תנ"ך - כל פעל ה' למענהו וגם־רשע ליום רעה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

כֹּ֤ל פָּעַ֣ל יְ֭הוָה לַֽמַּעֲנֵ֑הוּ וְגַם־רָ֝שָׁ֗ע לְי֣וֹם רָעָֽה: (משלי פרק טז פסוק ד)

כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם־רָשָׁע לְיוֹם רָעָה: (משלי פרק טז פסוק ד)

כל פעל ה' למענהו וגם־רשע ליום רעה: (משלי פרק טז פסוק ד)

כל פעל יהוה למענהו וגם־רשע ליום רעה: (משלי פרק טז פסוק ד)

מסורה קטנה:

למענהו - ל'.

רש"י:

כל פעל יי' למענהו - הכל עשה בשביל קילוסו; כמו "ענו ליי' בתודה" (תה' קמז , ז). דבר אחר: להעיד עליו , כלומר: פעלו מעיד עליו על גבורותיו. שניהם בהגדת 'תילים' (שו"ט יט , א; קמח , ה) וגם רשע - עשה להניחו ליום רעה. וכל זה לקילוסו.

רד"ק:

כל פעל יי' למענהו - כל העולם ברא השם בשביל הצדיקים , שיקלסו על מעשיו וישבחוהו על חסדיו שגמל להם. ופירוש למענהו - לשבחו , מן "עלי באר ענו לה" (במ' כא , יז) , שתרגומו: "שבחו" (ת"א). וגם רשע וגם עשה הרשע להכינו ליום רעה , כדי שיהיה למופת ולתוכחה לבני אדם. וכל אחד יכין דרכיו. כי אילמלא הרע לא היה ניכר הטוב , רוצה לומר: האל ברא הטוב לטובים והרע לרעים , כמו שנאמר "עושה שלום ובורא רע" (יש' מה , ז); והכל הוא בבחירת האדם , כי הבוחר בדרך חיים ימצא חיים , וההפך , כמו שאמר "נתתי לפניך היום את החיים" וגו' (דב' ל , טו).

רלב"ג:

כל פעל יי' למענהו - הנה כל אשר פעל השם יתברך הוא לתכלית ולתועלת , וגם מה שתראה שיוזק הרשע ליום רעה הוא לתועלת , כי בזה תועלת ללקיחת המוסר.

ר' יוסף קמחי:

כל פעל יי' למענהו - למען ענינו. וגם רשע כמו כן , ליום רעה.

ר' משה קמחי:

לאדם; כל דרכי; גול אל יי'; כל פעל יי' - ארבעה דבקים. מערכי - שיערוך לבו המחשבות. ומאת יי' דבור הלשון , שהוא יוציאנו; כי טרם הדבור יֵדָעֶנו , כענין "אין מלה בלשוני הן יי' ידעת כלה" (תה' קלט , ד). והשם היודע מערכי לב רואה מעשי איש; וזהו כל דרכי איש שהוא זך ונקי בעיניו - רואה השם דרכיו , כי הוא תוכן הרוחות לעשות רצונו. גל אל יי' - לבן המוזהר ידבר , והטעם: הודיעהו צרכך , כי הכל יפעל השם למען הזך , ויתן שאלתו ויעשה חפצו וכאשר ישאל. וכאשר תגול אליו , ימלא משאלותיך. וגם - לרבות על משאלות הזך; וטעמו: אפילו גם הרשע יביא ליום רעה הנגזרת , שלא יזיק לזך.

ר' מנחם המאירי:

