תנ"ך - ויז ממנו על־המזבח שבע פעמים וימשח את־המזבח ואת־כל־כליו ואת־הכיר ואת־כנו לקדשם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּ֥ז מִמֶּ֛נּוּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וַיִּמְשַׁ֨ח אֶת־הַמִּזְבֵּ֜חַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֗יו וְאֶת־הַכִּיֹּ֛ר וְאֶת־כַּנּ֖וֹ לְקַדְּשָֽׁם: (ויקרא פרק ח פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וַיַּז מִמֶּנּוּ עַל־הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּמְשַׁח אֶת־הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו וְאֶת־הַכִּיֹּר וְאֶת־כַּנּוֹ לְקַדְּשָׁם: (ויקרא פרק ח פסוק יא)

טקסט בלבד:

ויז ממנו על־המזבח שבע פעמים וימשח את־המזבח ואת־כל־כליו ואת־הכיר ואת־כנו לקדשם: (ויקרא פרק ח פסוק יא)

תיקון קוראים:

ויז ממנו על־המזבח שבע פעמים וימשח את־המזבח ואת־כל־כליו ואת־הכיר ואת־כנו לקדשם: (ויקרא פרק ח פסוק יא)

תרגום אונקלוס:
וְאַדִּי מִנֵיהּ עַל מַדבְּחָא שְׁבַע זִמנִין וְרַבִּי יָת מַדבְּחָא וְיָת כָּל מָנוֹהִי וְיָת כִּיוֹרָא וְיָת בְּסִיסֵיהּ לְקַדָּשׁוּתְהוֹן :

עין המסורה:
ויז - ב': *וי' ח , יא , ל. וחד: ויִז - מ"ב ט , לג. וחד: וְיֵז - יש' סג , ג. ואת - הכיר - ג' (חסר ומלא): שמ' ל , כח; לא , ט; וי' ח , יא.

מסורה גדולה:
ויז ב' ויז ממנו על המזבח ויז על אהרן. וחד ויז מדמה אל הקיר. וחד ויז נצחם על.

מסורה קטנה:
ויז - ב'; ואת - הכיר - ג'.

רש"י:
ויז ממנו על המזבח - לא ידעתי היכן נצטוה בהזאות הללו.

רמב"ן:
ויז ממנו על המזבח - כתב רבנו שלמה: לא ידעתי היכן נצטוה בצואה הזאת של הזאות הללו. ואיפשר כי מה שאמר במזבח "וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים" (שמ' מ , י) , שיהיה הקִדוש ההוא בהזאות הללו , ואיננו במשיחה בלבד; כי "והיה... קדש קדשים" - שיוסיף אליו קִדוש יותר משאר הנמשחים במשכן וכל כליו. ועשה לו קדוש כקדוש אשר נצטוה לעשות במקריבים , שאמר "והזית על אהרן ועל בגדיו" (שמ' כט , כא) , כי אין המזבח , שהוא כלי לקרבנות , פחוּת מכלי המקריבים , וקל וחומר הדבר. וכן נאמר ביום הכפורים "והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל" (וי' טז , יט) - שכל קדוש המזבח בְּהזאות , וכל שכן בתחלה , שצריך קדוש מטומאה וזרות. ולא הזכיר בכאן משיחת בניו - כי בידוע שעשה להם כאשר עשה לאביהם , כאשר נצטוה: "ומשחת אותם כאשר משחת את אביהם" (שמ' מ , טו) , וכָלל זה במה שאמר בבנים "כאשר צוה יי' את משה" (להלן , יג). והנראה בעיני , כי לא היתה משיחת הבנים ביציקת שמן על ראשם , כי לא נאמר זה אלא באהרן: "ויצקת על ראשו ומשחת אותו" (שמ' כט , ז) , ולא הזכיר שם משיחת הבנים כלל , שלא היתה ביציקה כמוהו. ויתכן שלא היתה בבנים משיחה זולתי ההזאות שהזה משמן המשחה על בניו ועל בגדיהם; וכן תראה בפרשת 'וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש' (שמ' כט) , שצוה למשוח האב: "ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו" (שם , ז) , ולא צוה למשוח הבנים כלל , לא ביציקה ולא במשיחה. אבל בפרשת הקמת המשכן אמר "ומשחת אותם כאשר משחת את אביהם" (שמ' מ , טו) - שלא הזכיר שם הזאות כלל; וכן בפרשת השמן (שמ' ל , ל). ולא הוזכרו משיחה והזאות בבנים במקום אחר , לכך אני אומר שלא עשה בהם אלא אחת מהן , והן ההזאות.
ריכוז קישורים