תנ"ך - דבר
אל־בני
ישראל
ואמרת
אלהם
אני
ה'
אלהיכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
דַּבֵּר֙
אֶל־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
וְאָמַרְתָּ֖
אֲלֵהֶ֑ם
אֲנִ֖י
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵיכֶֽם:
(ויקרא פרק יח פסוק ב)
דַּבֵּר
אֶל־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
וְאָמַרְתָּ
אֲלֵהֶם
אֲנִי
יְהוָה
אֱלֹהֵיכֶם:
(ויקרא פרק יח פסוק ב)
דבר
אל־בני
ישראל
ואמרת
אלהם
אני
ה'
אלהיכם:
(ויקרא פרק יח פסוק ב)
דבר
אל־בני
ישראל
ואמרת
אלהם
אני
יהוה
אלהיכם:
(ויקרא פרק יח פסוק ב)
תרגום אונקלוס:
מַלֵיל
עִם
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
וְתֵימַר
לְהוֹן
אֲנָא
יְיָ
אֱלָהֲכוֹן
:
רש"י:
אני
יי'
אלהיכם
-
אני
הוא
שאמרתי
בסיני:
"אנכי
יי'
אלהיך"
(שמ'
כ
,
ב)
,
וקבלתם
עליכם
מלכותי;
מעתה
קַבלו
גזירותי
(ראה
תו"כ
אחרי
מות
פרשתא
ט
פרק
יג
,
ג).
רבי
אומר
(שם
,
ד):
גלוי
וידוע
לפניו
שסופן
לנתק
בעריות
בימי
עזרא
,
לפיכך
בא
עליהם
בגזירה:
אני
יי'
אלהיכם
-
דעו
מי
גוזר
עליכם:
דיין
ליפרע
,
ונאמן
לשלם
שכר.
ראב"ע:
ובעבור
שהזכיר
דברי
השעירים
שהיו
עושים
במצרים
(ראה
וי'
יז
,
ז)
,
נסמכה
זאת
הפרשה.
והעריות
-
על
מעשה
ארץ
כנען
,
כי
כן
מפורש
בסוף
(ראה
להלן
,
כד
-
כז).
וטעם
אני
יי'
אלהיכם
-
על
זה
התנאי
אהיה
אלהיכם.
רמב"ן:
אמר
בעריות:
דבר
אל
בני
ישראל
-
בלבד;
בעבור
היות
אזהרת
העריות
שוה
בכל
ישראל
,
לא
יתיחדו
בה
הכהנים
,
ולכן
כללם
כאחד.
ואמר
בתחלה:
אני
יי'
אלהיכם
-
כַּטעם
בעשרת
הדברות.
וטעם
דבר
אל
בני
ישראל
ואמרת
אליהם
אני
יי'
אלהיכם
-
כאלו
הוא:
ואמרת
אליהם
בשמי:
אני
יי'
אלהיכם;
וכן
"קדושים
תהיו
כי
קדוש
אני
יי'
אלהיכם"
(וי'
יט
,
ב).
ואיפשר
כי
הטעם
,
כי
בצאת
משה
מלפני
השם
בלי
מסוה
,
"ויצא
ודבר
אל
בני
ישראל
את
אשר
יצֻוה"
(שמ'
לד
,
לד)
-
איננו
צריך
לומר
להם
'כה
אמר
יי''
,
כי
ידוע
להם
כי
רוח
השם
ידבר
בו
ומלתו
על
לשונו
(ע"פ
ש"ב
כג
,
ב)
,
לא
ידבר
מעצמו.
וכן
במקומות
רבים
במשנה
תורה
כך
ידבר
,
כמו
"והיה
אם
שמוע
תשמעו
אל
מצוותי
אשר
אנכי
מצוה
אתכם
היום
לאהבה
את
יי'
אלהיכם
ולעבדו"
(דב'
יא
,
יג)
,
"ונתתי
מטר
ארצכם
בעתו"
(שם
,
יד)
,
"ונתתי
עשב
בשדך"
(שם
,
טו)
-
ואין
משה
הנותן
מטר
על
פני
ארץ
(ע"פ
איוב
ה
,
י)
ומצמיח
עשב
בשדה
,
אלא
שהם
דברי
השם
הנכבד
יתברך;
וכן
"ולא
נתן
יי'
לכם
לב
לדעת"
(דב'
כט
,
ג)
-
"ואולך
אתכם...
במדבר"
(שם
,
ד)
,
"לחם
לא
אכלתם
ויין
ושכר
לא
שתיתם
למען
תדעו
כי
אני
יי'
אלהיכם"
(שם
,
ה).
וטעם
"לאהבה
את
יי'
אלהיכם"
-
כבר
נתפרש.