כל פעל יי' למענהו וגם רשע ליום רעה. יש מפרשים למענהו - כמו 'לעניינו' , והוא הערה לשלול הבורא יתעלה מפועל הבטלה , וכבר ידעת שהפעולות יחלקו לארבעה מינים: פעולה שלא יכוין בה שום תכלית , ופעולה שיכוין בה תכלית רע , ופעולה שיכוין בה תכלית טוב אבל שלא ישיג המכוון שלו , ופעולה שיכוין בה תכלית טוב וישיגנה; ובאה הנה הערה לשלול הבורא יתעלה משלשת החלקים , ולייחס לו המין הרביעי. ואמר שכל דבר נברא לעניינו , ולא נברא דבר לבטלה; וזה דבר עיוני נודע למבינים. וצירף בו הערה תוריית ושכלית , ואמר: וגם רשע ליום רעה , כלומר , שתכלית בריאתו להיותו מיוחד ליום רעה. ויאמר עליו שהשם יתעלה , פעלו על שם שבבריאתו נתנה רשות ביד האדם לבחור בטוב או ברע , כאמרו: "ראה נתתי לפניך" וגו' "ובחרת בחיים" (דב' ל , טו - יט); והוא מרה בבחירתו ועבר על רצון הבורא יתעלה , ויהיה לו זה סבה להיותו מוכן ומעותד ליום רעה. והודיע זה , להוציא מלב השואלים למה לא ברא אלהים את האדם בדרך לא יוטבע בו רצון לבחור רק הטוב. והשאלה הזאת כאלו ישאל: למה לא בראו כמלאך? ולמה לא ברא הדומם צומח , או הצומח בעל חיים , או הבעל חיים מדבר? והתשובה בכולם , כי האל יתעלה ברצונו גזר להמציא נבראים על מינים רבים , וברא המין האנושי סגולת כל הנבראים שבעולם התחתון , וצירף בו רוח עליון לדעת טוב ורע ולבחור באיזה שירצה; וכשיבחר את הרע , רעה תבואנו. ויש מפרשים שהוא הפוך , כמו 'ויום רעה לרשע'. ורבותינו ז"ל דרשוהו במדרש תהלים (שו"ט יט , א) על שני פנים. האחד פירשו למענהו - מלשון "ענו ליי' בתודה" (תה' קמז , ז) , שפירושו: שבחו או הללו; כלומר: כל פעל יי' לתהלתו ולשבחו , כענין "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (יש' מג , ז); כלומר: בראתיו מאין ליש , ויצרתיו בתקוני אבריו ורוחו ונשמתו , אף עשיתיו בסיפוק צרכיו ובפרסום השגחתי בו. ועל זה אמר והרשע גם הוא מציאותו לכבודי בהתעתדו ליום רעה. או פירוש רשע - מענין "בכל אשר יפנה ירשיע" (ש"א יד , מז) , ובלעז 'בורגינט'; והוא נאמר על המתעסק בענייני העולם. ואמר שמציאותו לצורך השלם , כענין "לתת לטוב לפני האלהים" (קה' ב , כו); וכענין אמרם ז"ל (ראה ברכות יז , ב): כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל חנינא בני; וכן אמרו (ראה שם ו , ב): כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה; וכן אמרו (ראכה שם ח , א): אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה. ובא ליום רעה כדרך "אשר חשכתי לעת צר" (איוב לח , כג). ויש מפרשים וגם - שעל ידי הרשע הוא נפרע מן הרשעים , כאמרו: "הוי אשור שבט אפי" (יש' י , ה); וכן פירשוהו שם (שו"ט יט , א) מענין עדות; כלומר , שפעולותיו מעידות על גבורותיו. ורמז בזה שהאל יתעלה ניכר מצד פעולותיו , כמו שרמז השלם באמרו: "לריח שמניך טובים" (שה"ש א , ג); כלומר , שהשכל האנושי אין בו כח להשיג אמתתו ומציאותו יתעלה , אבל מכח מעשיו הנראים השיגו החכמים אמתת מציאותו יתעלה ושהוא מנהיג העולם והמציא כל הנמצאים. וזהו כענין ריח , שמצד הריח ניכרת מעלת הדבר המורח בלא משוש ולא ראייה; והיא הערה לבל יטרח להשיג מכבודו יתעלה בזולת זה. ואמר שם: "שמן תורק שמך" , כלומר: מצד הריח ניכר לנו ש"שמן תורק שמך" , כלומר , שאמתת מציאותך מנוקה ומשופה מכל המקרים המשיגים את הגוף. ואמר: "על כן עלמות אהבוך" (שם) , כלומר: נפשות הצדיקים והחושקים. ואמר הנה: וגם רשע ליום רע , כלומר , שהרשע ההורס בעינו ומגזם להשיג מה שאין בכח השכל האנושי להשיגו , נכשל ומעותד ליום רעה. או נפרש למענהו - גם כן לשון עדות , וכן ענין "לריח שמניך" (שה"ש א , ג) - פירשו בו קצת חכמים (ראה שה"ר א , כב) שהריח רמז לידיעת האדם האל יתעלה ודרכיו דרך קבלה מצד התורה , כענין "לשמע אוזן שמעתיך" (איוב מב , ה) , והוא ענין "והריחו ביראת יי'" (יש' יא , ג); והוא הענין הרמוז בעדות יי' כמו שהתבאר. ואמר הנה כל פעל יי' - כמו בתכלית , וכמו שפירשנו אנחנו ב'חיבור התשובה' (ע' 766 - 676 ) בפסוק "כי זה כל האדם" (קה' יב , יג); כלומר: זהו כלל האדם ותכליתו. וידוע שהדבר אמנם יאמן על אחד מארבעה דברים: המורגש והמפורסם והמוקש והמקובל. והמורגש והמפורסם - האמין בו כל אדם , והמוקש - האמין בו הפילוסוף; ובכל זה לא תשלם גדר האמונה עד שיאמין המקובל , וזו היא אמונת בעל דת , והיא תכלית יסוד האמונה. ועל זה אמר שתכלית פעולתו היא לעדות זו , כענין אמונת חידוש העולם; וידוע שזאת האמונה גוררת אמונת שינוי הטבעים והשגחה וגמול ועונש , והוא אמרו: וגם לרשע ליום רעה. וענין הפסוק - הערות שכליות וקצתם תוריות. וכבר הבנת מתוך דברינו הנגלה בענינו והנסתר. ויש מי שהוסיף בענין נסתר , שבא כל פעל יי' למענהו - לבטל דעת הכופרים הקדומים , שאמרו בחומר היסודות והמורכב מהם שהוא מעשה השטן , אחר שיש בו הפסד. ובא להודיע שהכל טוב , ושהכוונה דרך כלל להתמיד המציאות כפי טבע הדבק והעדר בחומר לקבל צורה בהפסד צורה אחרת; ועל ההעדר ההוא רמז באמרו: וגם לרשע ליום רעה.

