תנ"ך - ולהורת
את־בני
ישראל
את
כל־החקים
אשר
דבר
ה'
אליהם
ביד־משה:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּלְהוֹרֹ֖ת
אֶת־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
אֵ֚ת
כָּל־הַ֣חֻקִּ֔ים
אֲשֶׁ֨ר
דִּבֶּ֧ר
יְהוָ֛ה
אֲלֵיהֶ֖ם
בְּיַד־מֹשֶֽׁה:
פ
(ויקרא פרק י פסוק יא)
וּלְהוֹרֹת
אֶת־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
אֵת
כָּל־הַחֻקִּים
אֲשֶׁר
דִּבֶּר
יְהוָה
אֲלֵיהֶם
בְּיַד־מֹשֶׁה:
פ
(ויקרא פרק י פסוק יא)
ולהורת
את־בני
ישראל
את
כל־החקים
אשר
דבר
ה'
אליהם
ביד־משה:
פ
(ויקרא פרק י פסוק יא)
ולהורת
את־בני
ישראל
את
כל־החקים
אשר
דבר
יהוה
אליהם
ביד־משה:
פ
(ויקרא פרק י פסוק יא)
תרגום אונקלוס:
וּלאַלָפָא
יָת
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
יָת
כָּל
קְיָמַיָא
דְּמַלֵיל
יְיָ
לְהוֹן
בִּידָא
דְמֹשֶׁה
:
עין המסורה:
ולהורת
-
ב':
שמ'
לה
,
לד;
וי'
י
,
יא.
אליהם
-
י"ז
מלא
בתורה:
*בר'
יט
,
י;
לד
,
יד;
לז
,
ו
,
יג
,
יח;
מ
,
ו;
מב
,
ז;
מג
,
ב;
וי'
י
,
יא;
יז
,
ב;
במ'
כ
,
ו;
כב
,
ח;
לא
,
טו;
לב
,
כ;
דב'
יח
,
יח;
כא
,
יח;
כח
,
לב.
מסורה קטנה:
ולהורת
-
ב'
נתן
בלבו;
אליהם
-
י"ז
מל'
בתו'.
רש"י:
ולהורות
-
לימד
שאסור
שיכור
בהוראה.
יכול
יהא
חייב
מיתה?
תלמוד
לומר:
"אתה
ובניך
אתך...
ולא
תמותו"
(לעיל
,
ט)
-
כהנים
בעבודתן
במיתה
,
ואין
חכמים
בהוראתן
במיתה
(ראה
תו"כ
שמיני
פרשתא
א
,
ו).
ראב"ע:
ולהורות
את
בני
ישראל
-
שאר
המצות;
וכן
"ככל
אשר
יורו
אתכם
הכהנים"
(דב'
כד
,
ח).
ר' יוסף בכור שור:
ולהורות
-
בשעת
הוראה
בין
איסור
והיתר
,
ובשעה
שמבדילין
בין
קודש
לחול
ובין
טמא
לטהור
(ראה
לעיל
,
י)
,
אסור
לשתות
יין
,
כדי
שיהיו
מבדילין
בין
מקום
קודש
,
שאין
נכנסין
בו
בטומאה
,
ובין
מקום
חול;
וכן
בין
טומאה
לטהרה.
מיהו
אין
בהוראה
מיתה
אם
הורה
שתוי
,
דכתיב:
אתה
ובניך...
ולא
תמותו:
אתם
הנכנסין
במקדש
-
במיתה
,
אבל
לא
המורה
שתויי
[הג"ה].
רלב"ג:
ולהבדיל
בין
הקדש
ובין
החול
-
רוצה
לומר:
בעת
שתזקקו
בהוראתכם
להבדיל
בין
הקדש
ובין
החול
בעניין
הנדרים
והערכין
והחרמים
ומה
שידמה
להם
ממה
שיצטרך
בו
ההוראה
אם
הוא
קדש
או
חול
,
לא
תהיו
שתויי
יין.
וכן
כשתבאו
להבדיל
בין
הטמא
ובין
הטהור
בעניין
הנגעים
ובזולתם
מהטמאות
אשר
יפול
ספק
בעניינם;
וכן
כשתבואו
להורות
בני
ישראל
את
חקי
התורה
לא
תשתו
יין
בבואכם
להורות
אלו
ההוראות.
וראוי
שיתבאר
מזה
,
ששתוי
יין
אין
ראוי
שיורה
,
היה
ישראל
או
כהן;
אלא
שזה
לכהן
באזהרה
לפי
מה
שנתבאר
בזה
המקום
,
וישראל
אינו
באזהרה;
לפי
שזה
הדין
יותר
ראוי
בכהן
,
כי
השגגה
שתהיה
בהוראתו
תזיק
יותר
,
לפי
שהוא
משותף
לכל
ישראל
בעניין
ההוראה
,
כעניין
שנאמר
"יורו
משפטיך
ליעקב
ותורתך
לישראל"
(דב'
לג
,
י)
,
ואמר
בפרשת
'כי
יפלא
ממך
דבר
למשפט':
"ובאת
אל
הכהנים
הלויים"
(דב'
יז
,
ט);
ואין
העניין
כן
בישראל
המורה
הוראות.
ולפי
שהוא
מבואר
כי
מפני
אפשרות
חדוש
השכרות
מפני
שתיית
היין
באה
זאת
האזהרה;
והתבאר
לרבותינו
בנסיון
,
כי
בשתיית
רביעית
לוג
מיין
חי
בזולת
הפסק
יתכן
שיתחדש
השכרות
,
או
ביותר
מרביעית
יין
,
חי
או
מזוג
,
אפילו
בהפסק
,
לא
בפחות
מזה
-
היו
התנאים
האלו
בשתיית
זה
היין
אשר
יתחייבו
עליו
מיתה
כשישמשו
במקדש;
רוצה
לומר
,
שאם
שתו
יין
חי
יהיה
השיעור
רביעית
לוג
,
ושתהיה
השתייה
יחד;
ואם
לא
שתו
אותו
יחד
אבל
הפסיק
בשתייה
,
יהיה
השיעור
יותר
מרביעית
חי
או
מזוג;
כי
היין
המזוג
גם
כן
יקרה
ממנו
השכרות
בקלות
,
כמו
שנזכר
בספר
'שאלות
טבעיות'.