תנ"ך - ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש ברח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּ֭רוּחוֹ שָׁמַ֣יִם שִׁפְרָ֑ה חֹלֲלָ֥ה יָ֝ד֗וֹ נָחָ֥שׁ בָּרִֽחַ: (איוב פרק כו פסוק יג)

טקסט וניקוד:

בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹלֲלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִחַ: (איוב פרק כו פסוק יג)

טקסט בלבד:

ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש ברח: (איוב פרק כו פסוק יג)

תיקון קוראים:

ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש ברח: (איוב פרק כו פסוק יג)

עין המסורה:
שפרה - ב' בתרי לשנין: *שמ' א , טו; איוב כו , יג. ברח - ב' חסר: יש' כז , א; איוב כו , יג. ברח - ג' חסר בלישנא: *שמ' כו , כח; יש' כז , א; איוב כו , יג.

מסורה גדולה:
שפרה ב' בתר' לשנ' אשר שם האחת ברוחו שמים שפרה .

מסורה קטנה:
שפרה - ב' בתר' לשנ'; ברח - ב' חס'.

רש"י:
ברוחו שמים שפרה - בדבריו וברוח פיו איהל; כמו "ונטה אהל שפרירו" (ראה יר' מג , י). חוללה ידו - את פרעה הנקרא "נחש בריח" (יש' כז , א); לשון 'חיל וצרה'. וכן במקום אחר "הלא זאת היא המחצבת רהב מחוללת תנין" (ראה יש' נא , ט). לשון אחר: יסדה ידו את לויתן; כמו "גבעות חוללתי" (מש' ח , כה).

רשב"ם:
ברוחו שמים שפרה - בדברו נעשו שמים - אהל , כעיניין שנאמר "בדבר יי' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" וגו' (תה' לג , ו). שפרה - שם דבר של אהל , דוגמת "שנאה" (ש"ב יג , טו) , "קנאה" (במ' ה , יד) , "זרמת סוסים" (יח' כג , כ) , שהן שמות דברים במשקל 'קל'; והוא לשון "ונטה את שפרירו" (יר' מג , י). ולשון הקונטרס לא יתכן , שאם כן כדבריו אשר פתר שפרה - בלשון פֹעַל: איהל , מדוע לא כתב 'שִפֵּר' או שָפַר? חוללה - יצרה , כמו "ותחולל ארץ ותבל" (תה' צ , ב). נחש בריח - הוא לויתן , שנקרא נחש בריח , שנאמר "לויתן נחש בריח" (יש' כז , א).

ר' יוסף קרא:
ברוחו שמים שפרה - בדברו שמים נעשו אוהל , כעניין שנאמר "בדבר יי' שמים נעשו" (תה' לג , ו). שפרה - שם דבר שלאוהל , דוגמת 'שנאה' , 'קנאה'; והוא לשון "ונטה את שפרירו" (יר' מג , י). ולא יתכן לפרש שפרה - אִיהֵל , בלשון פִּעֵל , שאם כן - למה לא כתב 'שִיפֵּר' או 'שפר'? וראיתי בבראשית רבא (ד , ב) אגדה הנשמעת לאוזן: אמר רבי חנינא: כשאמר הקדוש ברוך הוא "יהי רקיע בתוך המים" (בר' א , ו) , יצתה האש מלמעלה וליחכה את פני הרקיע. רבי יוחנן , כשהיה מגיע לפסוק זה , ברוחו שמים שפרה , היה אומר: יפה לימדני רבי חנינא , שיצתה האש מלמעלה וליחכה את פני הרקיע. חוללה ידו - יצרה ידו; כמו "ותחולל ארץ" (תה' צ , ב) , וכן "לפני גבעות חוללתי" (מש' ח , כה). נחש בריח הוא מזל תנין , הנקרא בלשון חכמים 'מזל תלי' , לפי שתלויין בו שנים עשר מזלות: ששה מצידו האחד וששה מצידו השיני; פעמים מבריח את הרקיע מן הקצה אל הקצה (ע"פ שמ' כו , כח) , ולכך נקרא 'נחש בריח' (ע"פ יש' כז , א) , ופעמים מתעקם ומכניס זנבו לתוך פיו כנחש עקלתון (ע"פ יש' כז , א). ששה מזלות הפנימיים התלויין פנים לו הם הם המשמשין המנהיגין את העולם באותו הזמן , וככלותם לשמש ישוב ויתעקם אף לצד שיני כדי להכניס מזלות החיצונים לפנים שישמשו בעולם , וששה החיצונים ששימשו עד עכשיו לחוץ , ובשעה שמתפשט הולך אז מבריח את הרקיע מן הקצה אל הקצה.

