תנ"ך - הן
לא־הובא
את־דמה
אל־הקדש
פנימה
אכול
תאכלו
אתה
בקדש
כאשר
צויתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הֵ֚ן
לֹא־הוּבָ֣א
אֶת־דָּמָ֔הּ
אֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ
פְּנִ֑ימָה
אָכ֨וֹל
תֹּאכְל֥וּ
אֹתָ֛הּ
בַּקֹּ֖דֶשׁ
כַּאֲשֶׁ֥ר
צִוֵּֽיתִי:
(ויקרא פרק י פסוק יח)
הֵן
לֹא־הוּבָא
אֶת־דָּמָהּ
אֶל־הַקֹּדֶשׁ
פְּנִימָה
אָכוֹל
תֹּאכְלוּ
אֹתָהּ
בַּקֹּדֶשׁ
כַּאֲשֶׁר
צִוֵּיתִי:
(ויקרא פרק י פסוק יח)
הן
לא־הובא
את־דמה
אל־הקדש
פנימה
אכול
תאכלו
אתה
בקדש
כאשר
צויתי:
(ויקרא פרק י פסוק יח)
הן
לא־הובא
את־דמה
אל־הקדש
פנימה
אכול
תאכלו
אתה
בקדש
כאשר
צויתי:
(ויקרא פרק י פסוק יח)
תרגום אונקלוס:
הָא
לָא
אִתָּעַל
מִדְּמַהּ
לְבֵית
קֻדשָׁא
גַּוָאָה
מֵיכָל
תֵּיכְלוּן
יָתַהּ
בְּקֻדשָׁא
כְּמָא
דְפַקַדִית
:
עין המסורה:
פנימה
-
ה':
*וי'
י
,
יח;
מ"א
ו
,
יח;
מ"ב
ז
,
יא;
תה'
מה
,
יד;
דה"ב
כט
,
יח.
אכול
-
ב'
מלא
בתורה:
בר'
לא
,
טו;
*וי'
י
,
יח.
אכול
-
י'
מלא
(בלישנא):
בר'
לא
,
טו;
וי'
י
,
יח;
ש"ב
יט
,
מג;
מ"ב
יט
,
כט;
יש'
כא
,
ה;
כב
,
יג;
לז
,
ל;
יואל
ב
,
כו;
חגי
א
,
ו;
דה"ב
לא
,
י.
צויתי
-
ה':
ראה
וי'
ח
,
לא.
מסורה גדולה:
פנימה
ה'
הן
לא
הובא
את
דמה
אל
הקדש
פנימה
וארז
אל
הבית
פנימה
ויקרא
השערים
ויגידו
כל
כבודה
בת
מלך
פנימה
חזקיהו
המלך.
אכול
ב'
מל'
בתו'
ויאכל
גם
אכול
את
כספנו
אכול
תאכלו
אתה.
מסורה קטנה:
פנימה
-
ה';
אכול
-
ב'
מל'
בתו';
צויתי
-
ה'.
רש"י:
הן
לא
הובא
את
דמה
וגו'
-
שאילו
הובא
היה
לכם
לשורפה
(ראה
זבחים
קא
,
א)
,
כמה
שנאמר
"וכל
חטאת
אשר
יובא
מדמה"
וגו'
(וי'
ו
,
כג).
אכל
(בנוסחנו:
אכול)
תאכלו
אותה
-
היה
לכם
לאכלהּ
אע"פ
שאתם
אוננין.
כאשר
צויתי
-
לכם
במנחה
(ראה
לעיל
,
יג).
רשב"ם:
הן
לא
הובא
את
דמה
אל
הקדש
פנימה
-
בהיכל
,
שכל
חטאות
הפנימיות
נשרפין
,
כמו
שכתוב
"וכל
חטאת
אשר
יובא
מדמה
אל
אהל
מועד
לכפר
בקדש
לא
תאכל
באש
תשרף"
(וי'
ו
,
כג);
אבל
זו
חטאת
חיצונה
היא.
ראב"ע:
הן
לא
הובא
את
דמה
אל
הקדש
פנימה
-
כַּפָּר
הבא
על
כל
המצות
,
שהוא
לכהן
ולקהל
(ראה
וי'
ד
,
ה
,
טז).
ואם
ישאל
השואל:
הנה
פר
החטאת
שורף
ולא
הובא
את
דמו
לפנים
בקדש
(ראה
וי'
ח
,
יד
-
יז)
,
והטעם:
הפרכת
ומזבח
הזהב
(ראה
וי'
ד
,
ו
-
ז
,
יז
-
יח)!?
דע
,
כי
פר
חטאת
הוא
לחטאת
על
המזבח
(ראה
וי'
ח
,
טו)
,
ושעיר
חטאת
הוא
לעם
(ראה
וי'
ט
,
ג
,
טו)
,
ובשר
החטאת
לכהן.
אכל
תאכלו
-
היה
ראוי
שתאכלו
אותה.
רלב"ג:
הן
לא
הובא
מדמה
על
הקדש
פנימה
-
רוצה
לומר
,
שלא
היה
דינה
לישרף
,
כי
לא
הובא
את
דמה
אל
הקדש
פנימה.
ומזה
המקום
נלמד
,
שאם
נכנס
דם
חטאת
הנאכלת
לפנים
ממחיצתה
,
דינה
לישרף.
ומפני
שאמר
פנימה
,
נלמוד
מזה
בכל
חטאת
שנכנס
דמו
לפנים
ממחיצתו
,
שהוא
נפסל
ודינו
לישרף;
ולזה
יהיה
נפסל
החטאת
אשר
יזו
מדמו
על
הפרכת
ועל
קרנות
מזבח
הזהב
,
אם
הכניסו
מדמו
לבית
קדשי
הקדשים
,
שהוא
פנימה
בחק
הדם
ההוא.