תנ"ך - אין־על־עפר
משלו
העשו
לבלי־חת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֵֽין־עַל־עָפָ֥ר
מָשְׁל֑וֹ
הֶ֝עָשׂ֗וּ
לִבְלִי־חָֽת:
(איוב פרק מא פסוק כה)
אֵין־עַל־עָפָר
מָשְׁלוֹ
הֶעָשׂוּ
לִבְלִי־חָת:
(איוב פרק מא פסוק כה)
אין־על־עפר
משלו
העשו
לבלי־חת:
(איוב פרק מא פסוק כה)
אין־על־עפר
משלו
העשו
לבלי־חת:
(איוב פרק מא פסוק כה)
רש"י:
אין
על
עפר
משלו
-
מ"ם
חטף
קמץ;
ופתרונו:
'ממשלתו'
-
שאין
בריה
מושלת
עליו.
והוא
שם
דבר:
מושל
ושלטון
,
ועל
כן
המ"ם
מנוקדת
בחטף
קמץ.
העשו
-
כמו
"העשוי"
(שמ'
ג
,
טז);
ולא
ידעתי
לו
ריע.
ופתרונו:
העשוי
בלי
פחד
ומחיתה
,
שאינו
מתיירא
מן
הבריות;
כמו
שנאמר
בסוס
"ישחק
לפחד
ולא
ייחת"
(איוב
לט
,
כב).
רשב"ם:
אין
על
עפר
משלו
-
אין
איש
על
הארץ
שיהא
לו
ממשלה
עליו.
משלו
-
מ"ם
בחטף
קמץ
,
ופתרונו:
ממשלתו;
שאין
בריה
מושלת
עליו.
והוא
מן
שם
דבר
של
'משל'
,
ועל
כן
מ"ם
ננקדת
בחטף
קמץ.
העשו
-
כמו
"העשוי"
(שמ'
ג
,
טז)
,
ולא
ידעתי
לו
ריע.
ופתרונו
,
שעשוי
לבלי
פחד
ומחתה
,
שאינו
מתיירא
מן
הבריות
,
כעניין
שנאמר
למעלה
בסוס
"ישחק
לפחד
ולא
יחת"
וגו'
(איוב
לט
,
כב).
ר' יוסף קרא:
אין
על
עפר
משלו
-
המ"ם
ננקד
בחטף
קמץ
,
לפיכך
משלו
שם
דבר
הוא;
ופתרון:
אין
על
עפר
שיש
לו
מממשלה
כממשלתו.
העשו
לבלי
חת
-
פתרון:
לבלי
מורא.
ראב"ע:
אין
על
עפר
משלו
-
והטעם
,
כי
הנה
יש
לו
ממשלה
בים
ולא
ביבשה.
העשו
-
גבורי
עולם
כמהו
בעולם
,
שלא
יחת?!
ויש
אומרים
כי
הוא
חסר
,
כי
השם
עשהו
שלא
יחת.
רבנו תם:
אין
על
עפר
מושלו
-
כלומר:
אין
על
עפר
מושל
עליו.
העשו
כמו
'העשוי'
,
לבלי
חת
ומורא.
רמב"ן:
אין
על
עפר
משלו
-
יאמר
כי
אין
ביבשה
נמשל
לו
בחוזק
ובתוקף
,
והוא
העשו
לבלי
חת
-
מכל
הנבראים
ביבשה
או
בים.
הודיע
את
איוב
כי
הים
שהוא
מקום
נכסה
,
והנבראים
בו
ראוים
להיותם
חלושים
בהבראם
מלחות
המים
,
ועומדם
בתוכם
,
ולא
יאכלו
דברים
חזקים
וראוים
לתת
כח
בתולדת
-
יש
בו
יותר
מכל
הנבראים
ביבשה
עם
עצמם
וכחם
וגבורתם.
ואשר
ספר
על
בהמות
,
להודיעו
כי
האל
עשה
את
הים
ואת
היבשה
וכל
אשר
בם
,
ובמקום
החלש
ברא
החוזק
הגדול;
כי
לא
בטבע
בלבד
נבראו
ונעשו.
והתרגום
אמר:
"לית
על
ארעא
שולטניה"
(ראה
תרגום
איוב);
יאמר
,
כי
בים
יש
לו
ממשלה
לא
ביבשה;
וכן
כתב
רבי
אברהם
ז"ל.
והנכון
מה
שפירשתי.
רלב"ג - ביאור המילות:
משלו
-
מענין
'משל
ודמיון'.
או
יהיה
מענין
ממשלה.
העשו
-
אשר
עשו.
לבלי
חת
-
לבלי
חתת
ומורא;
רוצה
לומר
,
שלא
יירא
משום
דבר.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
אין
על
עפר
מי
שידמה
לו
,
אשר
עשו
אותו
בבריאתו
באופן
שלא
יחת
משום
דבר
יכאיבהו
,
כמו
הענין
בלויתן.
את
כל
גבוה
ותקיף
יראה
,
והוא
מושל
על
כל
הבריות
הגדולות
אשר
בים.
ואולם
אמר
זה
להמצא
שם
בריאות
נפלאות
בגודל
וחוזק.