ראב"ע:
שפרה - הה"א נוסף; ועניינו: תקן , מן "שפר" (בר' מט , כא). או מן "שפרירו" (יר' מג , י). או הבי"ת במלת ברוחו - נוסף , ויחסר דגש מפ"א של שפרה. נחש בריח - התנין אשר בים (ע"פ יש' כז , א). ויש אומרים כי הוא התלי (ראה פירושו לשמ' ג , טו) , ונקרא נחש בעבור שהוא כמו מעות , ובריח - שהוא מבריח מן הקצה אל הקצה (ע"פ שמ' כו , כח).

רבנו תם:
ברוחו - רוח פיו , שמים - הם נעשו שפרה , יפי. ובמקום אחר מכנה אותם "חזקים כראי מוצק" (איוב לז , יח) , כלומר: נאים וצחים. חוללה ידו - עשתה ידו. נחש בריח - המבריח מן הקצה אל הקצה (ע"פ שמ' כו , כח); הוא לויתן (ראה יש' כז , א) , המכניס זנבו לתוך פיו ומקיף את העולם. ויש אומרים: כוכב המקיף את כל הכיפה.

רמב"ן:
ברוחו שמים שפרה - שיפר ותיקן להעביר מעליהם הענן הנזכר (לעיל , ח) ולהשקט הים (ראה לעיל , יב) , כי בהיות השמים זכים תשקוט הים. ואז תחולל ידו נחש בריח - אשר בים , והוא רמז לתנין הגדול , שהוא כמו בריח בחוזק ובגודל. חוללה - כמו "רב מחולל כל" (מש' כו , י); "הרפאים יחוללו" (לעיל , ה); ענין יצירה. וכן אמר התרגום: "ברוח פומיה אפי שמיא אשתבהרו ברת ידיה לויתן דמתיל לחויא טריק" (תרגום איוב). ויתכן לפרש חוללה ידו - ענין חיל וצער; וידו יורה כן , כענין "הלא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין" (יש' נא , ט). ושבח האל בהשקיט השמים והַחֲרֵיב הים והכות את כל אשר בתוכו , והפכו. אבל בברייתא דשמואל (פרק א) של סוד העבור אמרו: נחש בריח - בעבור שהוא כמו מעוות , והוא מבריח מן הקצה אל הקצה (ע"פ שמ' כו , כח).

רלב"ג - ביאור המילות:
ברוחו שמים שפרה - ברצון השם היו השמים בזה האופן מהיופי והשלימות אשר הם בו. חוללה - בראה. נחש בריח - הוא דמות הנחש הנראה סובב בגלגל המזלות , והוא העגול החלבי.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ברצון השם וחכמתו היו השמים בזה האופן מן היופי והשלימות אשר הם בו בבריאתם , עד שאי אפשר להיותם באופן אחר יותר שלם. להגיע לזה המציאות השפל מה שיצטרך אליו הגעתו מהם , בראה ידו ויצרה העגול החלבי אשר בגלגל הכוכבים הקיימים אשר בו מן הפלא וההעלם , מה שכבר התבאר בספר האותות. והנה אנחנו אמרנו בכל זה קצת מאמר בחמישי מספר מלחמות יי'.

ר' משה קמחי - דקדוק המענה:
שפרה - יש אומרים כי הה"א נוסף. והקרוב אלי להיות שפרה מבניין 'פִּעל' הכבד , ונפל הדגש; כמו "בקשה נפשי" (קה' ז , כח); והה"א סימן לנקבה , כאשר אפרש (ראה פירוש המענה). וחבירו "אמרי שפר" (בר' מט , כא). ותרגום 'טובה' (ראה בר' כד , טז): "שפירה" (ת"א). חוללה - מן "חיל כיולדה" (תה' מח , ז). בריח - שם תואר כדמות פועל , מן "בריחים" (שמ' כו , כו).

ר' משה קמחי - פירוש המענה:
ברוחו - שהיא משפרת שמים; והסרת העבים מעל פני כסאו (ראה לעיל , ט) הוא השפר בם. חוללה ידו נחש בריח - והטעם: התנין. וקראו נחש בעבור שהוא מעוות , והעד: "על לויתן נחש בריח" (יש' כז , א). והטעם: כנחש בריח מן הקצה אל הקצה (ע"פ שמ' כו , כח).

ר' ישעיה מטראני:
ברוחו שמים שפרה - שם דבר הוא , על משקל 'אמרה': "שש אנכי על אמרתך" (תה' קיט , קסב); כלומר: השמים הוא שפרה ברוחו; והוא מלשון "אף נחלת שפרה עלי" (תה' טז , ו). חוללה ידו נחש בריח - לשון "ותשכח אל מחולליך" (דב' לב , יח); והוא 'יוצא' באחד. אבל "באין תהומות חוללתי" (מש' ח , כד) , ו"הן בעון חוללתי" (תה' נא , ז) - עומדין בעצמן , ופירושן כמו 'התחוללתי'. נחש בריח - התלי שעומד באמצע שמים כמו בריח.
ריכוז קישורים