תנ"ך - וידבר אהרן אל־משה הן היום הקריבו את־חטאתם ואת־עלתם לפני ה' ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיְדַבֵּ֨ר אַהֲרֹ֜ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן הַ֠יּוֹם הִקְרִ֨יבוּ אֶת־חַטָּאתָ֤ם וְאֶת־עֹֽלָתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתִּקְרֶ֥אנָה אֹתִ֖י כָּאֵ֑לֶּה וְאָכַ֤לְתִּי חַטָּאת֙ הַיּ֔וֹם הַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה: (ויקרא פרק י פסוק יט)

וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל־מֹשֶׁה הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת־חַטָּאתָם וְאֶת־עֹלָתָם לִפְנֵי יְהוָה וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי יְהוָה: (ויקרא פרק י פסוק יט)

וידבר אהרן אל־משה הן היום הקריבו את־חטאתם ואת־עלתם לפני ה' ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה': (ויקרא פרק י פסוק יט)

וידבר אהרן אל־משה הן היום הקריבו את־חטאתם ואת־עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה: (ויקרא פרק י פסוק יט)

תרגום אונקלוס:

וּמַלֵיל אַהֲרֹן עִם מֹשֶׁה הָא יוֹמָא דֵין קָרִיבוּ יָת חֲטָוָתְהוֹן וְיָת עֲלָוָתְהוֹן קֳדָם יְיָ וְעָרַעָא יָתִי עָקָן כְּאִלֵין אִלוּ פוֹן אֲכַלִית חַטָתָא יוֹמָא דֵין הֲתָקֵין קֳדָם יְיָ :

עין המסורה:

ותקראנה - ד' (מלא וחסר ה"א): וי' י , יט; במ' כה , ב; רות ד , יז (פעמיים). בעיני - ל"ג בתורה: בר' ו , ח; יט , יד; כא , יא; כח , ח; לא , לה; לג , ח , טו; לד , יח; לח , ז , י; לט , כא; מא , לז; מה , טז; מז , כה; שמ' ג , כא; ה , כא; יא , ג (פעמיים); יב , לו; כא , ח; וי' י , יט; במ' כג , כז; כד , א; לב , יג; דב' ד , כה; ו , יח; ט , יח; יב , כה , כח; יג , יט; יז , ב; כא , ט; לא , כט.

מסורה קטנה:

ותקראנה - ד'; הייטב - ל'.

רש"י:

וידבר אהרן - [אין 'דיבור' אלא לשון עַז , שנאמר: "וידבר העם" וגו' (במ' כא , ה; ראה תו"כ שמיני פרשתא א פרק ב , ז).] איפשר משה קצף על אלעזר ואיתמר , ואהרן מדבר? - הא ידעת , שלא היתה זאת אלא מדת כבוד (ראה פירושו לעיל , טז). אמרו: אינו בדין שיהא אבינו יושב ואנו מדברים לפניו , אינו בדין שיהא תלמיד משיב את רבו. יכול מפני שלא היה באלעזר להשיב? תלמוד לומר: "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא" (במ' לא , כא) - הא כשרצה , דבר לפני משה ולפני הנשיאים. זו מצאתי ב'ספרי של פנים שיני' (ספ"ז לא , כא). הן היום הקריבו - מהו אומר? אלא אמר משה: שמא זרקתם דָמהּ אוננים? שהאונן שעבד - חלל; אמר לו אהרן: וכי הם הקריבו , שהן הדיוטות? אני הקרבתי , שאני כהן גדול ומקריב אונן! ותקראנה אותי כאלה - אפילו לא היו המתים בניי , אלא שאר קרובים שאני חייב להיות אונן עליהם כָּאֵילו , כגון כל האמור בפרשת כהנים (ראה וי' כא , ב - ג) שהכהן מִטמא להם. ואכלתי חטאת - ואם אכלתי חטאת. הייטב היום וגו' - אבל אנינות לילה מותר , שאין אונן אלא יום קבורה. הייטב בעיני יי' - אם שמעת בקדשי שעה , אין לך להקל בקדשי דורות.

רשב"ם:

הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם - היא העולה והחטאת של אהרן ובניו שכתוב למעלה , "קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים" (וי' ט , ב) , והבנים סייעו לאהרן בקבלת הדם כאמור למעלה (וי' ט , יב). וכן אמר אהרן: למה קצפת על בני? הלא היום הזה הקריבו אני ובני קרבנותינו שנתחנכנו בהם לעבודה , ובתוך הגדולה הזאת באה לנו צרה גדולה ותקראנה אותי כאלה , והיאך אוֹכל חטאת של קדשי דורות ביום הזה , שנתקלקלה ונתערבה שמחתינו?! דוגמת 'עלובה כלה שזינתה בקרב חופתה' (ראה גיטין לו , ב).

ראב"ע:

יש מדקדקים שאמרו , כי ה"א של התמה - לא יהיה אחריו דגש עם אחד מהשבעה מלכים , כי עם השוא הנע ימצא; והה"א פתוח , בעבור שלא יתכן להתחבר שנים שואין נעים. ובעבור שמצאו יו"ד היּיטב - דגש , אמרו כי זה הה"א הוא לידיעה , כה"א "השבה עם נעמי" (רות ב , ו); "הנמצאו פה" (דה"א כט , יז); "העיר ההוללה" (יח' כו , יז); ואלה הה"הין - במקום 'אשר' הֵנָה; פירוש הייטב: אשר ייטב. ועוד אמרו , כי ואכלתי - פעל עבר , ואילו היה לעתיד היה מלרע; כמו "ודברתי על הנביאים" (הו' יב , יא) - "ודברתי אתך" (שמ' כה , כב); והטעם , כי בָּנַי הנשרפים היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם; כי העגל והאיל בעד אהרן ובניו (ראה וי' ט , ב , ז) , ותקראנה אותי כאלה - פירושו: צרות או דאגות על מות הבנים , ובעבור זה לא יכולתי לאכול כל חטאת , רק אכלתי ממנה מה שייטב בעיני השם; והטעם: מה שיוציאני לידי חובה. ועל דעת המעתיקים (ראה זבחים קא , א) , שה"א הייטב לתמה , והיא מלה זרה ― גם על הפירוש שהזכרתי היא זרה , כי לא מצאנו בכל המקרא ה"א הדעת עם פעל עתיד ― ומלת ואכלתי - כאילו אמר: ואילו אכלתי חטאת היום. גם מצאנו מלות לעתיד והיא מלעיל: "פן אורש וגנבתי ותפשתי" (מש' ל , ט). והטעם , כי הייתי אונן , ואיך אוכל חטאת?! כטעם "לא אכלתי באוני" (דב' כו , יד).

ר' יוסף בכור שור:

ואמר לו אהרון: הן... הקריבו - בתמיה: אני הקרבתי אותו , וכהן גדול מקריב אונָן ואינו אוכל; ואם שמעת בקדשי שעה וכו' (ראה זבחים קא , א).

רמב"ן:

הן היום הקריבו - מה הוא אומר? אלא אמר להם משה: שמא זרקתם דמה אוננין? שהאונן שעבד - חלל; אמר לו אהרן: וכי הם הקריבו , שהם הדיוטות? אני הקרבתי , שאני כהן גדול ומקריב אונן! לשון רבנו שלמה; וכך הוא בגמרא בפרק 'טבול יום' (זבחים קא , א): ודלמא אקריבתיה ופסלתיה וכו'. ואני תמה , שהרי קודם האנינות נעשו כל הקרבנות , דכתיב "וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים" (וי' ט , כב) , ואחר כן נכנסו לאהל מועד והתפללו , ואחר כך ירדה האש לקרבנות ואז הקטירו נדב ואביהוא קטרת זו. ושמא לא היה משה רואה את מעשיהם , וחשש שמא מצאו דם השעיר הזה שלא נזרק עדין , וזרקוהו; ואהרן אמר לו: הלא הזריקה שלי היא , וכשנזרקה - מידי נזרקה , ולא נפסלה באנינות. ומשא ומתן של הלכה היה , אבל לא נעשה בהן דבר באנינות כלל.

רלב"ג:

וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו בני את חטאתם ואת עולתם לפני יי' , ותקראנה אותי כמו אלו המקרים הזרים שמתו בהם , ואכלתי חטאת היום - הזה בעינו שהיו בו בני חיים ומתים; הייטב בעיני יי' - שאהיה אוכל החטאת הזאת הנוהגת לדורות באנינות? וזה , כי אע"פ שהקל השם יתעלה באכילת אלו הקדשים שהם קדשי שעה , שיהו נאכלים באנינות , הנה אין ראוי שנקל בקדשים הנוהגים לדורות; כי זה השעיר הנשרף היה שעיר ראש חדש , כמו שזכרנו (לעיל , טז); ולולא זה לא היה לאהרן התנצלות בזה המאמר. והנה יתבאר שהיה ראש חדש ביום ההוא ממה שאומר. וזה , שכבר נזכר בסדר 'ואלה פקודי' , כי באחד לחדש נשלמה הקמת המשכן , שנאמר: "באחד לחדש הוקם המשכן" (שמ' מ , יז) , ונזכר בפרשת 'נשא' , כי ביום כלות משה להקים את המשכן נשלמה משיחתו וקדושו וקדוש מזבח ומשיחתו ושביום ההוא התחילו הנשיאים להקריב קרבנם לחנכת המזבח (ראה במ' ז , א - ג). ולזה יתבאר , שזה היה ביום השמיני הנזכר בזאת הפרשה , כי אז נשלם קדוש המזבח ומשיחתו , ואז היתה חנוכת המזבח על ידי הכהנים. ולזה היו שם ביום ההוא שלשה שעירים לחטאות: השעיר הנזכר בזאת הפרשה (לעיל , טז) , ושעיר נחשון הנזכר בפרשת 'נשא' (במ' ז , טז) , ושעיר ראש חדש. והנה היו שעירי הנשיאים , לפי מה שאחשוב , לכפר על מעשה העגל; כי על חטא עבודה זרה יקריב כל נשיא כל שבט פר ושעיר כמו שזכרנו במה שקדם. ולזה בא זה הקרבן באופן מתיחס לקרבן שגגת בית דין הגדול בהוראה בעניין עבודה זרה. ואיך שיהיה , הנה לא היה קרבן הנשיאים אלא לפי שעה , ולזה לא יתכן שנאמר שיהיה זה השעיר שנשרף שעיר נחשון. ויתבאר גם כן שזה היה שעיר ראש חדש , לפי שנאמר בכאן: "ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם" (לעיל , יז) , וכבר נאמר בשעיר ראש חדש: "ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם" (במ' כח , כב; ראה שם , טו). והנה למדנו מזה , שאנינות של תורה אינו נוהג אלא ביום המיתה לבד , שנאמר: ואכלתי חטאת היום - למדנו כי ביום ההוא לבד היה נוהג. והנה התנצל אהרן לבדו בזה המאמר ולא חשש להתנצלות בניו , כי בהתנצלותו - די התנצלות להם; וזה , שאם לא היה ראוי שיאכל כהן גדול קדשים כשהוא אונן אע"פ שמותר לו לעבוד באנינות , כמו שיתבאר , כל שכן שהכהן הדיוט לא יתכן שיאכלם , כי הוא נזהר מעבוד באנינות , כמו שיתבאר (ראה וי' כא , יב).