ואיפשר
שיהיה
הרצון
בזה:
ואיך
תאמר
שאין
על
עפר
שולטנות
השם
יתעלה
והשגחתו
,
כי
הוא
עזבם
אל
המערכת
,
אבל
הבריאות
אשר
עשו
באופן
שלא
יחתו
משום
מקרה
,
והם
הגרמים
השמימיים
-
בהם
ימשול
וישגיחם
וינהיגם
,
ויראה
כל
גבוה
מהנמצאות
,
כמו
עולם
הגלגלים
ועולם
השכלים
הנפרדים
,
והוא
מלך
ומושל
על
כל
בני
הגובה
,
לא
על
אלו
הנבראות
השפלות?!
הלא
זה
שספרתי
מענין
אלו
הנבראות
יורה
על
השלימות
באלו
הפעולות
,
ושהוא
ראוי
שלא
ייוחס
לפועלם
ליאות
וקיצור
כמו
שעשית
אתה!
והכלל
העולה
מהדברים
הוא
,
שהשם
יתעלה
יוכיח
איוב
על
מה
שהיה
מיחס
מהעול
לשם
יתברך
באלו
הטובות
המגיעות
לרשעים
,
והיה
מסיר
המשפט
והיושר
ממה
שיגיע
מהשם
יתברך
לאישי
האדם
מהטובות
והרעות
,
להצדיק
עצמו
מהרעות
שהגיעוהו.
רוצה
לומר
,
שהוא
היה
אומר
שהשם
יתברך
עזב
אישי
האדם
אל
הסידור
אשר
מהגרמים
השמימיים
,
ויגיעו
אליהם
מהם
רעות
או
טובות
לפי
הוראתם
בעת
הלידה
,
ולא
יצילם
מהרע
עשיית
הטוב
והיושר
,
ולא
ימָנע
מהם
הטוב
-
עשותם
הרשע
והעול.
ואמר
אליו:
איך
תוכל
לדעת
שיעור
כחי
וגבורתי
עד
שיתייחס
לי
ליאות
וקיצור
במה
שהמצאתי
מאלו
העניינים
על
מה
שהם
עליו?
האם
כחך
ככחי
,
עד
שתוכל
לשפוט
על
כחי
שיש
בה
ליאות
וקיצור?
הלא
הכח
והגבורה
נאמר
באדם
ובשם
יתעלה
בשתוף
השם
לבד
,
כמו
שהתבאר
במה
שקדם
מדברינו
בזה
המענה!
ובהיות
הענין
כן
,
אי
אפשר
שתהיה
ידועה
אליך
גבורתי
,
עד
שתשפוט
עליה
שיש
בה
ליאות
וקיצור;
הלא
הגיע
מגבורתי
,
עד
שעם
היות
כוונתי
תמיד
עשיית
הטוב
,
הנה
ימשך
ממה
שסדרתי
מזה
רע
מה
במקרה
,
והוא
כמו
מכוון
ממני
להגיע
העונש
לרשעים
,
עד
שימצא
השלימות
בפעולותי
בכל
הפנים
שאיפשר.
וזה
ממה
שיורה
על
שאין
בפעולותי
ליאות
וקיצור
כמו
שאתה
אומר.
ועוד
,
שכבר
הגיע
רע
לרשעים
בלתי
מחוייב
להם
מצד
המערכת
,
להשגחתי
בצדיקים
כדי
שלא
יזוקו
בהם
,
עד
שכבר
אמית
יחד
מספר
רב
מהרשעים
,
כמו
שספר
אליהוא.
ואיך
תוכל
לצייר
כחי
וגבורתי
,
והנה
תמצא
מהבעלי
חיים
אשר
עשיתי
מה
שהם
בתכלית
הכח
,
ואשגיח
בהם
להמציא
להם
מזונם
ולהמציא
להם
דברים
שומרים
אותם
כפי
מה
שאיפשר
,
עד
שקצתם
-
לא
יזיקם
שום
מזיק
באופן
מהאופנים
,
כמו
שיספר
מלויתן!
וזה
ממה
שיורה
על
יתרון
כחי
וגבורתי
,
ושלא
אקצר
מהמציא
בנמצא
נמצא
מה
שאיפשר
בו
מהטוב
לפי
הכנת
החומר.
ולו
היה
אפשר
באדם
שימצאו
בו
איברים
שומרים
אותו
מכל
היזק
מזיק
כמו
הענין
בלויתן
,
לא
הייתי
מקצר
מזה;
אבל
למה
שהיה
זה
בלתי
אפשר
,
הוכנה
לו
שמירה
מצד
המערכת.
ולזה
,
אם
ישמר
בעת
מה
הרשע
מהרע
הבא
לזולתו
,
לא
תהיה
מזה
טענה
עלי.
וזה
,
שאם
היה
אפשר
שישמרו
ממנו
כל
האנשים
,
לא
הייתי
מקצר
בזה.
והנה
שמתי
כלי
באנשים
אשר
אינם
נשמרים
מזה
הרע
מצד
המערכת
להצילם
ממנו
,
והוא
השכל
,
כי
בו
יהיו
נשמרים
,
אם
ידבקו
בשכל
הפועל
כפי
מה
שאיפשר.
ר' ישעיה מטראני:
אין
על
עפר
-
שיוכל
למשול
בו
,
ואין
על
עפר
העשו
עמו
מלחמה
שלא
יחת.