תנ"ך - אין־אמר
ואין
דברים
בלי
נשמע
קולם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֵֽין־אֹ֭מֶר
וְאֵ֣ין
דְּבָרִ֑ים
בְּ֝לִ֗י
נִשְׁמָ֥ע
קוֹלָֽם:
(תהלים פרק יט פסוק ד)
אֵין־אֹמֶר
וְאֵין
דְּבָרִים
בְּלִי
נִשְׁמָע
קוֹלָם:
(תהלים פרק יט פסוק ד)
אין־אמר
ואין
דברים
בלי
נשמע
קולם:
(תהלים פרק יט פסוק ד)
אין־אמר
ואין
דברים
בלי
נשמע
קולם:
(תהלים פרק יט פסוק ד)
תרגום תהלים:
לֵית
מֵימַר
דְּתוּרְעֲמוּתָא
וְלֵית
מִלֵּי
דְשִׁגּוּשָׁא
וְלָא
מִשְׁתְּמַע
קָלְהוֹן
:
עין המסורה:
אמר
-
ו'
בסגול:
ראה
לעיל
,
ג.
נשמע
-
ד'
בקמץ:
יר'
ג
,
כא;
לא
,
יד;
תה'
יט
,
ד;
נחמ'
ו
,
ו.
(וכל
אתנחתא
וסופי
פסוקים
דכותהון).
רש"י:
השמים
מספרים
כבוד
אל
-
המשורר
עצמו
פירש
את
הדבר:
אין
אומר
ואין
דברים
-
אינן
מדברים
עם
הבריות
,
אלא
מתוך
שבכל
הארץ
יצא
קום
ומאירים
לבריות
,
מתוך
כך
מספרים
הבריות
כבוד
אל
ומודים
ומברכים
על
המאורות.
[ומעשה
ידיו
מגיד
הרקיע
-
הכוכבים
ואת
המזלות
,
שהם
מעשה
ידיו
של
הקדוש
ברוך
הוא
אשר
הם
שם
,
כמו
שנאמר
"ויתן
אותם
אלהים
ברקיע
השמים"
(בר'
א
,
יז)
,
ומשם
מגידים
כבודו.]
יום
ליום
יביע
אומר
-
מעשה
בראשית
מתחדש
מיום
אל
יום;
לערב
חמה
שוקעת
וזורחת
לבקר
,
ומתוך
כך
יביעו
הבריות
אמרי
שבח
על
ידי
הימים
והלילות
,
שמורים
את
הבריות
לקלס
ולהודות.
[מנחם
(מחברת:
'בע')
פתר
יביע
-
לשון
"מעין
נובע"
(ראה
מש'
יח
,
ד).
יחוה
-
לשון
'הגדה'.]
בכל
הארץ
יצא
קום
-
השמים
,
שהם
נמתחים
על
פני
כל
הארץ
,
ומחמת
כן
בקצה
תבל
מליהם
-
שהכל
מדברים
נפלאות
שהם
רואים.
לשמש
שם
הקדוש
ברוך
הוא
אהל
בהם
,
בשמים;
מכאן
שהשמש
נתון
בתוך
תיקו.
תנחומא
(תנח'
תצוה
ח).
ראב"ע תהלים פירוש א:
אין
-
הזכיר
כי
אין
לשמים
פה
כגוף
בן
אדם.
וטעם
אומר
-
הם
ה'דִבורים'
שיש
להם
טעם
שלם
,
כאומר
'ראובן
חי';
וזה
לא
יהיה
,
רק
מחבור
דברים
-
וה'דבר'
הוא
'ראובן';
וה'קול'
-
ישמיע
אות
רי"ש
'ראובן'.
והנה
הזכיר
,
כי
במראה
העין
שלגוף
ומראה
עין
הנשמה
הפנימית
החכמה
יראה
אמונת
ספור
שמים
ומה
שיגיד
הרקיע
(ראה
לעיל
,
ב).
רד"ק:
אין
אומר
-
כבר
פרשנוהו
(לעיל
,
ב).
ר' מנחם המאירי:
והוא
שאמר
,
שהספור
הוא
יום
ליום
ולילה
ללילה
-
רוצה
לומר:
תמיד
,
בלא
הפסק.
ושאין
הספור
ההוא
באמירה
ודבור
,
אין
אומר
ואין
דברים
-
רק
בבחינת
האדם
בהם
ובענייניהם.
ויביע
-
כמו
'ידבר'.
וקצת
חכמינו
ביארו
ענין
הספור
על
השגתם
,
והוא:
שהגלגלים
חיים
,
משכילים
ומשיגים
,
עובדים
אדוניהם
ומְהַלְלים
שבח
גדול
ומַהֲלָלים
עצומים.
וזהו
יום
ליום
-
כלומר:
בלא
הפסק
,
ושהדבור
אינו
בפה
ובלשון
,
אבל
ציור
שכלי.
והוא
המאמר
המהַלֵּל
האמתי
,
כי
הדבור
אינו
,
רק
ספור
מה
שיצוייר
,
והציור
הוא
עצם
המַהֲלָל
והשבח.
וקצת
חכמי
זולתינו
פירשו
,
באמרו
אין
אומר
ואין
דברים
-
כענין
"כל
דבר
לא
יכחד
מן
המלך"
(ש"ב
יח
,
יג);
כלומר:
אין
שום
אומר
ולא
שום
דבר
,
אע"פ
שיֵאָמרוּ
בחשאי
הרבה
מאד
,
שלא
ישָּׁמע
קולם.
ואין
לו
המשך
בחבור
המקראות
,
אלא
אם
כן
נפרש
"השמים
מספרים"
וכו'
(לעיל
,
ב):
ואע"פ
שאין
זה
מורגש
אלינו
,
הכל
נודע
מצד
המחקר
השכלי
,
ואין
שום
דבר
נעלם
מן
השכל
שלא
יבין
ממנו
קצת.
ר' ישעיה מטראני:
אין
אומר
ואין
דברים
-
אין
להם
לשמים
לא
אומר
ולא
דברים
,
ובל
נשמע
קולם.