תנ"ך - למנצח על־אילת השחר ס מזמור לדוד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר ס מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: (תהלים פרק כב פסוק א)

טקסט וניקוד:

לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר ס מִזְמוֹר לְדָוִד: (תהלים פרק כב פסוק א)

טקסט בלבד:

למנצח על־אילת השחר ס מזמור לדוד: (תהלים פרק כב פסוק א)

תיקון קוראים:

למנצח על־אילת השחר ס מזמור לדוד: (תהלים פרק כב פסוק א)

תרגום תהלים:
לְשַׁבָּחָא עַל תְּקוֹף קוּרְבַּן תְּדִירָא דִקְרִיצְתָּא תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד :

עין המסורה:
אילת - ג': יר' יד , ה; תה' כב , א; מש' ה , יט.

מסורה קטנה:
אילת - ג'.

רש"י:
על אילת השחר - שם כלי שיר. דבר אחר (ראה שו"ט כב , יא): על כנסת ישראל , שהיא אילת אהבים (ע"פ מש' ה , יט) הנשקפה כמו שחר (ע"פ שה"ש ו , י); ורבותינו (ראה שו"ט כב , א) דרשוהו באסתר. [ומנחם (מחברת: 'איל') פתר אילת - לשון מעוז , כמו "אילותי לעזרתי חושה" (להלן , כ).] [השחר - לשון 'שחרית'. ומנחם (מחברת: 'שחר') פתר לשון בּקוּר , כמו "שוחר טוב יבקש רצון" (מש' יא , כז) , וכמו "לשחר פניך" (מש' ז , טו).]

ראב"ע תהלים פירוש א:
למנצח על איילת השחר - כאשר יראה כח עלות השחר; ויש אומרים , כי הוא שם כלי ניגון. וידענו , כי יו"ד "איילותי" (להלן , כ) , "כגבר אין אייל" (תה' פח , ה) - בלא דגש , על כן הוא רחוק להיות איילת נגזרת מזאת הגזרה; והנכון בעיני , כי הוא תחלת פיוט , נעשה על דרך דברי חשק , כמו "אילת אהבים" (מש' ה , יט); וזה המזמור על נועם ניגונו.

רד"ק:
למנצח על אילת השחר - יש מפרשים (ראה רש"י) , כי אילת השחר הוא כלי מכלי הנגון; ויש מפרשים (ראה ת"י; מחברת: 'איל') אילת - מן "אילותי לעזרתי חושה" (להלן , כ) , כלומר , שהיה נאמר זה המזמור בכח עלות השחר. ויש מפרשים כי אילת - שם כוכב הבקר; וכן בדברי רבותינו ז"ל (ירוש' יומא ג , ב [מ , ב]) , קורין כוכב הבקר 'אילתא'; והם אמרו (שם ושו"ט כב , א ואי') , כי על אסתר נאמר זה ועל ישראל שהיו בגלות באותו הזמן. ויש מפרשים אותו על דוד בעודנו בורח מפני שאול. והנכון , כי אילת השחר נאמר על כנסת ישראל שהם בזה הגלות , וסוף המזמור יוכיח זה. וקראם אילת כמו שהמשיל אותם בשיר השירים "בצבאות או באילות השדה" (שה"ש ב , ז; ג , ה). והשחר - פירושו: יופי וזֹהר , שהיה להם יופי וזֹהר; כמו שאמר עליהם "הנשקפה כמו שחר" (שם ו , י); ועתה הם בחשכה בגלות הזה זה כמה , כאלו הם נשכחים ונעזבים , וקוראים מן הגלות:

ר' מנחם המאירי:
למנצח על אילת השחר וגו' - יש מפרשים (ראה רש"י וראב"ע) , שהוא שם לאחד מכלי הנגון , קולו ערב מאד; מתחיל בנמוך , והקול עולה מעט מעט , כתוספת האור אחר השחר מעט מעט. ורבותינו אמרו (ירוש' יומא ג , ב [מ , ב]) לכוכב השחר: אילתא. וכן הלועזות לועזים אותו: 'אישטילה מטינאל'. ויש מפרשים אותו (ראה רד"ק) על כנסת ישראל; וקראה אילת , כמו שהמשילם בשיר השירים "בצבאות או באילות השדה" (ב , ז) , וכן שקראהּ שָם "הנשקפה כמו שחר" (ו , י). וכונת המזמור - קצת רבותינו עליהם השלום פירשוהו (שו"ט כב , א - ה): נבואה על אסתר ועל ישראל שהיו באותו זמן בגלות בבל. ויש מפרשים אותו (ראה ראב"ע) על דוד עצמו , בעודנו בורח מפני אויביו. או אפשר , שאמָרוֹ בהלחמו עם פלשתים , "וישבי בנוב חשב להכות את דוד ויעזור לו אבישי"; ונאמר שם "אז נשבעו אנשי דוד לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה" (ראה ש"ב כא , טז - יז). נראה , שהיה אז בפחד ובסכנה גדולה , כפשע בינו ובין המות (ע"פ ש"א כ , ג) , ואז אמר זה המזמור. ועקר הדברים , שהוא נאמר בנבואה על זה הגלות הארוך. ואמָרוֹ לשון יחיד , על העם , כשהוא כאיש אחד בגלות; ותחת היותם איילת השחר , הם בו בחשכה גדולה. ואתה תמשיך ענין המזמור לכל ענין שתרצה , אלא שבכללו הוא נמשך יותר יפה לכל זה הגלות.

ר' ישעיה מטראני:
למנצח על אילת השחר - מזמור זה חיבר דוד על נועם פיוט שתחילתו אילת השחר.
ריכוז קישורים