תנ"ך - גם־צפור
מצאה
בית
ודרור׀
קן
לה
אשר־שתה
אפרחיה
את־מזבחותיך
ה'
צבאות
מלכי
ואלהי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
גַּם־צִפּ֨וֹר
מָ֪צְאָה
בַ֡יִת
וּדְר֤וֹר׀
קֵ֥ן
לָהּ֮
אֲשֶׁר־שָׁ֪תָה
אֶפְרֹ֫חֶ֥יהָ
אֶֽת־מִ֭זְבְּחוֹתֶיךָ
יְהוָ֣ה
צְבָא֑וֹת
מַ֝לְכִּ֗י
וֵאלֹהָֽי:
(תהלים פרק פד פסוק ד)
גַּם־צִפּוֹר
מָצְאָה
בַיִת
וּדְרוֹר׀
קֵן
לָהּ
אֲשֶׁר־שָׁתָה
אֶפְרֹחֶיהָ
אֶת־מִזְבְּחוֹתֶיךָ
יְהוָה
צְבָאוֹת
מַלְכִּי
וֵאלֹהָי:
(תהלים פרק פד פסוק ד)
גם־צפור
מצאה
בית
ודרור׀
קן
לה
אשר־שתה
אפרחיה
את־מזבחותיך
ה'
צבאות
מלכי
ואלהי:
(תהלים פרק פד פסוק ד)
גם־צפור
מצאה
בית
ודרור׀
קן
לה
אשר־שתה
אפרחיה
את־מזבחותיך
יהוה
צבאות
מלכי
ואלהי:
(תהלים פרק פד פסוק ד)
תרגום תהלים:
לְחוֹד
יוֹנְתָא
אַשְׁכַּחַת
בֵּיתָא
וְשַׁפְנִינָא
שַׁרְכָּפָא
אִית
לַהּ
דְּמִתְכַּשְׁרִין
גּוֹזָלָיָיהָא
לְאִיתְקְרָבָא
עַל
מַדְבְּחָיָיךְ
יְיָ
צְבָאוֹת
מַלְכִּי
וֵאלָהִי
:
עין המסורה:
שתה
-
ב':
ש"א
ד
,
כ;
תה'
פד
,
ד.
מזבחותיך
-
ג'
,
ב'
חסר
(וחד
מלא):
מ"א
יט
,
י
,
יד;
תה'
פד
,
ד.
מלכי
ואלהי
-
ב':
תה'
ה
,
ג;
פד
,
ד.
מסורה גדולה:
שתה
ב'
ולא
ענתה
ולא
שתה
לבה
אשר
שתה
אפרחיה
.
מזבחותיך
ג'
ב'
חס'
ויאמר
קנא
וחבירו
גם
צפור
.
רש"י:
גם
צפור
מצאה
בית
-
בחורבנו
קננו
בו
הצפרים.
ומדרש
אגדה
(ראה
שו"ט
פד
,
ב):
בבניינו
מדבר
,
והצפור
היא
כנסת
ישראל.
אשר
שׂתה
-
שָׂמה.
ראב"ע תהלים פירוש א:
גם
-
כמו
"גם
בשחוק
יכאב
לב"
(מש'
יד
,
יג)
,
שטעמו
כמו:
עֹד.
ודרור
-
שם
עוף
מנגן
,
אולי
נקרא
כן
בעבור
שאין
מנהגו
לנגן
כל
זמן
שאיננו
חפשי;
וזה
העוף
ידוע
הוא
בספרד.
אמר
רבי
משה
,
כי
העוף
,
שתולדתו
לברוח
מיישוב
בני
אדם
,
יחוג
למקום
הכבוד
,
מקום
הקרבנות
הקרבים
לפניו
,
דרך
משל;
והם
עושים
כן
,
אולי
היו
קרבים
אל
מזבחך
,
שידעו
מקום
המזבח
,
על
כן
שתה
שם
אפרוחיה.
ורבי
יהודה
בן
בלעם
לעג
לרבי
משה
,
כי
מה
דעת
יש
בעופות?
רק
הפירוש
,
כי
"נכספה...
נפשי
לחצרות
יי'"
(לעיל
,
ג)
ואל
מזבחותיך
,
ואני
מתנודד
ולא
אמצא
מה
שאחפוץ;
והנה
הצפור
מצאה
בית
וקן
,
ואני
איניני
מוצא.
רד"ק:
גם
צפור
-
אם
נאמר
המזמור
על
דוד
בגלותו
בארץ
פלשתים
,
היה
הזמן
ההוא
זמן
התר
הבמות
,
והיו
מזבחות
בכל
מקום
,
והיו
מקננים
בהם
עופות.
אבל
בבית
המקדש
לא
היו
מקננים
עופות
,
מפני
הטומאה
,
כי
אפילו
בגג
הבית
עשו
דבר
,
כדי
שלא
ינוח
שם
עוף
,
והיו
קורין
אותו
'כולא
עורב'
(משנה
מדות
ד
,
ו).
ואמר
דוד:
אני
אינני
אפילו
כמו
העופות;
כי
העופות
הם
מקננים
את
מזבחותיך
,
ואני
לא
אוכל
להיות
שם.
וזכר
צפור
ודרור
,
שדרכם
לקנן
בישוב.
וצפור
הוא
עוף
קטן
,
קורין
לו
בלעז
'פשרא'.
