:

אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק: (תהלים פרק קלט פסוק ב)

טקסט בלבד:

אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק: (תהלים פרק קלט פסוק ב)

תיקון קוראים:

אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק: (תהלים פרק קלט פסוק ב)

תרגום תהלים:
אַתְּ קוּמָּךְ גְּלֵי אוֹתָבוּתִי לְמֶעֱסַק בְּאוֹרַיְתָא וְאוֹקָמוּתִי לְמֵיזַל בִּקְרָבָא אִיתְבַּיֵּינְתָּא לְחַבָּרוּתִי בִכְנִישְׁתָּךְ מִן עַם רַחִיק :

עין המסורה:
אתה - י"ז ראשי פסוקים בסיפרא: ראה תה' עד , יג. וקומי - ב' מלרע (בלישנא): צפ' ג , ח; תה' קלט , ב.

מסורה קטנה:
וקומי - ב' מלרע; בנתה - ל'.

רש"י:
בנתה לרעי למרחוק - בנתה מרחוק למושכני אל ריעותך וחיבתך; לרעי - לחברני אליך.

ראב"ע תהלים פירוש א:
אתה תדע שבתי וקומי , והטעם: כי תנועות האדם הפוכות , והכל כפי צורך האדם ומחשבתו וחפצו. על כן מלת לרעי - כמו 'מחשבתי'; וכמוהו "וברעיון לבו" (קה' ב , כב) , ובארמית "רעיונך על משכבך סליקו" (דנ' ב , כט). ובאה המלה עם למ"ד , כמו "הרגו לאבנר" (ש"ב ג , ל). וטעם מרחוק - מזמן רחוק , כמו "מרחוק יי' נראה לי" (יר' לא , ב); והנה הטעם: קודם רעי , כדרך "בטרם אצרך בבטן ידעתיך" (יר' א , ה). וטעם להוסיף אתה - כי אתה לבדך תדע מספר כל תנועותי , לא האדם בעצמו.

רד"ק:
אתה ידעת שבתי וקומי - הזכיר מתנועת האדם הישיבה והקימה , כי בחפץ האדם ישב ויקום , כי כשישב וירצה לקום , חשב בלבו הדבר שבעבורו ירצה לקום; אם היה עומד וירצה לשבת , חשב בלבו הדבר שבעבורו ירצה לשבת; והנה חפץ האדם ומחשבתו - ידעם האל , ויבינם למרחוק , כלומר: קודם שיחשב. לרעי - למחשבי , מן "וברעיון לבו" (קה' ב , כב).

ר' מנחם המאירי:
ופירט בזה רוב תנועות האדם ― והזכיר מהם ארבעה: הישיבה והקימה , והוא אמרו: שבתי וקומי; וההליכה והשכיבה , והוא אמרו: ארחי ורבעי. ומלת רבעי - מענין 'רביצה' , מלשון תרגום (ראה ת"א במ' כב , כז). ואלו הארבעה הם רוב תנועות האדם , והאדם נעתק תמיד מזו לזו ― כלומר , שכל תנועותי ידעת , הם וסיבותיהם. ורעי - רוצה לומר: מחשבי , מלשון "רעיון" (קה' א , יז). ומרחוק - רוצה לומר: מזמן רחוק; כלומר: קודם שאחשוב אותה , אתה ידעת. וזרית - כמו 'הִקַפת' , מלשון "זר זהב" (שמ' כה , יא); משל כמקיף הדבר , שאינו יכול לזוז משם בלתי ידיעתו. וכל דרכי הסכנת (בנוסחנו: הסכנתה) - לשון רגילות; והוא כעין מה שפירשנו בענין "יי' חקרתני ותדע" (לעיל , א). וידוע , שידיעת האדם במה שמורגל בו תמיד הוא אצלו ידיעה ברורה; ולזה אמר , דרך השאָלה באל , שידיעתו ברורה כידיעת הדבר המורגל תמיד. ויש לפרש הסכנת - פעל יוצא , והוא חוזר על תנועות האיברים שהוזכרו , ומלת וכל - חסר בי"ת; כלומר: ובכל דרכי ועניני הרגלת איברי בכל אותן התנועות הצריכות להם. כי כל איברי האדם מונחים בחכמה וסדר , וצריכים זה לזה על צד רחוק או קרוב; ותכף שירצה לנוע באי זו מן התנועות - כל האיברים הצריכים לכך , חיצונים ופנימיים , נשמעים ונאותים לעזר התנועה; אבל , שהורגלו האיברים בכך מצד טבעם המונח בהם מאת האל יתעלה.

ר' ישעיה מטראני:
בנתה לרעי מרחוק - הבינותה לרעיוניי ומחשבותיי למרחוק , קודם שחישבתי אותה; ואיך אוכל ליסתר מפניך?! ריעי - כמו "רעיוניי" (דנ' ז , כח) , ונחסרה למ"ד הפֹּעל.
ריכוז קישורים