תנ"ך - והבדלתם
בין־הבהמה
הטהרה
לטמאה
ובין־העוף
הטמא
לטהר
ולא־תשקצו
את־נפשתיכם
בבהמה
ובעוף
ובכל
אשר
תרמש
האדמה
אשר־הבדלתי
לכם
לטמא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהִבְדַּלְתֶּ֞ם
בֵּֽין־הַבְּהֵמָ֤ה
הַטְּהֹרָה֙
לַטְּמֵאָ֔ה
וּבֵין־הָע֥וֹף
הַטָּמֵ֖א
לַטָּהֹ֑ר
וְלֹֽא־תְשַׁקְּצ֨וּ
אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֜ם
בַּבְּהֵמָ֣ה
וּבָע֗וֹף
וּבְכֹל֙
אֲשֶׁ֣ר
תִּרְמֹ֣שׂ
הָאֲדָמָ֔ה
אֲשֶׁר־הִבְדַּ֥לְתִּי
לָכֶ֖ם
לְטַמֵּֽא:
(ויקרא פרק כ פסוק כה)
וְהִבְדַּלְתֶּם
בֵּין־הַבְּהֵמָה
הַטְּהֹרָה
לַטְּמֵאָה
וּבֵין־הָעוֹף
הַטָּמֵא
לַטָּהֹר
וְלֹא־תְשַׁקְּצוּ
אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם
בַּבְּהֵמָה
וּבָעוֹף
וּבְכֹל
אֲשֶׁר
תִּרְמֹשׂ
הָאֲדָמָה
אֲשֶׁר־הִבְדַּלְתִּי
לָכֶם
לְטַמֵּא:
(ויקרא פרק כ פסוק כה)
והבדלתם
בין־הבהמה
הטהרה
לטמאה
ובין־העוף
הטמא
לטהר
ולא־תשקצו
את־נפשתיכם
בבהמה
ובעוף
ובכל
אשר
תרמש
האדמה
אשר־הבדלתי
לכם
לטמא:
(ויקרא פרק כ פסוק כה)
והבדלתם
בין־הבהמה
הטהרה
לטמאה
ובין־העוף
הטמא
לטהר
ולא־תשקצו
את־נפשתיכם
בבהמה
ובעוף
ובכל
אשר
תרמש
האדמה
אשר־הבדלתי
לכם
לטמא:
(ויקרא פרק כ פסוק כה)
תרגום אונקלוס:
וְתַפרְשׁוּן
בֵּין
בְּעִירָא
דַכיָא
לִמסָאֲבָא
וּבֵין
עוֹפָא
מְסָאֲבָא
לְדַכיָא
וְלָא
תְשַׁקְצוּן
יָת
נַפשָׁתְכוֹן
בִּבעִירָא
וּבעוֹפָא
וּבכֹל
דְּתַרחֵישׁ
אַרעָא
דְּאַפרֵישִׁית
לְכוֹן
לְסַאָבָא
:
עין המסורה:
לטהר
-
ה'
חסר
(בלישנא):
ראה
וי'
יא
,
מז.
בבהמה
-
ו'
(דגושים):
ראה
וי'
יא
,
ג.
ובכל
אשר
-
ה':
שמ'
כג
,
יג;
*וי'
כ
,
כה;
*דב'
יד
,
כו;
ש"א
יד
,
מז;
יח'
כג
,
ז.
מסורה גדולה:
ובכל
אשר
ה'
ובכל
אשר
תרמש
ובכל
אשר
אמרתי
ובכל
אשר
תשאלך
ובכל
אשר
יפנה
ובכל
אשר
עגבה.
מסורה קטנה:
לטמאה
-
ל';
בבהמה
-
ו';
ובכל
אשר
-
ה';
לטמא
-
ל'.
רש"י:
והבדלתם
בין
הבהמה
הטהורה
לטמאה
-
אין
צריך
לומר
בין
פרה
לחמור
,
שהרי
מובדלין
ונִכָּרין
הם!
אלא
בין
טהורה
לך
לטמאה
לך
,
בין
שנשחט
רובו
של
סימן
לנשחט
חציו.
וכמה
בין
חציו
לרובו?
-
מלֹא
שערה
(ראה
תו"כ
קדושים
פרשתא
י
פרק
יא
,
יט).
אשר
הבדלתי
לכם
לטמא
-
לאסור
(ראה
שם
,
כ).
ראב"ע:
וטעם
ארץ
זבת
חלב
ודבש
-
שאין
כמוה.
וכאשר
הבדלתי
אתכם
מן
העמים
-
באלה
החוקים
,
ועוד:
שתבדילו.
וטעם
הטהורה
-
העשרה
הנזכרים
(ראה
דב'
יד
,
ד
-
ה);
וכל
האחרים
טמאים.
וטעם
העוף
הטמא
-
הנזכר
(ראה
שם
,
יב
-
יח);
וכל
האחרים
טהורים.
וטעם
לְטַמא
-
שתדעו
שהוא
טמא
במחשבת
ובדבור
(ראה
פירושו
וי'
כא
,
ח);
וכן
"תשקצו
מן
העוף"
(וי'
יא
,
יג).
על
כן
גר
תושב
לא
יאכל
טמא
בארץ
טהורה
,
כי
על
זה
התנאי
ידור
בתוכנו.
ר' יוסף בכור שור:
ואומר
לכם
אתם
תירשו
את
אדמתם
-
ואם
תעשו
כמעשיהם
,
מה
הועלתי
בחילופי?
אשר
הבדלתי
אתכם
מן
העמים
-
וכשם
שאני
הבדלתי
אתכם
מן
העמים
,
שהם
טמאים
,
להיות
טהורים
וקדושים
,
כן
אתם
תבדילו
בין
הבהמה
הטהורה
לטמאה
-
לקחת
לכם
הטהורה.
ולא
תשקצו
את
נפשותיכם
-
שאם
לא
תבדילו
,
הרי
אתם
משוקצים
,
ואין
אתם
מובדלים
מהם;
ואם
תבדילו
-
רלב"ג:
והבדלתם
בין
הבהמה
הטהורה
לטמאה
-
שב
לזכור
זה
ובזה
המקום
,
להעמידנו
על
הכונה
אשר
בעבורה
צותה
התורה
בזה
כלו.
ובאר
,
כי
הכונה
בכל
זה
הוא
שנהיה
נכונים
להתקרב
להשם
יתעלה
בהשגתינו
אותו
כפי
היכולת
,
ולזה
מנעה
התורה
ממנו
אלו
המשגלים
כדי
שלא
נהיה
נמשכים
אל
הנאות
זה
החוש
,
כי
זה
ממה
שימנע
השלמות
בעיון
,
לטרדת
המחשבה
תמיד
באיזה
אופן
ישיג
שישגל
האשה
הפלונית;
וזה
ממה
שלא
יצטרך
אל
ביאור.
והנה
מנעה
התורה
ממנו
אלו
המאכלים
המעבים
החומר
,
לכבותם
אור
השכל
וזַכּוּתו
בעיון
,
כמו
שזכרנו
במה
שקדם
(וי'
יא
,
ח).
ולזה
אמר
בזה
המקום:
ואבדיל
אתכם
מן
העמים
להיות
לי
-
רוצה
לומר
,
כי
מפני
זה
הבדילנו
באלו
החוקים
והמשפטים
משאר
העמים
,
כדי
שנהיה
לשם
יתעלה.