ודרור
-
ידוע
,
שמנהגו
לקנן
בבתים
לעולם;
לפיכך
נקרא
'דרור'
,
שהוא
חפשי
בין
בני
אדם
,
שמקנן
בבתיהם.
ואם
נאמר
על
הגלות
,
יאמר
,
כי
העופות
ימצאו
להם
מקום
,
והם
במקום
מזבחותיך
החרב
,
ומקננים
שם
העופות
,
ואנחנו
לא
נוכל
לחג
שם
ולהקריב
הקרבנות.
ובדרש
(ראה
שמ"ר
כ
,
ו)
מפרש
אותו
דרך
משל.
וצפור
דרור
הוא
משל
על
כנסת
ישראל
,
שהיו
באים
לחוג
שלש
רגלים
לבית
המקדש
ומקריבים
קרבנותיהם;
ואומרים
בני
הגלות
,
כי
נכספה
נפשם
לעלות
שם
,
כמו
שהיו
עושים
ישראל
כשהיו
בארצם.
ואפרוחיה
הם
פרחי
כהונה
,
שהיו
עם
המזבחות
תמיד
,
כמו
האפרוחים
בקן.
מלכי
ואלהי
-
כי
אע"פ
שאני
בגלות
,
אתה
מלכי
ואלהי.
ר' מנחם המאירי:
ונכספה
וכלתה
-
ענין
חמדה
ותאוה.
ויש
מפרשים
(ראה
רד"ק)
,
כי
התאוה
הנאמרת
במלת
כלתה
חזקה
יותר
מן
החמדה
הנאמרת
בנכספה;
ויביאהו
לכך
אמרו:
וגם
כלתה.
ואין
הכרח
בכך;
כי
כל
תוספת
לשון
כפול
תֵאָמר
עליו
מלת
'גם'
,
אף
בלא
תוספת
ענין.
ולבי
ובשרי
-
רומז
במלת
לבי
אל
כוונת
הלב
,
ובבשרי
-
על
דבור
הפה;
כלומר
,
שאין
תפלתי
רנת
הפה
לבד
,
רק
רנת
הפה
בכוונת
הלב.
ואמר
,
דרך
קינה:
גם
צפור
מצאה
בית
-
כלומר
,
שהמקדש
חרב
ושמם
עד
שנעשה
מעון
לחיות
,
על
דרך
"שועלים
הלכו
בו"
(איכה
ה
,
יח);
ושהוא
חרב
כל
כך
,
עד
שגם
הצפור
והדרור
עומדים
לבטח
על
מזבחותיהם.
או
המשיל
פחותי
האומות
לצפור
,
ודרור
-
על
כנסת
ישראל
,
ואפרוחיה
-
על
פרחי
כהונה.
ולדעתי
,
לפי
הדרש
בא
הפסוק
עבר
במקום
עתיד;
ומפני
שאמר
בתחלה
לשון
יחיד:
נכספה
וגם
כלתה
נפשי
,
וכן
שהדבר
ידוע
שכָּסְפוֹ
ותשוקתו
של
דוד
היתה
מרובה
בבנין
בית
המקדש
,
אמר
,
שלא
לתועלת
עצמו
ולשלמות
נפשו
לבד
הוא
משתוקק
ונכסף
,
אבל
לדעת
כל
הכניסיא
ולשלמות
האומה
,
שתמצא
ותשיג
כבוד
הבית
,
ותשית
אפרוחיה
על
מזבחותיו.
וכן
מצד
שפירשנו
,
שתכלית
התשוקה
במקום
הנבחר
ההוא
לא
היתה
רק
להיותו
מקום
מוכן
לחכמה
―
עם
היות
הדבר
ידוע
,
שדוד
היה
מכיר
חסרונו
בחכמה
ומשפיל
עצמו
תמיד
ומתנצל
על
היותו
מדבר
בענייני
החכמה
,
שלא
אירע
לו
להתנכרותו
בחסרונו
,
אבל
לרוב
תשוקתו
―
אפשר
אצלי
לפרש
,
שגם
בזה
אחז
זה
הדרך;
ורוצה
לומר:
נכספה
וגם
כלתה
נפשי
וכו'
-
לרוב
כָּסְפִי
ותשוקתי
בהשלמת
נפשי;
ואע"פ
שאני
רואה
ומכיר
בעצמי
שאיני
ראוי
לכך
,
הנה
מעלת
המקום
מכינה
כל
אדם
לכך
ומסייעת
כל
'הבא
ליטהר'.
וגם
צפור
ודרור
-
והוא
משל
על
הילדים
המתחילים
בלמוד
-
ימצאו
די
ספקם
להתלמד
שם
בהדרגה
ובסדר
,
עד
שיבא
עתם
ויגיעו
לשלמות
,
וישיתו
'אפרוחים'
-
רוצה
לומר:
דעותיהם
וסברותיהם
-
ב'מזבחות
האל'
,
רוצה
לומר:
ביותר
עמוק
שבחכמות.
ר' ישעיה מטראני:
נכספה
-
כל
אחד
ואחד
אומר:
נכספה
,
כלומר:
חמדה
,
וגם
כלתה
נפשי
-
מרוב
החמדה
שאני
חומד
לחצרות
יי'.
לבי
ובשרי
ירננו
אל
אל
חי
-
ויתפללו
לפניו
על
דבר
זה:
גם
צפור
מצאה
בית
-
לחצרות
יי'
,
וקיננה
שם.