תנ"ך - ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאִ֣ישׁ נָ֭בוּב יִלָּבֵ֑ב וְעַ֥יִר פֶּ֝רֶא אָדָ֥ם יִוָּלֵֽד: (איוב פרק יא פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד: (איוב פרק יא פסוק יב)

טקסט בלבד:

ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד: (איוב פרק יא פסוק יב)

תיקון קוראים:

ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד: (איוב פרק יא פסוק יב)

עין המסורה:
נבוב - ב': יר' נב , כא; איוב יא , יב. פרא - ו' (ה' כתיב אל"ף ואחד כתיב ה"א): ראה איוב ו , ה.

מסורה גדולה:
נבוב ב' ועביו ארבע אצבעות ואיש נבוב .

מסורה קטנה:
נבוב - ב'.

רש"י:
ואיש נבוב - חלול , בלא לב , אשר לא הבין דרכו , ילבב - יקנה לו לב , לשוב לבוראו ולפשפש במעשיו. או אדם אשר היה כעיר פרא לימוד מדבר (ע"פ יר' ב , כד) , קל בלא דעת , אדם יולד - ילמד עצמו להיות אדם חדש , כסדר בני אדם , ויכוין דרכו.

ר' יוסף קרא:
ואיש נבוב ילבב - פתרון: ואיש חלול וריקם מכל תבונה כמוך נותן אל לב כשהתוכיחה באה עליו , להשיב אל אל כעסו ורב עם יוצרו. נבוב - לשון חלול , כמו "נבוב לוחות" (שמ' כז , ח); תרגומו: "חליל לוחין" (ת"א). ועייר פרא אדם יולד - אדם הגדל כעייר פרא בלא השכל הוא עושה כן , כשמידת הדין פוגעת בו , ירב אמריו (ע"פ איוב לד , לז) כנגד קונו ואומר: לא כשורה דנני.

ראב"ע:
נבוב - כמו "נבוב לוחות" (שמ' כז , ח). ילבב - יקנה לב , שהיא החכמה; כמו "קונה לב" (מש' יט , ח). ועיר פרא - כמו עיר. ופרא הוא האדם כאשר יולד; וכמוהו "ככבש אלוף" (יר' יא , יט).

רבנו תם:
ואיש נבוב וחלול והדיוט כמוך ילבב - יקח לך מדברי , ועיר פרא כמוך אדם ייולד - ויעשה מדברי.

רמב"ן:
ואיש נבוב ילבב - והאדם הוא נבוב ויצא משפט מעוקל מלבו , ולא יתבונן באלה. ילבב - כמו "לבבתיני אחותי כלה". ועיר פרא - האדם בהוולדו ילך ויזיק בתולדתו כעיר הפראים במדבר , ולא יבין. ורצונו לומר , כי איננו מכיר ערך עצמו אם צדיק הוא או הרשיע , אם לא יתן לבו בזה ויתפלל לאלהיו להבינו שגיאות ולנקותו מנסתרות (ע"פ תה' יט , יג). על כן אמר אחריו: אם אתה הכינות לבך - לפשפש במעשיך , ופרשת לאל כפיך - בתפלה לגלות עיניך בעבודתו , ואם תראה אחר כך און בידך הרחיקהו - ותדע.

