תנ"ך - תקעו
בחדש
שופר
בכסה
ליום
חגנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
תִּקְע֣וּ
בַחֹ֣דֶשׁ
שׁוֹפָ֑ר
בַּ֝כֵּ֗סֶה
לְי֣וֹם
חַגֵּֽנוּ:
(תהלים פרק פא פסוק ד)
תִּקְעוּ
בַחֹדֶשׁ
שׁוֹפָר
בַּכֵּסֶה
לְיוֹם
חַגֵּנוּ:
(תהלים פרק פא פסוק ד)
תקעו
בחדש
שופר
בכסה
ליום
חגנו:
(תהלים פרק פא פסוק ד)
תקעו
בחדש
שופר
בכסה
ליום
חגנו:
(תהלים פרק פא פסוק ד)
תרגום תהלים:
תְּקַעוּ
בְיַרְחָא
דְתִשְׁרִי
שׁוֹפָרָא
בְּיַרְחָא
דְמִתְכַּסִי
יוֹמֵי
חַגַּיָּא
דִילָנָא
:
עין המסורה:
בכסה
-
ב'
(אחד
בה"א
ואחד
באל"ף
,
בלישנא):
תה'
פא
,
ד;
מש'
ז
,
כ.
רש"י:
בחדש
-
בחידוש
הלבנה.
בכסה
-
יום
מועד
קבוע
לכך
,
וכן
"ליום
הכסא
יבא
לביתו"
(בנוסחנו:
ביתו;
מש'
ז
,
כ)
-
למועד
הקבוע
(ראה
ביצה
טז
,
א).
ראב"ע תהלים פירוש א:
תקעו
בחדש
-
תחלת
חדוש
הלבנה;
כמו
"חדשיכם
ומועדיכם";
"חדש
ושבת"
(יש'
א
,
יד
,
יג).
וכתובה
בתורה
תקיעת
החצוצרות
(ראה
במ'
י
,
י)
,
ונכון
הוא
שהיו
תוקעים
גם
בשופרות.
ורבותינו
ז"ל
פירשוהו
(ר"ה
לג
,
ב
-
לד
,
א)
על
יום
ראש
השנה;
וטעם
בכסא
(בנוסחנו:
בכסה)
-
שהלבנה
מתכסה
בו.
והנה
כן
משפט
כל
חדש!
ומלת
חגינו
-
זביחת
הכבשים
,
כמו
"חגים
ינקופו"
(יש'
כט
,
א);
"אסרו
חג
בעבותים"
(תה'
קיח
,
כז).
ולפי
דעתי
,
שמלת
כסא
-
כמו
'זמן
קבוע'
,
או
'מועד
ידוע';
וככה
"ליום
הכסא
יבוא
ביתו"
(מש'
ז
,
כ).
רד"ק:
תקעו
בחדש
שופר.
בחדש
-
יום
ראשון
של
חדש
נקרא
'חדש';
כמו
"מחר
חדש"
(ש"א
כ
,
יח);
כי
בו
תתחדש
הלבנה
,
וכל
החדש
נקרא
על
שמו
'חדש'.
ואמר:
תקעו
בזה
היום
,
שהוא
ראש
חדש
,
תקעו
שופר
-
בשופר;
כמו
שצוה
אתכם
משה
"באחד
לחדש
השביעי
זכרון
תרועה"
(וי'
כג
,
כד).
ונראה
,
כי
זה
הוא
טעם
מצות
התרועה
בראש
השנה
,
לפי
שבָּטלו
אבותינו
מעבודתם
ונחו
מיגיעתם
ביום
זה
(ראה
ר"ה
יא
,
ב)
,
והתרועה
הוא
סימן
שלוח
עבדים
,
כמו
שצוה
הקדוש
ברוך
הוא
תקיעת
שופר
ביום
הכפורים
של
יובל
(ראה
וי'
כה
,
ט
-
י)
,
שהיה
סימן
לשלוח
עבדים
וצאתם
מרשות
אדניהם.
כן
צוה
הקדוש
ברוך
הוא
לתקוע
בראש
השנה
,
לזכר
כי
ביום
זה
בטלה
העבודה
והיה
תחלת
חירותינו.
בכסה
ליום
חגנו.
בכסה
-
בזמן
ומועד;
וכן
"ליום
הכסא
יבא
ביתו"
(מש'
ז
,
כ).
ליום
חגנו
-
שהוא
חג
מן
החגים
הידועים
לנו.
ר' מנחם המאירי:
ובחדש
-
פירושו:
ביום
החדש
,
שבו
תתחדש
הלבנה;
והוא
יום
ראשון
של
תשרי.
ובכסא
(בנוסחנו:
בכסה)
-
כמו
'במועד'.
[או
הוא
מלשון
"תכוסו
על
השה"
(שמ'
יב
,
ד)
,
ורוצה
לומר:
באותו
חדש
שהוא
חשבון
לחג
הסכות
,
שהוא
נקרא
'חג'
סתם
(ראה
וי'
כג
,
לט;
דב'
טז
,
יד).]
ליום
חגינו
-
הוא
ראש
השנה.
ר' ישעיה מטראני:
תקעו
שופר
בחודש
-
דרכם
היה
לעשות
ראש
החודש
כמו
יום
טוב
,
לשמוח
בו
לפני
הבורא.
בכסא
(בנוסחנו:
בכסה)
ליום
חגינו
-
ותקעו
שופר
לכל
יום
חגינו
שבא
לזמן
קצוב;
ודומה
לו
"ליום
הכסא
יבוא
ביתו"
(מש'
ז
,
כ).