תנ"ך - כל
אשר
אין־לו
סנפיר
וקשקשת
במים
שקץ
הוא
לכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֹּ֣ל
אֲשֶׁ֥ר
אֵֽין־ל֛וֹ
סְנַפִּ֥יר
וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת
בַּמָּ֑יִם
שֶׁ֥קֶץ
ה֖וּא
לָכֶֽם:
(ויקרא פרק יא פסוק יב)
כֹּל
אֲשֶׁר
אֵין־לוֹ
סְנַפִּיר
וְקַשְׂקֶשֶׂת
בַּמָּיִם
שֶׁקֶץ
הוּא
לָכֶם:
(ויקרא פרק יא פסוק יב)
כל
אשר
אין־לו
סנפיר
וקשקשת
במים
שקץ
הוא
לכם:
(ויקרא פרק יא פסוק יב)
כל
אשר
אין־לו
סנפיר
וקשקשת
במים
שקץ
הוא
לכם:
(ויקרא פרק יא פסוק יב)
תרגום אונקלוס:
כֹּל
דְּלֵית
לֵיהּ
צִיצִין
וְקַלפִין
בְּמַיָא
שִׁקצָא
הוּא
לְכוֹן
:
עין המסורה:
כל
אשר
אין
-
לו
-
ו'
זוגין
מן
ב'
דמיין
מתחלפין
בטעמים:
ראה
וי'
ז
,
לג.
רש"י:
וכל
(בנוסחנו:
כל)
אשר
אין
לו
וגו'
-
מה
תלמוד
לומר?
שיכול
אין
לי
שיהא
מותר
אלא
המעלה
סימנין
ליבשה
,
הִשִירן
במים
מניין?
תלמוד
לומר:
וכל
אשר
אין
לו
סנפיר
וקשקשת
במים
-
הא
אם
היו
לו
במים
,
אע"פ
שהשירן
בעלייתו
,
מותר
(ראה
תו"כ
שמיני
פרשתא
ג
,
יא).
ראב"ע:
והוסיף
כל
אשר
אין
לו
סנפיר
וקשקשת...
-
להיות
כלל
לכל
מים
,
כי
לא
הזכיר
בתחלה
,
רק
הימים
והנחלים
(ראה
לעיל
,
ט
ופירושו
שם).
רלב"ג:
כל
אשר
אין
לו
סנפיר
וקשקשת
במים
שקץ
הוא
לכם
-
הרצון
באמרו
במים
-
מה
שידמה
למיני
המים
שזכר;
אבל
לא
ינהג
זה
הדין
במה
שיוָלד
במים
שבכלים
מעפוש
המים
ההם
,
כמו
שזכרנו
(לעיל
,
י).
והנה
התנה
השם
יתעלה
בדגים
הנאכלים
שיהיו
בהם
שני
אלו
הסימנים
שזכרנו
,
כי
הם
היותר
נאותים
למזג
האדם
לדקות
חמרם
ביחס
אל
שאר
הדגים.
וזה
,
שהקשקשת
בבעלי
הקשקשת
יורה
על
שלמות
החום
היסודי
,
לברור
החלק
הארצי
בהויה
,
ולעשות
ממנו
אלו
הקשקשים
במקום
שילקח
בו
תועלת
לשמירת
הבעל
חי
ההוא
,
עם
שזה
יורה
על
דקות
החומר
להתפעל
בקלות
מהדברים
אשר
מחוץ;
ולזה
הערים
הטבע
לעשות
להם
אלו
המגינים.
ואין
העניין
כן
בבעל
חי
הקְלִפי
,
כי
הקליפה
המקפת
בו
מורה
על
עובי
החומר
,
כמו
שהתבאר
בביאורנו
לספר
'בעלי
חיים'.
וכן
הסנפיר
-
כלי
עוזר
לקלות
התנועה
לזה
הדג
,
ויעזור
זה
גם
כן
להשים
זה
הדג
נאות
למזון
למזגים
האנושיים
,
כמו
שיתבאר
בעיון
מעט
במלאכת
הרפואה;
כי
שם
התבאר
שהאיברים
היותר
רבי
התנועה
הם
יותר
נאותים
למזון
האדם
,
כי
התנועה
מדרכָּה
שתדחה
המותרות
ותדקדק
החומר.