תנ"ך - יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה־דעת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

י֣וֹם לְ֭יוֹם יַבִּ֣יעַֽ אֹ֑מֶר וְלַ֥יְלָה לְּ֝לַ֗יְלָה יְחַוֶּה־דָּֽעַת: (תהלים פרק יט פסוק ג)

טקסט וניקוד:

יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּעַת: (תהלים פרק יט פסוק ג)

טקסט בלבד:

יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה־דעת: (תהלים פרק יט פסוק ג)

תיקון קוראים:

יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה־דעת: (תהלים פרק יט פסוק ג)

תרגום תהלים:
יוֹמָא לְיוֹמָא מוֹסִיף וּמַוְועֵי מֵימְרָא וְלֵילְיָא לְלֵילְיָא פָּעֵית וּמְחַוֵּי מַנְדְּעָא :

עין המסורה:
אמר - ו' בסגול: חב' ג , ט; תה' יט , ג , ד; סח , יב; עז , ט; איוב כב , כח. ולילה - ו': שמ' יג , כא; *תה' יט , ג; כב , ג; קלט , יא , יב; נחמ' ו , י.

מסורה קטנה:
יום ליום - ל'; אמר - ו'; ולילה - ו'; ללילה - ל'.

רש"י:
השמים מספרים כבוד אל - המשורר עצמו פירש את הדבר: אין אומר ואין דברים - אינן מדברים עם הבריות , אלא מתוך שבכל הארץ יצא קום ומאירים לבריות , מתוך כך מספרים הבריות כבוד אל ומודים ומברכים על המאורות. [ומעשה ידיו מגיד הרקיע - הכוכבים ואת המזלות , שהם מעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא אשר הם שם , כמו שנאמר "ויתן אותם אלהים ברקיע השמים" (בר' א , יז) , ומשם מגידים כבודו.] יום ליום יביע אומר - מעשה בראשית מתחדש מיום אל יום; לערב חמה שוקעת וזורחת לבקר , ומתוך כך יביעו הבריות אמרי שבח על ידי הימים והלילות , שמורים את הבריות לקלס ולהודות. [מנחם (מחברת: 'בע') פתר יביע - לשון "מעין נובע" (ראה מש' יח , ד). יחוה - לשון 'הגדה'.] בכל הארץ יצא קום - השמים , שהם נמתחים על פני כל הארץ , ומחמת כן בקצה תבל מליהם - שהכל מדברים נפלאות שהם רואים. לשמש שם הקדוש ברוך הוא אהל בהם , בשמים; מכאן שהשמש נתון בתוך תיקו. תנחומא (תנח' תצוה ח).

ראב"ע תהלים פירוש א:
יום - יש ראיות גמורות מחכמת החשבון , כי מערכת השבעה משתנה בכל חלקיה , ולעולם לא תִמָּצֵא מתכונת מערכת דומה לאחרת , אילו היה העולם עומד אלפי אלפים רבבות שנים; גם זה מפורש בספר 'יצירה' (ב , ג). ובעבור זה , מה יתחדש ביום הזה יודיענו ליום הבא , זה לזה ודור אל דור; כי בכל יום יש דבר חדש. ואין טענה מדברי שלמה "ואין כל חדש" (קה' א , ט) , כי על הכלל ידבר. יביע - שלא יפסק , כמו "מבוע" (קה' יב , ו); או כמו 'יגיד': "הנה יביעון בפיהם" (תה' נט , ח). יחוה - כמו "אחוך שמע לי" (איוב טו , יז). וטעם יום ולילה - הזמן עומד.

רד"ק:
יום ליום יביע אמר. יביע - ידבר , כמו "הנה יביעון בפיהם" (תה' נט , ח); "תבענה שפתי" (תה' קיט , קעא). ופירושו: היום הזה ידבר בעבור היום הבא אחריו , והלילה בעבור הלילה שיבא , כלומר , כי סדר התנועות ביום ובלילה כמו שהיה מששת ימי בראשית , כן הוא וכן יהיה לעולם , לא נשתנה ולא נתחלף דבר; אם כן היום הזה מגיד בעבור מחר , כי ידוע כי כן יהיה.

ר' מנחם המאירי:
והוא שאמר , שהספור הוא יום ליום ולילה ללילה - רוצה לומר: תמיד , בלא הפסק. ושאין הספור ההוא באמירה ודבור , אין אומר ואין דברים - רק בבחינת האדם בהם ובענייניהם. ויביע - כמו 'ידבר'. וקצת חכמינו ביארו ענין הספור על השגתם , והוא: שהגלגלים חיים , משכילים ומשיגים , עובדים אדוניהם ומְהַלְלים שבח גדול ומַהֲלָלים עצומים. וזהו יום ליום - כלומר: בלא הפסק , ושהדבור אינו בפה ובלשון , אבל ציור שכלי. והוא המאמר המהַלֵּל האמתי , כי הדבור אינו , רק ספור מה שיצוייר , והציור הוא עצם המַהֲלָל והשבח. וקצת חכמי זולתינו פירשו , באמרו אין אומר ואין דברים - כענין "כל דבר לא יכחד מן המלך" (ש"ב יח , יג); כלומר: אין שום אומר ולא שום דבר , אע"פ שיֵאָמרוּ בחשאי הרבה מאד , שלא ישָּׁמע קולם. ואין לו המשך בחבור המקראות , אלא אם כן נפרש "השמים מספרים" וכו' (לעיל , ב): ואע"פ שאין זה מורגש אלינו , הכל נודע מצד המחקר השכלי , ואין שום דבר נעלם מן השכל שלא יבין ממנו קצת.

ר' ישעיה מטראני:
יום ליום יביע אומר - בכל יום ויום מגיד מעשה ידיו שלבורא , וגורם שיאמרו לפניו זמירות ותושבחות. וכל לילה יחוה דעתו וחכמתו שלבורא; שבני אדם מסתכלים בכוכבים ומכירים חכמתו ודעתו שלבורא.
ריכוז קישורים