תנ"ך - ושמרתם את־חקתי ואת־משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני ה': ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה: ס (ויקרא פרק יח פסוק ה)

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־חֻקֹּתַי וְאֶת־מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יְהוָה: ס (ויקרא פרק יח פסוק ה)

ושמרתם את־חקתי ואת־משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני ה': ס (ויקרא פרק יח פסוק ה)

ושמרתם את־חקתי ואת־משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה: ס (ויקרא פרק יח פסוק ה)

תרגום אונקלוס:

וְתִטְרוּן יָת קְיָמַי וְיָת דִּינַי דְּאִם יַעֲבֵיד יָתְהוֹן אֱנָשָׁא יֵיחֵי בְהוֹן בְּחַיֵי עָלְמָא אֲנָא יְיָ :

רש"י:

ושמרתם את חקותי - לרבות שאר דיקדוקי פרשה שלא פרט הכתוב (ראה תו"כ אחרי מות פרשתא ט פרק יג , יב). דבר אחר (ראה שם פרשתא ט , י): ליתן שמירה ועשייה לחקים , שמירה ועשייה למשפטים; לפי שלא נתן אלא עשייה למשפטים ושמירה לחקים. וחי בהם - לעולם הבא. אם תאמר: בעולם הזה - והלא סופו הוא מת (ראה שם)! אני יי' - נאמן לשלם שכר (ראה שם)!

רשב"ם:

וחי בהם - אבל אם לא יעשה , "ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם" (להלן , כט).

ראב"ע:

וטעם ושמרתם את חוקותי ואת משפטי - לבאר שהם חיים לעושיהם בשני עולמות; כי המבין סודם , חי העולם יחיינו ולא ימות לעולם. על כן כתוב אני יי' , כאשר פרשתי.

ר' יוסף בכור שור:

אשר יעשה אותם האדם וחי בהם - שלא יהו שָניו מתקצרות; שאינו מת אלא מיתת עצמו. אבל חוקי הגוים , שגוזלים וחומסים וגונבים ורוצחים ובאים על נשי חבריהם , מקצרים ימיהם; שבאים בעלי הממון והורגים אותם , וכן בעל האשה לא יחמול ביום נקם (ראה משלי ו , לד) , ואף הקרובים הורגים הרוצח. וכתיב "ושנות רשעים תקצרנה" (מש' י , כז).

רמב"ן:

את משפטי תעשו - אלו דברים האמורים בתורה במשפט , שאלו לא נאמרו כּדי היו לאמרן; לשון רבנו שלמה. וב'תורת כהנים' (אחרי מות פרשתא ט פרק יג , י): אלו דברים הכתובים בתורה שאלולי לא נכתבו בדין הוא לכתבן , כגון הגזלות והעריות ועבודה זרה ושפיכות דמים וקללת השם. ועל דרך הפשט: משפטי - כמשמעם , הדינים האמורים בפרשת 'ואלה המשפטים' (שמ' כא - כג) ובכל התורה , ולכך יאמר: אשר יעשה אותם האדם וחי בהם - כי הדינים נתנו לחיי האדם בישוב המדינות ובשלום האדם , ושלא יזיק איש את רעהו ולא ימיתנו. וכן יחזקאל הזכיר פעמים רבות במשפטים "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (כ , יא , יג , כא) , ובשבתות אומר "להיות לעד ביני וביניכם" (שם , יב); וכן בעזרא "ובמשפטיך חטאו בם אשר יעשה אדם וחיה בהם" (נחמ' ט , כט). ורבותינו אמרו (ראה יומא פה , ב): וחי בהם - ולא שימות בהם; ללמד על פיקוח נפש שדוחה את המצות. ומדרשו עוד (ראה תו"כ אחרי מות פרשתא ט , י): וחי בהם - לעולם הבא; אם תאמר: בעולם הזה - והלא סופו הוא מת! ואם כן , יחזור אשר יעשה אותם האדם גם על חקותי. ודע , כי חיי האדם במצות - כפי הכנתו להם; כי העושה המצות שלא לשמן , על מנת לקבל פרס בעולמו , יחיה בהם בעולם הזה ימים רבים בעושר ונכסים וכבוד (ע"פ קה' ו , ב); ועל זה נאמר "ובשמאלה עשר וכבוד" (מש' ג , טז) , ופירשו (ראה שבת סג , א): למשמאילים בה עושר וכבוד. וכן אשר הם מתעסקים במצות על מנת לזכות בהן לעולם הבא , שהם העובדים מיראה - זוכים בכונתם להנצל ממשפטי הרשעים , ונפשם בטוב תלין (ע"פ תה' כה , יג). והעוסקים במצות מאהבה , כדין וכראוי , עם עסקי העולם הזה , כענין הנזכר בתורה בפרשת 'אם בחקותי': "והשיג לכם דיש את בציר" וגו' (וי' כו , ה) , יזכו בעולם הזה לחיים טובים במנהגו של עולם , ובחיי העולם הבא - זכות שלימה שם. והעוזבים כל עניני העולם הזה ואינם משגיחים עליו , כאלו אינם בעלי גוף , וכל מחשבתם וכונתם בבוראם בלבד , כאשר היה הענין באליהו , בהדבק נפשם בשם הנכבד - יחיו לעד בגופם ונפשם , כנראה בכתוב באליהו (ראה מ"ב ב , יא) , וכידוע ממנו בקבלה , וכמו שבא במדרשים (ראה מדה"ג בר' ה , כד) בחנוך (ראה בר' ה , כד) ובבני העולם הבא העומדים בתחיית המתים ולכך יאמרו הכתובים בשכר המצות: "למען יאריכון ימיך" (שמ' כ , יב); "למען תחיה" (דב' טז , כ); "והארכת ימים" (דב' כב , ז) - כי הלשון יכלול מיני החיים כולם , כפי הראוי בכל אחד.

רלב"ג:

אשר יעשה אותם האדם וחי בהם - רוצה לומר , שמדרך משפטי השם יתעלה וחקותיו , שיהיה חיי האדם בהם , כי הם מיישרים לשלמות הנפש שהוא החיים הנצחיים , עם שכבר ימצא בהם תועלת גם כן באלו החיים הגופניים , כמו שנתבאר בהרבה מהמצות.