תנ"ך - ויז
ממנו
על־המזבח
שבע
פעמים
וימשח
את־המזבח
ואת־כל־כליו
ואת־הכיר
ואת־כנו
לקדשם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּ֥ז
מִמֶּ֛נּוּ
עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ
שֶׁ֣בַע
פְּעָמִ֑ים
וַיִּמְשַׁ֨ח
אֶת־הַמִּזְבֵּ֜חַ
וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֗יו
וְאֶת־הַכִּיֹּ֛ר
וְאֶת־כַּנּ֖וֹ
לְקַדְּשָֽׁם:
(ויקרא פרק ח פסוק יא)
וַיַּז
מִמֶּנּוּ
עַל־הַמִּזְבֵּחַ
שֶׁבַע
פְּעָמִים
וַיִּמְשַׁח
אֶת־הַמִּזְבֵּחַ
וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו
וְאֶת־הַכִּיֹּר
וְאֶת־כַּנּוֹ
לְקַדְּשָׁם:
(ויקרא פרק ח פסוק יא)
ויז
ממנו
על־המזבח
שבע
פעמים
וימשח
את־המזבח
ואת־כל־כליו
ואת־הכיר
ואת־כנו
לקדשם:
(ויקרא פרק ח פסוק יא)
ויז
ממנו
על־המזבח
שבע
פעמים
וימשח
את־המזבח
ואת־כל־כליו
ואת־הכיר
ואת־כנו
לקדשם:
(ויקרא פרק ח פסוק יא)
תרגום אונקלוס:
וְאַדִּי
מִנֵיהּ
עַל
מַדבְּחָא
שְׁבַע
זִמנִין
וְרַבִּי
יָת
מַדבְּחָא
וְיָת
כָּל
מָנוֹהִי
וְיָת
כִּיוֹרָא
וְיָת
בְּסִיסֵיהּ
לְקַדָּשׁוּתְהוֹן
:
עין המסורה:
ויז
-
ב':
*וי'
ח
,
יא
,
ל.
וחד:
ויִז
-
מ"ב
ט
,
לג.
וחד:
וְיֵז
-
יש'
סג
,
ג.
ואת
-
הכיר
-
ג'
(חסר
ומלא):
שמ'
ל
,
כח;
לא
,
ט;
וי'
ח
,
יא.
מסורה גדולה:
ויז
ב'
ויז
ממנו
על
המזבח
ויז
על
אהרן.
וחד
ויז
מדמה
אל
הקיר.
וחד
ויז
נצחם
על.
רש"י:
ויז
ממנו
על
המזבח
-
לא
ידעתי
היכן
נצטוה
בהזאות
הללו.
רמב"ן:
ויז
ממנו
על
המזבח
-
כתב
רבנו
שלמה:
לא
ידעתי
היכן
נצטוה
בצואה
הזאת
של
הזאות
הללו.
ואיפשר
כי
מה
שאמר
במזבח
"וקדשת
את
המזבח
והיה
המזבח
קדש
קדשים"
(שמ'
מ
,
י)
,
שיהיה
הקִדוש
ההוא
בהזאות
הללו
,
ואיננו
במשיחה
בלבד;
כי
"והיה...
קדש
קדשים"
-
שיוסיף
אליו
קִדוש
יותר
משאר
הנמשחים
במשכן
וכל
כליו.
ועשה
לו
קדוש
כקדוש
אשר
נצטוה
לעשות
במקריבים
,
שאמר
"והזית
על
אהרן
ועל
בגדיו"
(שמ'
כט
,
כא)
,
כי
אין
המזבח
,
שהוא
כלי
לקרבנות
,
פחוּת
מכלי
המקריבים
,
וקל
וחומר
הדבר.
וכן
נאמר
ביום
הכפורים
"והזה
עליו
מן
הדם
באצבעו
שבע
פעמים
וטהרו
וקדשו
מטומאות
בני
ישראל"
(וי'
טז
,
יט)
-
שכל
קדוש
המזבח
בְּהזאות
,
וכל
שכן
בתחלה
,
שצריך
קדוש
מטומאה
וזרות.
ולא
הזכיר
בכאן
משיחת
בניו
-
כי
בידוע
שעשה
להם
כאשר
עשה
לאביהם
,
כאשר
נצטוה:
"ומשחת
אותם
כאשר
משחת
את
אביהם"
(שמ'
מ
,
טו)
,
וכָלל
זה
במה
שאמר
בבנים
"כאשר
צוה
יי'
את
משה"
(להלן
,
יג).
והנראה
בעיני
,
כי
לא
היתה
משיחת
הבנים
ביציקת
שמן
על
ראשם
,
כי
לא
נאמר
זה
אלא
באהרן:
"ויצקת
על
ראשו
ומשחת
אותו"
(שמ'
כט
,
ז)
,
ולא
הזכיר
שם
משיחת
הבנים
כלל
,
שלא
היתה
ביציקה
כמוהו.
ויתכן
שלא
היתה
בבנים
משיחה
זולתי
ההזאות
שהזה
משמן
המשחה
על
בניו
ועל
בגדיהם;
וכן
תראה
בפרשת
'וזה
הדבר
אשר
תעשה
להם
לקדש'
(שמ'
כט)
,
שצוה
למשוח
האב:
"ולקחת
את
שמן
המשחה
ויצקת
על
ראשו"
(שם
,
ז)
,
ולא
צוה
למשוח
הבנים
כלל
,
לא
ביציקה
ולא
במשיחה.
אבל
בפרשת
הקמת
המשכן
אמר
"ומשחת
אותם
כאשר
משחת
את
אביהם"
(שמ'
מ
,
טו)
-
שלא
הזכיר
שם
הזאות
כלל;
וכן
בפרשת
השמן
(שמ'
ל
,
ל).
ולא
הוזכרו
משיחה
והזאות
בבנים
במקום
אחר
,
לכך
אני
אומר
שלא
עשה
בהם
אלא
אחת
מהן
,
והן
ההזאות.