תנ"ך - כי־הוא ידע מתי־שוא וירא־און ולא יתבונן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּי־ה֭וּא יָדַ֣ע מְתֵי־שָׁ֑וְא וַיַּרְא־אָ֝וֶן וְלֹ֣א יִתְבּוֹנָֽן: (איוב פרק יא פסוק יא)

טקסט וניקוד:

כִּי־הוּא יָדַע מְתֵי־שָׁוְא וַיַּרְא־אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן: (איוב פרק יא פסוק יא)

טקסט בלבד:

כי־הוא ידע מתי־שוא וירא־און ולא יתבונן: (איוב פרק יא פסוק יא)

תיקון קוראים:

כי־הוא ידע מתי־שוא וירא־און ולא יתבונן: (איוב פרק יא פסוק יא)

רש"י:
כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן - שהם עושים ימים ושנים , ודומה כמי שלא יתבונן , כי מאריך אפו.

רשב"ם:
ידע מתי שוא - מכיר אנשי שוא.

ר' יוסף קרא:
כי הוא ידע מתי שוא - מקרא זה מוסב לעניין שלמעלה ל"מי יתן אלוה דבר... ויגד לך תעלומות חכמה... ודע כי ישה לך אלוה מעווניך (פס' ה - ו). ופתרון: ואז היית יודע כי מחל לך אלוה הרבה מעונותיך , כי הוא ידע מתי שוא , וירא און ולא יתבונן - שהרי לפניו גלויין עוברי עבירה , ורואה און שהן עושין , ועושה עצמו כאילו אינו מתבונן.

ראב"ע:
וירא און ולא יתבונן - יראה האון ואינו צריך להתבונן.

רבנו תם:
כי הוא ידע מתי שוא - ובראם כמוך , וירא און שלהם ולא יתבונן? כמו שנאמר "היוצר עין הלא יביט" (תה' צד , ט).

רמב"ן:
כי הוא ידע אנשי השוא ורואה האון שבהם , ולא התבונן למעשיהם הרעים , רק העלים עיניו מפשעיהם בחמלתו על יגיע כפיו; כל שכן שלא ירע לטובים.

רלב"ג - ביאור המילות:
וירא און ולא יתבונן - רוצה לומר: וירא איש און ואשר לא יתבונן בדרכי השם יתברך להשכיל ולדעת אותו (ע"פ יר' ט , כג) , כי הוא גם כן עון. או ירצה בזה כי השם יתברך ידע אנשי שוא ומרמה , ואשר ראה און , רוצה לומר: אשר טעה בעיוניות , וידע גם כן האיש אשר לא יתבונן להשכיל בדרכיו. והנה זכר בזה האופן שני מיני הסכלות: אשר הוא קנין , והוא אשר טעה בעיונו; והסכלות אשר הוא העדר , והוא אשר לא ישתדל להתבונן בנמצאות. ויהיה וירא און מענין ההשגה השכלית , כטעם "ולבי ראה הרבה חכמה ודעת" (קה' א , טז).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
כי אם יגיע השם יתברך לאנשים עונשים מתחלפים על מריים , עד שקצתם יכרות וקצתם יְעַנה אותם בְּשֶיְשִׂימם במסגר ובמאסר ולא יכלם , וקצתם לא יענה אותם בשישימם במסגר ובמאסר אבל יקהילם ויאספם אל מקום אחד או אל מדינה אחת; מי הוא שיוכל להשיב ולומר לו שהוא עשה עול על ענייניו , בשהכביד העונש על קצתם יותר מקצת , עם היות לפי הנראה מרים שוה? או יחשוב כאשר יגיעם מעט מהעונש , שהוא יותר רב מרי , או יחשוב כאשר יגיעהו יותר מהעונש שהוא נקי וישר? כי אלו הם צדדי המבוכה והבלבול. הנה אי אפשר ליחס מפני זה עול אל השם יתברך , כי הוא ידע אנשי השוא והמרמה ויענישם על פעולותיהם הרעות; וידע גם כן אשר ראה לבו און בעיוניות , רצה לומר: אם טעה בעיוניות יענישהו על התרשלותו מחקור בעניינים באופן הראוי , עד שקרהו השבוש; וידע גם כן אשר לא יתבונן בדרכי השם יתברך כדי שישכיל וידע אותו , ויענישהו על סכלותו. וזה , שהאיש נברא נבוב וחלול ומוכן להשכיל כדי שילבב וישכיל דרכי השם יתברך , כי הוא נמשל כבהמות (ע"פ תה' מט , יג) בעת הולדו; ונתן לו השם יתברך שלמותו בכח והמציא לו הכלים אשר בהם אפשר שיוציאוהו אל הפועל , ולזה יענש אם לא ישתדל בו כפי הראוי. ולזה יעלם ממנו הרבה מאלו העניינים , ונחשוב במי שהוא רשע שהוא צדיק ומי שהוא צדיק שהוא רשע , כי מי שלא ראינו אותו עושה רשע וחמס , נחשבהו נקי וצדיק - והנה אינו נקי וצדיק בחק השם יתברך , אם לא עשה הטוב האפשרי לו לפי הכנתו. ולזה יתכן שנחשוב באנשים שיהיה שוה מריים , עם היותו בלתי שוה , כי כבר תתחלף הכנת אחד מהאנשים להכנת האחר; והנה שיעור המרי הוא לפי מדרגת ההכנה , רצוני שהפוֹעַל המגונה האחד בעינו , יהיה מרי רב כאשר עשהו מי שהכנתו שלימה מאד , ויהיה מרי חלוש כאשר עשהו מי שהכנתו חסרה מאד. ונחשוב מפני זה במה שהוא יושר - שהוא עול , מצורף לזה העלם ממנו העונש הראוי במרי מרי. ופעמים יהיה מה שנחשוב בו שיהיה ענשו יותר מעט - יותר רב , ונחשוב מפני זה שיהיה העדר הסדור נמצא באלו העניינים.

ר' משה קמחי - פירוש המענה:
וירא און - בעין שכלו רואה איש און , ואשר לא יתבונן לשוב מדרכו - הוא רואהו. ויש אומרים (ראה רש"י): ולא יתבונן - אין השם צריך להתבונן , כי הכל ידע.

ר' יוסף כספי:
כי הוא לבדו יודע באמת מתי שוא והוא רואה כל און עשוי. ויבין , אבל לא יתבונן , כי אינו משיג בהתבוננות ובמחשבה ועיון כמו האדם , כי נבוב ילבב וגו'. לכן ידע השם תיכף כל עשוי וכל נסתר.

ר' ישעיה מטראני:
וירא און - שעושים בני אדם , ולא יתבונן?! בתימה.
ריכוז קישורים