תנ"ך - והבדלתם בין־הבהמה הטהרה לטמאה ובין־העוף הטמא לטהר ולא־תשקצו את־נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר־הבדלתי לכם לטמא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִבְדַּלְתֶּ֞ם בֵּֽין־הַבְּהֵמָ֤ה הַטְּהֹרָה֙ לַטְּמֵאָ֔ה וּבֵין־הָע֥וֹף הַטָּמֵ֖א לַטָּהֹ֑ר וְלֹֽא־תְשַׁקְּצ֨וּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֜ם בַּבְּהֵמָ֣ה וּבָע֗וֹף וּבְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְמֹ֣שׂ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־הִבְדַּ֥לְתִּי לָכֶ֖ם לְטַמֵּֽא: (ויקרא פרק כ פסוק כה)

טקסט וניקוד:

וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין־הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין־הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא־תְשַׁקְּצוּ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא: (ויקרא פרק כ פסוק כה)

טקסט בלבד:

והבדלתם בין־הבהמה הטהרה לטמאה ובין־העוף הטמא לטהר ולא־תשקצו את־נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר־הבדלתי לכם לטמא: (ויקרא פרק כ פסוק כה)

תיקון קוראים:

והבדלתם בין־הבהמה הטהרה לטמאה ובין־העוף הטמא לטהר ולא־תשקצו את־נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר־הבדלתי לכם לטמא: (ויקרא פרק כ פסוק כה)

תרגום אונקלוס:
וְתַפרְשׁוּן בֵּין בְּעִירָא דַכיָא לִמסָאֲבָא וּבֵין עוֹפָא מְסָאֲבָא לְדַכיָא וְלָא תְשַׁקְצוּן יָת נַפשָׁתְכוֹן בִּבעִירָא וּבעוֹפָא וּבכֹל דְּתַרחֵישׁ אַרעָא דְּאַפרֵישִׁית לְכוֹן לְסַאָבָא :

עין המסורה:
לטהר - ה' חסר (בלישנא): ראה וי' יא , מז. בבהמה - ו' (דגושים): ראה וי' יא , ג. ובכל אשר - ה': שמ' כג , יג; *וי' כ , כה; *דב' יד , כו; ש"א יד , מז; יח' כג , ז.

מסורה גדולה:
ובכל אשר ה' ובכל אשר תרמש ובכל אשר אמרתי ובכל אשר תשאלך ובכל אשר יפנה ובכל אשר עגבה.

מסורה קטנה:
לטמאה - ל'; בבהמה - ו'; ובכל אשר - ה'; לטמא - ל'.

רש"י:
והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה - אין צריך לומר בין פרה לחמור , שהרי מובדלין ונִכָּרין הם! אלא בין טהורה לך לטמאה לך , בין שנשחט רובו של סימן לנשחט חציו. וכמה בין חציו לרובו? - מלֹא שערה (ראה תו"כ קדושים פרשתא י פרק יא , יט). אשר הבדלתי לכם לטמא - לאסור (ראה שם , כ).

ראב"ע:
וטעם ארץ זבת חלב ודבש - שאין כמוה. וכאשר הבדלתי אתכם מן העמים - באלה החוקים , ועוד: שתבדילו. וטעם הטהורה - העשרה הנזכרים (ראה דב' יד , ד - ה); וכל האחרים טמאים. וטעם העוף הטמא - הנזכר (ראה שם , יב - יח); וכל האחרים טהורים. וטעם לְטַמא - שתדעו שהוא טמא במחשבת ובדבור (ראה פירושו וי' כא , ח); וכן "תשקצו מן העוף" (וי' יא , יג). על כן גר תושב לא יאכל טמא בארץ טהורה , כי על זה התנאי ידור בתוכנו.

ר' יוסף בכור שור:
ואומר לכם אתם תירשו את אדמתם - ואם תעשו כמעשיהם , מה הועלתי בחילופי? אשר הבדלתי אתכם מן העמים - וכשם שאני הבדלתי אתכם מן העמים , שהם טמאים , להיות טהורים וקדושים , כן אתם תבדילו בין הבהמה הטהורה לטמאה - לקחת לכם הטהורה. ולא תשקצו את נפשותיכם - שאם לא תבדילו , הרי אתם משוקצים , ואין אתם מובדלים מהם; ואם תבדילו -

רלב"ג:
והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה - שב לזכור זה ובזה המקום , להעמידנו על הכונה אשר בעבורה צותה התורה בזה כלו. ובאר , כי הכונה בכל זה הוא שנהיה נכונים להתקרב להשם יתעלה בהשגתינו אותו כפי היכולת , ולזה מנעה התורה ממנו אלו המשגלים כדי שלא נהיה נמשכים אל הנאות זה החוש , כי זה ממה שימנע השלמות בעיון , לטרדת המחשבה תמיד באיזה אופן ישיג שישגל האשה הפלונית; וזה ממה שלא יצטרך אל ביאור. והנה מנעה התורה ממנו אלו המאכלים המעבים החומר , לכבותם אור השכל וזַכּוּתו בעיון , כמו שזכרנו במה שקדם (וי' יא , ח). ולזה אמר בזה המקום: ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי - רוצה לומר , כי מפני זה הבדילנו באלו החוקים והמשפטים משאר העמים , כדי שנהיה לשם יתעלה.
ריכוז קישורים