תנ"ך - לכו
נרננה
לה'
נריעה
לצור
ישענו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לְ֭כוּ
נְרַנְּנָ֣ה
לַיהוָ֑ה
נָ֝רִ֗יעָה
לְצ֣וּר
יִשְׁעֵֽנוּ:
(תהלים פרק צה פסוק א)
לְכוּ
נְרַנְּנָה
לַיהוָה
נָרִיעָה
לְצוּר
יִשְׁעֵנוּ:
(תהלים פרק צה פסוק א)
לכו
נרננה
לה'
נריעה
לצור
ישענו:
(תהלים פרק צה פסוק א)
לכו
נרננה
ליהוה
נריעה
לצור
ישענו:
(תהלים פרק צה פסוק א)
תרגום תהלים:
אֱיתוֹן
וּנְשַׁבַּח
קֳדָם
יְיָ
נְיַבַּב
קֳדָם
תְּקוֹף
פּוּרְקָנָא
:
רד"ק:
לכו
נרננה
ליי'
נריעה
לצור
ישענו
-
כן
יאמרו
ישראל
בימות
המשיח
איש
לאחיו
,
שירננו
לאל
שהושיעם.
וכבר
פירשנו
(תה'
לד
,
יב)
,
כי
מלת
'לכו'
,
'לכה'
,
הוא
במקומות
ענין
זירוז
המעשה
,
לא
הליכה
ממש;
כמו
"לכה
נא
אנסכה
בשמחה"
(קה'
ב
,
א);
"לכה
נשקה
את
אבינו"
(בר'
יט
,
לב);
"לכו
ונחשבה
על
ירמיהו
מחשבות"
(יר'
יח
,
יח);
והדומים
להם;
וכן
לכו
נרננה.
ר' מנחם המאירי:
לכו
נרננה
ליי'
וכו'.
רוב
מפרשים
(ראה
רד"ק)
ראיתי
,
שפירשו
כוונת
המזמור
לזמן
הגאולה
,
שיאמרו
איש
לאחיו
להודות
לאל
ולזמר
לפניו.
ולי
נראה
שכוונת
המזמור
היא
,
ללמד
בני
דורו
ולהשקיע
לבבם
באמונות
התוריות.
ורמז
על
אמונת
החדוש
והשגחתו
יתעלה
,
והיות
עיניו
משוטטות
במעשיו
(ע"פ
דה"ב
טז
,
ט)
,
אם
טוב
ואם
רע
,
לתת
לאיש
כדרכיו
וכפרי
מעלליו
(ע"פ
יר'
לב
,
יט).
ואמר:
לכו
נרננה
וכו'
―
ונאמר
כאן
לשון
'הליכה'
על
זירוז
מעשה
,
כאמרו
"לכה
נשקה
את
אבינו
יין"
(בר'
יט
,
לב);
"לכו
ונחשבה
על
ירמיהו
מחשבות"
(יר'
יח
,
יח)
―
כלומר:
הזדרזו
להֵעתק
מהאמונות
הרעות
,
מתת
חסרון
בחֻקו
יתעלה
,
ונעבדהו
בזמרה
ובשמחה
ובטוב
לבב
(ע"פ
דב'
כח
,
מז);
כי
התרועה
משל
לשמחה.