רלב"ג - ביאור המילות:
נבוב - חלול. ילבב - ישכיל. ועיר פרא - ועיר ופרא; רוצה לומר; שהוא נמשל כבהמות (ע"פ תה' מט , יג) בעת הולדו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
כי אם יגיע השם יתברך לאנשים עונשים מתחלפים על מריים , עד שקצתם יכרות וקצתם יְעַנה אותם בְּשֶיְשִׂימם במסגר ובמאסר ולא יכלם , וקצתם לא יענה אותם בשישימם במסגר ובמאסר אבל יקהילם ויאספם אל מקום אחד או אל מדינה אחת; מי הוא שיוכל להשיב ולומר לו שהוא עשה עול על ענייניו , בשהכביד העונש על קצתם יותר מקצת , עם היות לפי הנראה מרים שוה? או יחשוב כאשר יגיעם מעט מהעונש , שהוא יותר רב מרי , או יחשוב כאשר יגיעהו יותר מהעונש שהוא נקי וישר? כי אלו הם צדדי המבוכה והבלבול. הנה אי אפשר ליחס מפני זה עול אל השם יתברך , כי הוא ידע אנשי השוא והמרמה ויענישם על פעולותיהם הרעות; וידע גם כן אשר ראה לבו און בעיוניות , רצה לומר: אם טעה בעיוניות יענישהו על התרשלותו מחקור בעניינים באופן הראוי , עד שקרהו השבוש; וידע גם כן אשר לא יתבונן בדרכי השם יתברך כדי שישכיל וידע אותו , ויענישהו על סכלותו. וזה , שהאיש נברא נבוב וחלול ומוכן להשכיל כדי שילבב וישכיל דרכי השם יתברך , כי הוא נמשל כבהמות (ע"פ תה' מט , יג) בעת הולדו; ונתן לו השם יתברך שלמותו בכח והמציא לו הכלים אשר בהם אפשר שיוציאוהו אל הפועל , ולזה יענש אם לא ישתדל בו כפי הראוי. ולזה יעלם ממנו הרבה מאלו העניינים , ונחשוב במי שהוא רשע שהוא צדיק ומי שהוא צדיק שהוא רשע , כי מי שלא ראינו אותו עושה רשע וחמס , נחשבהו נקי וצדיק - והנה אינו נקי וצדיק בחק השם יתברך , אם לא עשה הטוב האפשרי לו לפי הכנתו. ולזה יתכן שנחשוב באנשים שיהיה שוה מריים , עם היותו בלתי שוה , כי כבר תתחלף הכנת אחד מהאנשים להכנת האחר; והנה שיעור המרי הוא לפי מדרגת ההכנה , רצוני שהפוֹעַל המגונה האחד בעינו , יהיה מרי רב כאשר עשהו מי שהכנתו שלימה מאד , ויהיה מרי חלוש כאשר עשהו מי שהכנתו חסרה מאד. ונחשוב מפני זה במה שהוא יושר - שהוא עול , מצורף לזה העלם ממנו העונש הראוי במרי מרי. ופעמים יהיה מה שנחשוב בו שיהיה ענשו יותר מעט - יותר רב , ונחשוב מפני זה שיהיה העדר הסדור נמצא באלו העניינים.

ר' משה קמחי - דקדוק המענה:
נבוב - כמו "נבוב לוחות" (שמ' לח , ז) , ושניהם לשון 'נפעל'. ובלשון חכמים (ראה שמ"ר ו , א): ביבין. ילבב - יקנה לב; והטעם: דעת. ועיר - חסר כ"ף הדמיון.

ר' משה קמחי - פירוש המענה:
נבוב - שאין בו שכל; והפך זה: "מלא חכמה" (יח' כח , יב). ילבב - יקנה דעת הלב; כי הוא כעיר או פרא. כן האדם בהוָלדו , ויקנה לב אחרי כן.

ר' יוסף כספי:
כי הוא לבדו יודע באמת מתי שוא והוא רואה כל און עשוי. ויבין , אבל לא יתבונן , כי אינו משיג בהתבוננות ובמחשבה ועיון כמו האדם , כי נבוב ילבב וגו'. לכן ידע השם תיכף כל עשוי וכל נסתר.

ר' ישעיה מטראני:
ואיש נבוב ילבב - האיש שלבו נבוב וחלול , שאינו מלא שומן שאינו מבין , כדכתיב "השמן לב העם הזה" (יש' ו , י) - ילבב - קונה לב , כשמייסרו הבורא , ושב ומתחנן לפניו. וכעיר פרא אדם יולד - שאין לו בינה , כך יולד האדם שאין לו לב להבין.
ריכוז קישורים