תנ"ך - ולא־תשבעו בשמי לשקר וחללת את־שם אלהיך אני ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְלֹא־תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה: (ויקרא פרק יט פסוק יב)

וְלֹא־תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת־שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה: (ויקרא פרק יט פסוק יב)

ולא־תשבעו בשמי לשקר וחללת את־שם אלהיך אני ה': (ויקרא פרק יט פסוק יב)

ולא־תשבעו בשמי לשקר וחללת את־שם אלהיך אני יהוה: (ויקרא פרק יט פסוק יב)

תרגום אונקלוס:

וְלָא תִשׁתַּבעוּן בִּשׁמִי לְשִׁקרָא וְתַחֵיל יָת שְׁמָא דֶאֱלָהָך אֲנָא יְיָ :

רש"י:

לא תשבעו - למה נאמר? לפי שנאמר "לא תשא את שם יי' [אלהיך לשוא]" (שמ' כ , ו); יכול לא יהא חייב אלא על שם המיוחד , מניין לרבות כל הכינויין? תלמוד לומר: לא תשבעו בשמי - כל שם שיש לי (ראה תו"כ קדושים פרשתא ב , ו).

רשב"ם:

ולא תשבעו - אפילו בלא כפירת ממון.

ראב"ע:

וטעם ולא תשבעו בשמי אחר "לא תגנובו" (לעיל , יא) - כי החשוד בגנבה ופקדון , ישבע. וטעם תשבעו - להכניס המשביע. וטעם וחללת - שהנשבע לשקר מכחש השם , כאשר פירשתי (בפירוש ב , הארוך , שמ' כ , ז).

ר' יוסף בכור שור:

ולא תשבעו בשמי לשקר - שאם תאמר בפיך דבר שקר או תגנוב או תכחש (ראה לעיל , יא) , כשיבא להשביעך יהא לך בושת להודות שגנבת וששקרת , ותאחז בשקרך , ומתוך כך תשבע לשקר; ונמצאת מחלל שם שמים לבטלה. ועבירה גדולה בידך , שנאמר בה "לא ינקה יי'" (שמ' כ , ז) , ושלא נתנה להשבון. שכל זמן שלא נשבעת , הממון הזה ניתן להשבון; אבל השבועה לא ניתנה להשבון. והכי אמרי רבותינו , ששכר עבירה - עבירה (משנה אבות ד , ב) ― שעבירה קטנה מביאתו לידי עבירה גדולה ― אילו עינייני גניבה ואילו ענייני גזילה.

רמב"ן:

ולא תשבעו בשמי לשקר - למה נאמר? לפי שנאמר "לא תשא את שם יי' אלהיך לשוא" (שמ' כ , ז) , יכול לא יהא חייב אלא על שם המיוחד; מניין לרבות כל הכנויין? תלמוד לומר: לא תשבעו בשמי לשקר - כל שם שיש לי; לשון רבנו שלמה מ'תורת כהנים' (קדושים פרשתא ב , ו). ועל דרך האמת: לא תשבעו בשמי - הוא השם המיוחד; וחללת את שם אלהיך - הוא האלהים שממנו יתרבו כל הכנויין. ושם נאמר תחלה "שם יי' אלהיך" , וכן "לא ינקה יי'" (שמ' כ , ז) - בשמו הגדול המיוחד. וזה טעם וחללת - כי מאשר ישבע בשם המיוחד לשקר יהיה מחלל שם אלהיו.

רלב"ג:

לא תגנבו - היא האזהרה על גנבת ממון; וזה יתבאר מהענינים הנלוים לו. וכבר נתבאר העונש על גנבתו בפרשת 'ואלה המשפטים' (ראה שמ' כב , ג). ולא תכחשו - מפני שהזכירה התורה בפרשת 'ויקרא' (ה , כא - כו) העונש על מי שכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל ונשבע על שקר , לזה הזהירה בזה המקום שלא לכחש ושלא לשקר; רוצה לומר , שאם כחש לא ישבע על זה לשקר. וכבר נתבאר שם העונש. ולא תשבעו בשמי לשקר - הוא האזהרה מעבור על שבועת בטוי , שנתבאר העונש בזה בפרשת 'ויקרא' (ה , ד - יג). ונתבאר בזה המקום , שכבר יעברו על השבועה אע"פ שאינה בשם מיוחד , כיון שהיא בשם מהשמות שנקרא בהם השם יתעלה; שנאמר: ולא תשבעו בשמי לשקר - בכל שם שהוא שמי. וחללת את שם אלהיך - הוא מבואר , ששבועת שקר הוא חלול השם יתעלה; שאם היתה גדולה מעלתו אצל הנשבע כראוי , היה נשמר תכלית השמירה שלא ישבע בשמו הנכבד לשקר.