תנ"ך - ולהורת את־בני ישראל את כל־החקים אשר דבר ה' אליהם ביד־משה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וּלְהוֹרֹ֖ת אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל־הַ֣חֻקִּ֔ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֲלֵיהֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶֽׁה: פ (ויקרא פרק י פסוק יא)

וּלְהוֹרֹת אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל־הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיהֶם בְּיַד־מֹשֶׁה: פ (ויקרא פרק י פסוק יא)

ולהורת את־בני ישראל את כל־החקים אשר דבר ה' אליהם ביד־משה: פ (ויקרא פרק י פסוק יא)

ולהורת את־בני ישראל את כל־החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד־משה: פ (ויקרא פרק י פסוק יא)

תרגום אונקלוס:

וּלאַלָפָא יָת בְּנֵי יִשׂרָאֵל יָת כָּל קְיָמַיָא דְּמַלֵיל יְיָ לְהוֹן בִּידָא דְמֹשֶׁה :

עין המסורה:

ולהורת - ב': שמ' לה , לד; וי' י , יא. אליהם - י"ז מלא בתורה: *בר' יט , י; לד , יד; לז , ו , יג , יח; מ , ו; מב , ז; מג , ב; וי' י , יא; יז , ב; במ' כ , ו; כב , ח; לא , טו; לב , כ; דב' יח , יח; כא , יח; כח , לב.

מסורה קטנה:

ולהורת - ב' נתן בלבו; אליהם - י"ז מל' בתו'.

רש"י:

ולהורות - לימד שאסור שיכור בהוראה. יכול יהא חייב מיתה? תלמוד לומר: "אתה ובניך אתך... ולא תמותו" (לעיל , ט) - כהנים בעבודתן במיתה , ואין חכמים בהוראתן במיתה (ראה תו"כ שמיני פרשתא א , ו).

ראב"ע:

ולהורות את בני ישראל - שאר המצות; וכן "ככל אשר יורו אתכם הכהנים" (דב' כד , ח).

ר' יוסף בכור שור:

ולהורות - בשעת הוראה בין איסור והיתר , ובשעה שמבדילין בין קודש לחול ובין טמא לטהור (ראה לעיל , י) , אסור לשתות יין , כדי שיהיו מבדילין בין מקום קודש , שאין נכנסין בו בטומאה , ובין מקום חול; וכן בין טומאה לטהרה. מיהו אין בהוראה מיתה אם הורה שתוי , דכתיב: אתה ובניך... ולא תמותו: אתם הנכנסין במקדש - במיתה , אבל לא המורה שתויי [הג"ה].

רלב"ג:

ולהבדיל בין הקדש ובין החול - רוצה לומר: בעת שתזקקו בהוראתכם להבדיל בין הקדש ובין החול בעניין הנדרים והערכין והחרמים ומה שידמה להם ממה שיצטרך בו ההוראה אם הוא קדש או חול , לא תהיו שתויי יין. וכן כשתבאו להבדיל בין הטמא ובין הטהור בעניין הנגעים ובזולתם מהטמאות אשר יפול ספק בעניינם; וכן כשתבואו להורות בני ישראל את חקי התורה לא תשתו יין בבואכם להורות אלו ההוראות. וראוי שיתבאר מזה , ששתוי יין אין ראוי שיורה , היה ישראל או כהן; אלא שזה לכהן באזהרה לפי מה שנתבאר בזה המקום , וישראל אינו באזהרה; לפי שזה הדין יותר ראוי בכהן , כי השגגה שתהיה בהוראתו תזיק יותר , לפי שהוא משותף לכל ישראל בעניין ההוראה , כעניין שנאמר "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" (דב' לג , י) , ואמר בפרשת 'כי יפלא ממך דבר למשפט': "ובאת אל הכהנים הלויים" (דב' יז , ט); ואין העניין כן בישראל המורה הוראות. ולפי שהוא מבואר כי מפני אפשרות חדוש השכרות מפני שתיית היין באה זאת האזהרה; והתבאר לרבותינו בנסיון , כי בשתיית רביעית לוג מיין חי בזולת הפסק יתכן שיתחדש השכרות , או ביותר מרביעית יין , חי או מזוג , אפילו בהפסק , לא בפחות מזה - היו התנאים האלו בשתיית זה היין אשר יתחייבו עליו מיתה כשישמשו במקדש; רוצה לומר , שאם שתו יין חי יהיה השיעור רביעית לוג , ושתהיה השתייה יחד; ואם לא שתו אותו יחד אבל הפסיק בשתייה , יהיה השיעור יותר מרביעית חי או מזוג; כי היין המזוג גם כן יקרה ממנו השכרות בקלות , כמו שנזכר בספר 'שאלות טבעיות'.