תנ"ך - את־משפטי תעשו ואת־חקתי תשמרו ללכת בהם אני ה' אלהיכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: (ויקרא פרק יח פסוק ד)

אֶת־מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת־חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: (ויקרא פרק יח פסוק ד)

את־משפטי תעשו ואת־חקתי תשמרו ללכת בהם אני ה' אלהיכם: (ויקרא פרק יח פסוק ד)

את־משפטי תעשו ואת־חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם: (ויקרא פרק יח פסוק ד)

תרגום אונקלוס:

יָת דִּינַי תַּעבְּדוּן וְיָת קְיָמַי תִּטְרוּן לְהַלָכָא בְהוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן :

עין המסורה:

את - משפטי - ג': *וי' יח , ד; כו , טו; יח' ה , ו. ואת - חקתי - ה' (חסר ומלא): וי' יח , ד; כו , מג; יח' ה , ו; כ , טז; מד , כד.

מסורה קטנה:

את - משפטי - ג'; ואת - חקתי - ה'.

רש"י:

את משפטי תעשו - אילו דברים האמורים בתורה במשפט , , שאילו לא נאמרו היה כדיי לאומרן (ראה תו"כ אחרי מות פרשתא ט פרק יג , ט). ואת חקותי תשמרו - דברים שהן גזירת מלך , שיצר הרע משיב עליהם: למה לנו לשומרן , ואומות העולם משיבין עליהם; כגון אכילת חזיר ולבישת כלאים וטהרת מי חטאת. לכך נאמר אני יי' - אני גזרתי עליהם , אי אתה רשאי ליפטר (ראה שם , י)! ללכת בהם - אל תפטר מתוכם; שלא תאמר: למדתי חכמת ישראל , אלך ואלמד חכמת האומות (ראה שם , יא).

ראב"ע:

אני יי' אלהיכם - אז אהיה אלהיכם.

ר' יוסף בכור שור:

כמעשה ארץ מצרים... - וראיתם מעשיהם ועיניינם - אל תעשו , שעניינם רע. וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה - ותלמדו ותראו את עיניינם - לא תעשו , כי אף הם מאוסים בעיני; ואם תעשו כמעשיהם , מה הועלתי במה שהחלפתי בכם? והוא הדין לשאר אומות העולם; אבל על אותם שהם רואים ויודעים , ויש לחוש פן ירגילו לעשות כן. והכי משמע קרא דכתיב: את משפטי תעשו וחוקותי תשמרו - ולא חקים אחרים. חוקים - 'קודומיש' (בלעז: מנהגים); משפטים - 'ריישוניש' (בלעז).

רמב"ן:

את משפטי תעשו - אלו דברים האמורים בתורה במשפט , שאלו לא נאמרו כּדי היו לאמרן; לשון רבנו שלמה. וב'תורת כהנים' (אחרי מות פרשתא ט פרק יג , י): אלו דברים הכתובים בתורה שאלולי לא נכתבו בדין הוא לכתבן , כגון הגזלות והעריות ועבודה זרה ושפיכות דמים וקללת השם. ועל דרך הפשט: משפטי - כמשמעם , הדינים האמורים בפרשת 'ואלה המשפטים' (שמ' כא - כג) ובכל התורה , ולכך יאמר: אשר יעשה אותם האדם וחי בהם - כי הדינים נתנו לחיי האדם בישוב המדינות ובשלום האדם , ושלא יזיק איש את רעהו ולא ימיתנו. וכן יחזקאל הזכיר פעמים רבות במשפטים "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (כ , יא , יג , כא) , ובשבתות אומר "להיות לעד ביני וביניכם" (שם , יב); וכן בעזרא "ובמשפטיך חטאו בם אשר יעשה אדם וחיה בהם" (נחמ' ט , כט). ורבותינו אמרו (ראה יומא פה , ב): וחי בהם - ולא שימות בהם; ללמד על פיקוח נפש שדוחה את המצות. ומדרשו עוד (ראה תו"כ אחרי מות פרשתא ט , י): וחי בהם - לעולם הבא; אם תאמר: בעולם הזה - והלא סופו הוא מת! ואם כן , יחזור אשר יעשה אותם האדם גם על חקותי. ודע , כי חיי האדם במצות - כפי הכנתו להם; כי העושה המצות שלא לשמן , על מנת לקבל פרס בעולמו , יחיה בהם בעולם הזה ימים רבים בעושר ונכסים וכבוד (ע"פ קה' ו , ב); ועל זה נאמר "ובשמאלה עשר וכבוד" (מש' ג , טז) , ופירשו (ראה שבת סג , א): למשמאילים בה עושר וכבוד. וכן אשר הם מתעסקים במצות על מנת לזכות בהן לעולם הבא , שהם העובדים מיראה - זוכים בכונתם להנצל ממשפטי הרשעים , ונפשם בטוב תלין (ע"פ תה' כה , יג). והעוסקים במצות מאהבה , כדין וכראוי , עם עסקי העולם הזה , כענין הנזכר בתורה בפרשת 'אם בחקותי': "והשיג לכם דיש את בציר" וגו' (וי' כו , ה) , יזכו בעולם הזה לחיים טובים במנהגו של עולם , ובחיי העולם הבא - זכות שלימה שם. והעוזבים כל עניני העולם הזה ואינם משגיחים עליו , כאלו אינם בעלי גוף , וכל מחשבתם וכונתם בבוראם בלבד , כאשר היה הענין באליהו , בהדבק נפשם בשם הנכבד - יחיו לעד בגופם ונפשם , כנראה בכתוב באליהו (ראה מ"ב ב , יא) , וכידוע ממנו בקבלה , וכמו שבא במדרשים (ראה מדה"ג בר' ה , כד) בחנוך (ראה בר' ה , כד) ובבני העולם הבא העומדים בתחיית המתים ולכך יאמרו הכתובים בשכר המצות: "למען יאריכון ימיך" (שמ' כ , יב); "למען תחיה" (דב' טז , כ); "והארכת ימים" (דב' כב , ז) - כי הלשון יכלול מיני החיים כולם , כפי הראוי בכל אחד.