ר' יוסף כספי:

כל פעל - פרשו המדקדק הגדול (השרשים: 'ענה'): כל מה שפעל השם הוא בכונה לענין רצהו , לא במקרה; וכן הארכתו לרשע אינו על דרך הנחה , אבל להגיעו ליום רעה. ויפה אמר.

ר' יוסף כספי - פירוש נוסף:

כל פעל יי' למענהו וגו'. הנה כל פעל - אין הרכבתם הרכבת 'תנאי וקשור' , רק הרכבת 'הגדה וספור'; כי פרושו: הכל יי' פְּעָלוֹ למענהו , כלומר: לצרכו וחפצו. וגם רשע , הנה יי' פעלו והמציאהו למענהו , והוא יום רעה; כלומר: ליום שייעד האל לעשות רעה למי ומי , ויהי הרשע בידו כחרב וכחצים ביד גבור (ע"פ תה' קכז , ד); כמו שאמר על נבוכדנצר: "כי מפץ אתה לי" וגו' (יר' נא , כ) , ואחר פעל האל כורש ודריוש , ושחתו מלכות נבוכדנצר. וכל זה ידוע ענינו לחכמים. וזה הוא אחת מהסבות במציאות הרעים בעולם. וכבר האריך על זה רבינו משה בפתיחת פירוש המשנה (בהקדמה למשנה א - ב).

ר' ישעיה מטראני:

למענהו - לשון שבח הוא , כמו "ותען להם מרים" (שמ' טו , כא); "עלי באר ענו לה" (במ' כא , יז); כלומר: כל מה שברא הבורא , בראו לשבחו. כיצד? דברים שיש להם רוח חיים , כולם משבחים אותו; ודברים שאין בהם רוח חיים , אדם רואה שהן מנפלאות הבורא ומשבח אותו. וגם רשע - בראו לשבחו; כשיפול לפורענות , בני אדם רואין אותו משבחים הבורא.